אשר בן-יוסף, חייל ששוחרר זה עתה מצה"ל ואחיו של יהודה בן-יוסף, מאבטח שנהרג בטעות מירי חיילי צה"ל לפני כשנה, עתר היום (ה', 25.3.04) לבג"צ נגד מינויו של סגן אלוף ע' למפקד סיירת מטכ"ל.
העתירה מכוונת אל הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון, שאול מופז וכן אל סגן הפצ"ר וקצינים בכירים, כפי שיפורט.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ברוך בן-יוסף, נטען כי אין למנות את סא"ל ע' למפקד הסיירת, משום שלפני 12 שנים הוא הורשע ברשלנות בפרשת מותם מהתייבשות של 2 חיילי הסיירת, ירון בר-דור וערן עופר, במהלך אימון ניווט שגרתי באזור אילת. ע' שימש אז מפקד פלוגת האימונים בסיירת.
ע' (36), יליד נהריה, התגייס לסיירת מטכ"ל באמצע שנות השמונים. לאחר התקרית האמורה ובצעד חסר תקדים, התפטר אז עמוס בן-אברהם, שהיה מפקד הסיירת ובמקביל השעה את סגן יואב, מפקד הצוות של השניים ואת ע'. ההליך המשפטי שבא בעקבות האסון היה ארוך ומסורבל, והסתיים רק כעבור 4 שנים.
בסופו של ההליך, הורשעו בפלילים 3 מהמעורבים בפרשה: בן-אברהם, ע' (שהיה אז בדרגת סרן) ורופא היחידה ד"ר יעקב. סגן יואב זוכה טכנית בשל התיישנות העבירה. למרות שהתביעה דרשה להענישם באופן חמור ולסלקם מצה"ל, קיבלו השלושה עונשים קלים מאוד יחסית: בן-אברהם וע' נידונו ל-90 ימי מאסר על-תנאי, ואילו ד"ר יעקב קיבל חודשיים על-תנאי בלבד.
דורש להדיח את תא"ל עמוס בן-אברהם מכל תפקיד פיקודי העותר אף דורש להדיח מכל תפקיד פיקודי ומבצעי את תא"ל עמוס בן-אברהם, שהיה אז מפקד סיירת מטכ"ל, משום שלטענתו הוא נושא באחריות למותם של שני החיילים שהתייבשו וכן להריגתם של החייל המשוחרר יהודה בן-יוסף וסג"מ יואב דורון, בגבעת האנטנה שליד היישוב פני חבר.
כזכור, השניים עבדו כמאבטחים בחברה פרטית של אנטנת מחקר ופיתוח על גבעה בכביש המוביל ליישוב פני חבר, בדרום הר חברון. השניים עמדו בסמוך לרכבם וביצעו תצפיות במקום. תצפית של צה"ל זיהתה את השניים, בטעות, כמחבלים פלשתינים מחופשים, זאת כנראה בשל העובדה שנשאו נשק וצפו לעבר היישוב פני חבר.
בעקבות הזיהוי המוטעה, הוזנקו למקום כוחות יירוט מיחידות מיוחדות, וכן מסוק-קרב. בתוך כך, נכנס אחד המאבטחים לרכב והחל לנסוע לעבר היישוב. לאחר נסיעה קצרה נתקל בכוח - שפתח לעברו באש והרגו. חברו ניצב באותה עת על גבעה סמוכה, שמע את היריות והחל לרוץ לעבר הפצוע. מסוק האפאצ'י ירה לעברו בתותח והרג אותו. לאנשי מד"א שהגיעו למקום לא נותר אלא לקבוע את מותם של השניים.
בעקבות תחקיר האירוע, החליט אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, לרשום הערה פיקודית למפקד חטיבת יהודה, אל"מ חגי מרדכי, וכן להמליץ לרמטכ"ל שלא למנותו לתפקיד היוקרתי של מפקד חטיבת הצנחנים.
העותר דורש לפרסם את תחקיר מצ"ח לטענת העותר, הוראתו של אל"מ מרדכי לפתוח באש על שני המאבטחים למרות שבשלושת צידי הרכב בו נסעו היה כתוב "רכב ביטחון", מבלי שידע בוודאות במי מדובר, היתה בלתי חוקית בעליל. ההוראה ניתנה באישורו של תא"ל בן-אברהם. בעניין זה, דורש העותר מסגן הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף-משנה אביחי מנדלבליט, לנמק מדוע אינו מפרסם את הממצאים והמסקנות של חקירת מצ"ח בעניין הריגתם של השניים.
לדבריו, ממצאי התחקיר הוצגו מאוחר יותר למשפחתו של יואב ז"ל על-ידי אל"מ מרדכי, אך הם לא הוצגו בפניו ובפני משפחתו של יהודה ז"ל עד היום. לטענתו, "התחקיר אינו אלא טיוח של האירוע ורב הנסתר על הגלוי... איננו משקף את אשר באמת אירע וכי תא"ל בן-אברהם, הנושא אף הוא באחריות להריגתם של יהודה ויואב, הסתיר את האמת והתחמק ממתן תשובות אמיתיות".
עוד טוען העותר, כי תא"ל בן-אברהם "אף גילה למשפחתו של יואב כי הוא סבר שמדובר ביהודים, לפי התנהלותם על הגבעה ובכל זאת אישר את הירי לעברם".
לטענת אשר בן-יוסף, שהוא כאמור משוחרר טרי, לאחר שחרורו מחטיבת גולני הוא הועבר לשרת כסמל מבצעים (סמב"צ) בחטיבת יהודה ואולם כאשר התייצב בחטיבה, החליט אל"מ מרדכי שלא לקבלו לתפקיד, כנראה מחשש שיגלה עובדות שהסתיר מרדכי מהחוקרים.
אל"מ מרדכי מונה למח"ט יהודה משום ששימש כראש לשכתו של מופז בעבר עוד טוען העותר, כי מינויו של אל"מ חגי מרדכי מלכתחילה, לתפקיד מפקד חטיבת יהודה, היה פסול ונבע משיקולים זרים ובלתי ענייניים, "כגון מינוי של מי שהיה הרל"ש של שאול מופז כשהיה רמטכ"ל [הכוונה למרדכי, כמובן; נ.ש.]".
העותר קובל על-כך שלטענתו, "קיימת מדיניות בצה"ל להשאיר קצינים רשלניים ובלתי אחראים בשירות, ואף להעלותם בדרגות ולתת להם תפקידים בכירים למרות הנזק שגרמו, כולל הריגה וגרימת מוות של חיילים ואזרחים".
"מינויו של סא"ל ע' למפקד סיירת מטכ"ל ושל תא"ל עמוס בן-אברהם למפקד קורס מ"פים, למרות אחריותם למותם של ירון וערן, מעידה כאלף עדים על קיומה של מדיניות פסולה זו... מעבר למדיניות הפסולה, הרמטכ"ל מינה את אל"מ מרדכי לתפקידו ממניעים זרים ובלתי סבירים, הקשורים ליחסים בין מופז למרדכי, וכי מרדכי לא היה מתאים לתפקיד כלל".
בג"צ 3001/04 אשר בן-יוסף נ' הרמטכ"ל ואח'