היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, הודיע על כוונתו להצטרף להליכי התביעה הייצוגית שהוגשה לפני מספר חודשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בנוגע לסכומים אותם גובה חברת הבנייה פרידמן-חכשורי, עבור רישום העברות זכויות במסגרת המרשם הפנימי של החברה. עם זאת, היועץ סבור כי לא ניתן לאשר את התובענה כייצוגית בהתבסס על תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי.
התביעה הייצוגית, שהוגשה בחודש יולי 2003 והועמדה על-סך מוערך של 7 מיליון ש"ח, הוגשה על-ידי יצחק ושלומית אדרי, בני זוג שרכשו דירה מ'פרידמן-חכשורי, חברה להנדסה ולבנייה'. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד צבי גלמן ממשרד עו"ד אריאל שמר ושות', טוענים התובעים כי חברת הבנייה לא ביצעה את רישום דירתם במשך 8 שנים בלשכת רישום המקרקעין, וכאשר ביקשו למכור את הדירה ולרשום אותה במרשם הפנימי שמנהלת החברה על-שם הרוכשים, דרשה מהם החברה סך של 5,082 ש"ח בגין הטיפול ברישום הזכויות.
התובעים טוענים, כי על-פי צו פיקוח הקיים בנושא, היתה רשאית החברה לגבות מהם סך של 520 ש"ח בלבד. לדבריהם, החברה סירבה להיענות לדרישתם להפחית את התשלום. בכך, הם טוענים, ניצלה החברה את מצוקתם וחייבה אותם חיוב יתר שלא כדין.
לדברי עו"ד גלמן, מדובר במאות קוני דירות אשר נוצלו על-ידי חברת פרידמן-חכשורי ואולי אף על-ידי חברות קבלניות אחרות, תוך הפרה של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מירבי לשירותי נותן שירות בהיעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין).
אישור התביעה כייצוגית התבקש בהתאם לחוק הגנת הצרכן ובהתאם לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי.
היועמ"ש: על החברה להשיב ההפרש בכתב העמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד סילביה רביד, סגנית בכירה לפרקליט מחוז תל אביב (אזרחי), נאמר כי פרידמן-חכשורי הפרה את צו הפיקוח על המחירים, וכי עליה להשיב את ההפרש בין הסכום שגבתה לבין התעריף הקבוע בצו.
לדעת היועץ, צו הפיקוח חל על כל תשלום שמבקשת חברת בנייה, או עו"ד מטעמה, לגבות לאחר כניסתו של הצו לתוקף, עבור שירותי רישום פנימי שהיא מבצעת, בין אם ההסכם למכירת הדירה מחברת הבנייה נערך לפני כניסת הצו לתוקף או לאחר מכן, וזאת אף אם חברת הבנייה מאפשרת רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין.
"יצויין", מוסיפה עו"ד רביד בשם היועץ, "כי הצו אינו מסדיר את מערכת היחסים בין הרוכש הראשון והמקורי [של הדירה] לחברה, אלא מסדיר את שלב העברת הזכויות [בין הרוכש המקורי] לרוכש השני ואילך, שכן בשלב זה נשללת מהצדדים לעסקה החירות לבחור את נותן השירות [לצורך רישום העסקה], שהרי נותן השירות נכפה עליהם בעסקה המקורית בין הרוכש המקורי לקבלן".
עוד מציינת עו"ד רביד, כי "קדמה להוצאת הצו עבודת ועדה בין-משרדית אשר המליצה על התקנת הצו, נוכח תלונות על הפקעות מחירים על-ידי חברות בנייה, אשר ניהלו רישומים פנימיים, ושל טיפול איטי ומתמשך מצידן בקיום התחייבויותיהן, כלפי הרוכשים וכלפי המדינה, להסדרת הרישום של זכויות המשתכנים ביחידות הדיור שמכרו להם, בלשכת רישום המקרקעין. הוועדה עמדה על חומרת התופעה לרוכש ולמשק, והמליצה להגביל את תעריפי הטיפול אשר גובות החברות בגין ניהול המרשם הפנימי, וזאת על-יסוד נתונים שהיו בפניה, באשר למחירים אשר נגבו על-ידי חברות הבנייה".
על החברה חלה דואליות נורמטיבית לעניין זה עוד נאמר בכתב העמדה, כי בפסק הדין בע"א 2299/99 שפייר נ' דיור לעולה, נקבע כי חברת הבנייה מבצעת תפקיד של רשות ציבורית או מעין ציבורית בכל הנוגע לביצוע תפקידיה בנושא רישום העברת הזכויות. על פועלה זה של החברה, כך נקבע, חלה דואליות נורמטיבית ולאזרח לא עומדת חלופה זמינה למתן השירות האמור. "במצב דברים זה, מתחזק הצורך בפיקוח המדינה על התעריפים הנגבים מהציבור עבור מתן השירות".
בסופם של הדברים, מציין עו"ד רביד כי היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לא ניתן לאשר את התובענה כייצוגית בהתבסס על תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת לאור הלכת א.ש.ת. שניתנה לאחרונה, ושהדיון הנוסף בעניינה בבית המשפט העליון טרם הוכרע [
לעניין זה, ראו קישורים לידיעות בנושא].
ת.א. 1650/03 אדרי יצחק ואח' נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