סרבן הגיוס דניאל צאל נשפט (יום ג', 13.4.04) על-ידי בית דין צבאי ל-14 ימי מחבוש, לאחר שהגיע לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל (בקו"ם), שם הודיע לקצינים על סירובו להתגייס "לצבא הכיבוש שמדכא את העם הפלשתיני".
צאל, בן 18 מיפו, נשלח לכלא 4 בצריפין לרצות את עונשו. בתום 14 ימי המעצר, מן הסתם, הוא יישלח שוב לבקו"ם, ואם יסרב להתגייס - יישפט שוב. אביו של צאל הוא פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואימו פעילה בארגון נשות המחסומים השמאלני 'Watch'. השניים אמרו, כי הם תומכים במעשה של בנם, על-אף שלא חינכו אותו לסרבנות.
כ-60 פעילי שלום וזכויות אדם, בהם מספר צעירים שקיבלו צווי גיוס למשך השנה הוכחית ומתכוונים אף הם לסרב להתגייס, ליוו את צאל עד לשערי הבקו"ם, כשהם מניפים שלטים, עליהם נכתב: "ישוחררו סרבני המצפון" וקוראים לעבר החיילים: "גם אתם יכולים לסרב!".
זמן קצר לפני שנשפט ונשלח לכלא, הספיק להתקשר להוריו ואמר כי אינו חושש מהצפוי לו. צאל אף סיפר להם, כי חייל שאיתו דיבר בתחומי הבקו"ם אמר לו: "כל הכבוד, כל כך הרבה אנשים באו להפגין בשבילך!".
כבר לפני שלושה חודשים הודיע צאל לשר הביטחון, שאול מופז, על כוונתו לסרב להתגייס ל"צבא הכיבוש", אולם לדבריו הצבא לא איפשר לו להופיע בפני ועדת המצפון ולשטוח בפניה את טענותיו.
צאל: אדם שפוי חייב להתקומם נגד המערכת במכתבו לשר מופז, כתב צאל: "עקרונותיה של ה'דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון' התרוקנו מכל תוכן, תוך רמיסת זכויותיהם של כ-3 מיליון אנשים, ובעקיפין הריסה מתמדת של היסודות שעליה אמורה להיות מושתתת מדינת ישראל...".
"בזמנים כמו אלו בהיסטוריה" הוסיף צאל, "אדם שפוי חייב להתקומם כנגד אותה מערכת שמאפשרת את המשך הדיכוי. יש לי חובה מוסרית, לא בחירה, אלא חובה לסרב להשתתף בכיבוש ולהילחם במוסדות שמבטלים זכויות אנושיות כה בסיסיות. אדם שפוי, שהפחד והגזענות עדיין לא השתלטו עליו לגמרי, מחוייב באופן אנושי בסיסי לסרב להיות שותף במערכת כיבוש ודיכוי כמו שצה"ל הפך להיות".
שלשום אמר צאל, כי השבוע "פתחו חיילי צה"ל בחאן יונס שברצועת עזה בירי לעבר בתים פלשתינים. אחד הכדורים חדר למטבח של משפחה חפה מכל פשע והרג את הילדה אימאן טלבה. גם אם יממש ראש הממשלה שרון את הצהרותיו ויוציא את הצבא מרצועת עזה, לילדה הזאת ומשפחתה זה כבר יהיה מאוחר מדיי. זה לא המקרה הראשון, בשלוש וחצי השנים האחרונות הרגו חיילי צה"ל מאות ילדים פלשתינים, כולל תינוקות בעריסותיהם".
"אני איני מוכן להיות חלק מן הצבא הזה, שכיום מטרתו העיקרית לדכא מליוני אנשים ולהחזיקם תחת כיבוש", הוסיף צאל. "קיבלתי צו להתייצב בבקו"ם ולהתגייס לצה"ל. אני אבוא לשם, אבל רק כדי
כדי להודיע לקצינים שאני מסרב לחלוטין להתגייס לצבאם. אני יודע שהצבא מתייחס כיום בחומרה רבה לסרבנים, שחמישה סרבנים שהיו לפניי נידונו בבית הדין הצבאי לשנת מאסר, ועוד לפני כן הם כבר ישבו תקופה ממושכת במאסרים ומעצרים חוזרים. כל זה לגמרי לא מרתיע אותי", אמר הסרבן בביטחה.
בג"צ: לא כל איש הישר בעיניו יעשה בתוך כך, דנו שופטי בג"צ (יום ג') אליהו מצא, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי, בעתירתה של סרבנית הגיוס לאורה מילוא, שסירבה אף היא להתגייס ל"צבא האחראי לעוולות הכיבוש" ובקשתה לפטור מן השירות נדחתה על-ידי ועדת המצפון של משרד הביטחון וועדת הערר שמעליה [המורכבות מאזרחים - בניגוד לוועדת המצפון של הבנים; נ.ש.], בנימוק שמדובר ב"סרבנות סלקטיבית".
גם על מילוא, בת 20 מתל אביב, נגזרו 14 ימי מחבוש בכלא 400 בצריפין, אולם היא ואביה מיהרו לעתור לבג"צ נגד שר הביטחון, באמצעות עו"ד גבי לסקי, בבקשה לחייב את השר מופז לאפשר לה לשרת שירות אזרחי במקום שירות צבאי.
