אלפי פלשתינים הפגינו לאחר תפילות יום השישי (יום ו', 16.4.04), במחאה על המכתב אותו העביר נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לראש ממשלת ישראל, אריאל שרון - ובו פירוט התמורות לתוכנית ההינתקות (נסיגה ישראלית חד-צדדית מרצועת עזה).
הנשיא בוש הביע במכתב את התנגדותה של ארה"ב ל'זכות השיבה' של הפליטים הפלשתינים לתחומי מדינת ישראל ואת תמיכת הממשל בקיום גושי התיישבות יהודית ביהודה ושומרון [ראו קישור].
במחנה הפליטים ג'בליה, ברצועת עזה, השתתפו 3,000 פלשתינים בהפגנה שאורגנה בידי הג'יהאד האיסלמי. המפגינים שרפו בובות בדמויות שרון וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר. עשרות רעולי פנים חמושים צעדו ברחובות המחנה וקראו לנקמה בישראל.
אחד מראשי הג'האד האיסלמי, נאפז עזאם, אמר למפגינים: "הצהרת בוש הינה הכרזת מלחמה על העם הפלשתיני והוכחה לתמיכה האמריקנית באויב הישראלי". מנהיג הארגון ברצועת עזה, עבדאללה שאמי, אמר: "בוש מנסה לכפות מציאות חדשה, אך אנו אומרים לו: ההתנגדות תחסל את תוכניתך".
ארגון החמאס ארגן הפגנות גדולות במחנות הפליטים נוסייראת ובוריג' ברצועת עזה. בעיר עזה הופיעו בשעות הצהריים שני בניו של השייח' יאסין (מנהיג החמאס אשר חוסל בידי ישראל לפני כשלושה שבועות). שני הבנים: עבד אל-חמיד ועבד אל-ראני, שנפצעו קשה בעת חיסול יאסין (22.3.04), נסעו ברכב המסחרי אשר נהג לשמש את אביהם המנוח. כשעצר הרכב במרכז העיר, התגודדו סביבו אלפי תומכי החמאס וקראו לנקמה בישראל.
(בקהיר נפטר ביום ו' (16.4.04), אחד מידידיו הותיקים של השיח' יאסין, מוסטפא סרסור. סרסור, פעיל חמאס בן 60, נפצע מירי מסוקי צה"ל, אשר חיסלו את מנהיג החמאס. הוא טופל תחילה בבית החולים שיפא בעזה, אולם הועבר לאחר ימים אחדים להמשך טיפול בבית חולים בקהיר).
במחנה הפליטים הפלשתיני הגדול, עין אל-חילווה בלבנון, ארגן הפת"ח הפגנת מחאה כנגד הצהרת בוש. כ-1,500 פלשתינים נשאו שלטים האומרים: "יש לנו את הזכות לשוב לחיפה, יפו וירושלים - למרות בוש ושרון", אנו לא נמכור את אדמותינו", "בוש ושרון - לכו לעזאזל".
המפגינים שרפו בובות בדמות נשיא ארה"ב ועצרו מול משרד החמאס במחנה, כדי להביע את תמיכתם במאבק החמאס כנגד ישראל.
