הכנסת ציינה היום (ד', 24.3.04) מלאת 25 שנה לחתימת הסכם השלום עם מצרים. בישיבה המיוחדת שקיימה המליאה השתתפו נשיא המדינה, משה קצב ורעייתו, נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, דיפלומטים ומכובדים נוספים. רק כ-20 חברי כנסת הגיעו למליאה.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, פתח את הישיבה באומרו: "ראש הממשלה, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנוואר סאדאת, עשו את הבלתי יאומן. הכנסת היא שאישרה, לאחר דיון מרתוני בן 28 שעות, את הסכם השלום ואת מחירו שהיה לרבים מחיר כואב. הכנסת היא גם המקום אליו בא נשיא מצרים, במחזה אמיץ ובאופן ישיר כל כך, כדי לדבר אל הישראלים בגובה העיניים ולהישבע להם - לא עוד מלחמה.
"25 שנים חלפו. העולם השתנה, המזרח התיכון השתנה, ישראל השתנתה, מציאות חיינו השתנתה, אך הסכם השלום עמד בכל המבחנים עד עתה. נכון, אנו מציינים 25 שנה לשלום ונציגי מצרים בוחרים לא להיות כאן. אך השלום הקר, הלא ידידותי כל כך, ממשיך לעמוד במבחנים קשים. נכון, מצרים חזרה להוביל את העולם הערבי, אבל הסכם השלום חי וקיים".
ראש הממשלה, אריאל שרון, פתח את נאומו באומרו: "אנו מציינים היום מלאת 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים - הגדולה במדינות ערב. ציון 25 שנה לחתימת החוזה ההיסטורי הזה, הוא קודם כל הצדעה בפני אישים דגולים, ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנוואר סאדאת. בזכות מנהיגותם ודבקותם בחזון השלום, הם הצליחו לגשר על תהומות האיבה והחשדנות בין המדינות".
"חוזה השלום, ששרד את הרצח הנפשע של הנשיא סאדאת בידי קנאים מוסלמים והתהפוכות המדיניות שעברו על אזורנו במשך השנים, הוכיח בכושר עמידתו שהוא אינו הסכם פרטי בין שני מנהיגים, אלא חוזה המבטא את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות", הוסיף שרון.
"במשך 10 שנים החרים העולם הערבי את מצרים על שחתמה על הסכם עם ישראל, אך הדבר לא הרתיע את מצרים. בתום 10 שנים, שב העולם הערבי וקיבל עליו את מנהיגותה של מצרים, כשהוא מספק את ההוכחה של דרך השלום.
כמה שנים לאחר מכן, ממלכת ירדן בהנהגת המלך חוסיין, חתמה גם היא על שלום עם ישראל, בהנהגתו של ראש הממשלה יצחק רבין. אנו מקווים שמדינות ערב נוספות ילכו בדרכיהן...".
"חברי הכנסת. מעולם לא שנאנו את בני העם המצרי... אנחנו רואים חשיבות בהעמקת הדיאלוג בין שתי המדינות. באחרונה אנחנו עדים לתהליך התחממות, גם אם איטי, ביחסי שתי המדינות. ביטוי לך היה בביקורו האחרון לפני שבועיים של שר החוץ, סילבן שלום, בקהיר ופגישותיו המוצלחות עם הנשיא מובארק וכך גם במגעים שביני לבין הנשיא מובארק".
שרון סיכם את נאומו באומרו, כי "ישראל מוכנה לצעוד שוב עם שכנותיה לעבר השלום הנכסף באומץ ובנחישות, בדיוק כמו שעשתה זאת לפני 25 שנה עם מצרים".
ח"כ אורי אריאל ואריה אלדד (האיחוד הלאומי) החרימו את הישיבה המיוחדת בכנסת לציון 25 שנה לשלום עם מצרים.
שני חברי כנסת החרימו את הישיבה ח"כ אורי אריאל ואריה אלדד (האיחוד הלאומי) החרימו את הישיבה המיוחדת בכנסת לציון 25 שנה לשלום עם מצרים.
ח"כ אלדד החליט להחרים את הישיבה, בשל יחסה העוין של מצרים לישראל והעובדה שלא מדובר במצב של שלום אלא במצב של מלחמה קרה. "למצרים אין שגריר בישראל, היא אינה נלחמת בהברחת הנשק, הסמים והנשים מהרצועה, לפיכך ראוי להביע מחאה ולא לחגוג הסכם שלום שלא יביא שלום".
ח"כ אריאל החליט להחרים הישיבה בשל "געגועיו לסיני". "השלום עם מצרים מסב את תשומת הלב למחיר הכבד מנשוא של אובדן נכסי מולדת, עקירת יישובים וגעגועים יומיומיים לביתנו בסיני, לעומת אזהרת משרד החוץ שלא לנסוע לשם. אין שלום עם מצרים ולא היה".
ח"כ איוב קרא: האם כנסת ישראל מתנערת מאחריותה לאזרח עזאם עזאם? חבר כנסת נוסף שהיה מאוד לא מרוצה מהישיבה המיוחדת הוא דווקא הדרוזי איוב קרא (ליכוד), שאמר כי היה צריך לבטל את הדיון במליאה, "בשל העובדה שהאזרח הישראלי עזאם עזאם נמוק עדיין בכלא המצרי, בעודו חף מפשע, מבלי ששלטונות מצרים עושות מאומה להביא לשחרורו וביודעין שהוא אינו אשם וחף מפשע".
"אני מוחה על-כך, שיו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לא מצא לנכון להזכיר היום את הנושא של עזאם עזאם בדבריו במליאה לציון 25 שנה להסכם השלום עם מצרים, כשרבים צפו בשידור וייחלו לשמוע מפיו את הקריאה הברורה לשחרורו מהכלא במצרים", הביע קרא את אכזבתו.