השופט אשר גרוניס, בפניו הונחה העתירה, הוציא צו זמני המעכב את ביצוע עונש המעצר, והורה להעביר את העתירה להרכב שידון בה.
הויכוח העיקרי בין הצדדים בדיון היה לגבי הגדרת המונח "מצפון" שבחוק שירות ביטחון, בו יש סעיף המבטיח פטור לנשים שטעמי מצפון אינם מאפשרים להן להתגייס. נציג המדינה, עו"ד יובל רויטמן, טען שרק השקפה פציפיסטית, כלומר סירוב להתגייס לכל צבא שהוא בכל מקום ובכל זמן, מהווה סירוב מצפוני, ואילו כאן מילוא עצמה מודה כי היא אינה פציפיסטית.
מנגד, טענו עורכות הדין סמדר בן-נתן וגבי לסקי, שייצגו את לאורה ואביה, כי מצפון הוא עניין אישי. לטענתן, ישנם סוגים רבים של מצפון וגם מי שמרגישה שאינה יכולה להתגייס לצבא כיבוש ולהיות שותפה לדיכוי של עם אחר, יכולה וצריכה להיכלל בתחום סרבני המצפון שהחוק חל עליהם.
בג"צ: היא לא מוכנה לבצע את מדיניות הממשלה השופט אליהו מצא אמר במהלך הדיון, כי הטיעונים שמעלה מילוא הינם פוליטיים וכי "היא לא מוכנה לבצע את מדיניות הממשלה". השופט מצא הוסיף, כי לא ניתן לעשות מהמצפון הפקר: "זה לא כל איש הישר בעיניו יעשה". השופטים האריכו את הצו הזמני המעכב את ביצוע העונש, עד שתינתן החלטתם בעתירה, במועד מאוחר יותר.
מילוא, ילידת פריס שעלתה לארץ לפני כשבע שנים, סיימה לאחרונה שנת התנדבות בקהילה בירוחם. מסתבר שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ: אביה, ד"ר דניאל מילוא, גדל בישראל אך ירד מהארץ עם פרוץ מלחמת לבנון לאחר שסירב להתגייס.
במכתב שכתבה לשר הביטחון, בטרם נכלאה, מודה מילוא כי היא אינה פציפיסטית: "לא אוכל לקחת חלק בעוולות של מדינתנו אשר
מבוצעות דרך צה"ל. אינני פציפיסטית, סירובי נובע מן הכיבוש. זה עתה עשיתי שנת שירות בירוחם, מתוך תחושת חלוציות בעיצוב דגם חדש של עבודה קהילתית תנועתית. חשתי על בשרי ובשרם של חניכי את הכיעור של החברה שלנו ואת חוסר הצדק אשר מנחה את מדיניות ממשלתנו. הפעילות חיזקה אצלי בעיקר את החובה לעשות אחרת. מחובתי המצפונית לאמר את האמת המלאה שלי. אסרב ממניע מאוד אישי - על-מנת שאוכל להמשיך ולחיות במדינה זו ולחוש שלמה עם צו מצפוני".
אביה של לאורה, ד"ר דניאל מילוא, אמר: "אנו פשוט נציג בפני שופטי בג"צ את נוסח החוק, הקובע במפורש כי בת אשר הוכיחה שטעמי מצפון - ולא משנה איזה מצפון - מונעים ממנה לשרת שירות ביטחון, פטורה מאותו שירות, ואת ההחלטות הקודמות של בית המשפט העליון אשר מכיר בסרבנות סלקטיבית, כולל סרבנות למעשיו של צה"ל בשטחים, כסרבנות מצפון לכל דבר ועניין".
הורי הסרבנים אמרו אמש: "מתי יבינו שלטונות הצבא שאי אפשר לכלוא את המצפון, שמעצרים ומאסרים אינם מרתיעים צעירים הנענים לצו מצפונם ומסרבים להיות חלק מצבא כיבוש? היום כבר ידוע שמי שמסרב עשוי לשבת שנים בכלא, ועדיין סרבנים וסרבניות חדשים ממשיכים להופיע, ממשיכים להביע בקול רם ובאומץ את סירובם לשרת את הכיבוש. עם כל מעשה של אכזריות ודיכוי, עם כל התעללות במחסומים, עם כל ילד הנהרג 'במקרה' מכדורי צה"ל, יעלה ויתגבר מספר הסרבנים, וגם בתי דין צבאיים וגזרי דין דרקוניים לא ירתיעו אותם".
בתנועות הסרבנים טוענים, כי מאז הקמתה של הוועדה לשחרור מטעמי מצפון ב-95' ועד שנת 2002, פנו אליה כ-150 מועמדים בנים לשירות ביטחון. מהם קיבלו רק 6 פונים פטור (4%). ואולם, אצל הנשים המצב שונה בתכלית: מידי שנה פונות לוועדה המתאימה כ-160 נערות. לפני שנתיים למשל, פנו לוועדה 173 מועמדות לשירות ביטחון, מתוכן פטרה הוועדה 118 בנות משירות, וועדת הערר פטרה 23 בנות נוספות. כלומר, יותר מ-80% מהפונות קיבלו פטור מטעמי מצפון. כעת, אומרים הורי הסרבנים, מנסים ליצור שוויון בין הבנים לבנות.
בג"צ 2383/04 לאורה מילוא ואח' נ' שר הביטחון ואח'