חוקרים אמריקנים מחברת 'סייברקינטיקס' השיגו אישור רשמי מארגון התרופות והמזון האמריקני להשתיל שבבי מחשב זעירים במוחם של חולים משותקים, שבעזרתם ניתן יהיה "לקרוא את מחשבותיהם". כך דווח ב-BBC (שבת, 17.4.04).
שבב המחשב, ימפה את הפעילות העצבית המופיעה כשאדם חושב על הזזת איבר מסויים, המדענים יתרגמו אותות אלו לקודים של מחשב כשבעתיד ניתן יהיה להזין קודים אלו לאיברים רובוטיים.
החברה, שבסיסה בפוקסבורו שבמסצ'וסטס, קיבלה אישור מארגון התרופות והמזון להתחיל את הניסויים של השתלת השבבים, שגודלם 4 מילימטרים.
השבב, "שער המוח", מכיל מחוונים זעירים שיגיעו לעומק של כמילימטר אחד במוח, לאחר שיושתלו מתחת לגולגולת, ויעקבו אחר הפעילות מתוך קבוצה קטנה של תאי עצב. מעקב על האותות יתבצע בעזרת "חוטים" ששיושתלו בגולגולת. נקודה זו מהווה את הבעייתיות העיקרית כרגע בשל החשש כי "חוטים" אלו יגרמו לזיהום. החברה עובדת על פיתוח גירסה אלחוטית.
התקווה היא כי המחקר - שעד כה בוצע על חיות בלבד - יוכל בעתיד לסייע לחולים ששותקו בעקבות שבץ או מחלות כמו שיתוק מוחין. למרות שאנשים שורדים שנים רבות במצבים אלו, איכות החיים שלהם בדרך כלל ירודה.
מחקרים אחרים שבוצעו, היו במטרה לפענח כיצד המוח שולח אותות לאיברים כדי להניעם.
בשנת 1998, גילו חוקרים שבב במוח, שאפשר לחולה ששותק בעקבות שבץ להניע את הסמן במחשב כדי להצביע על מילה שהופיעה על מסך המחשב.
שנה לאחר מכן, דיווחו מדענים אחרים כי אלקטרודות שחוברו לגולגולת של שני חולים שסבלו ממחלת עצבים, אפשרו להם לאיית מילה על מסך המחשב. 'סייברקינטיקס' ביצעה כבר מחקר קודם בחיות והשתילה שבבים לשלושה קופים.
שבבים אלו שימשו להקלטת אותות מהאזור המוטורי במוח - אזור במוח השולט בתנועות - כשהם מפעילים ג'ויסטיק (ידידת היגוי) עם ידיהם. אותות אלו שימשו לאחר מכן לפיתוח תוכנית, שתאפשר לאחד מן הקופים להמשיך להניע את הסמן במחשב בעזרת מוחו.
החברה מאמינה, כי זוהי הפעם הראשונה שמתקן כה מורכב יושתל בתוך מוח אנושי, ומקווה לסיים את המחקר בתוך שלוש עד חמש שנים.
חולים יתבקשו לדמיין פעולה מסויימת, כמו הזזת היד בכמה סנטימטרים, והחוקרים לאחר מכן, ינסו לזהות את פעילות המוח הקשורה לרצון לבצע פעולה זו. בעתיד ניתן יהיה להזין מידע זה ליחידות כמו איברים רובוטיים שיסייעו לחולים לפעול על-פי רצונם.
העברה של הניסוי מחיות לבני אדם מהווה אתגר גדול, אך ריצ'רד אנדרסן, מהמוסד הטכנולוגי בקליפורניה, המבצע כעת מחקר דומה, אמר כי התחום מפותח מספיק כדי להצדיק צעד כזה.
לדבריו, "אני חושב כי קיימת הסכמה כללית בין החוקרים כי זהו הזמן להתחיל את הניסויים בבני אדם". עוד אמר, כי מנתחים כבר משתילים יחידות למוחם של בני אדם - לפעמים בעומק רב - כדי לטפל בחרשות או במחלת הפרקינסון. "תמיד קיים סיכון כלשהוא אך יש לשקול את היתרונות".
ד"ר ריצ'רד אפס, נוירופיזיולוג מאוניברסיטת בריסטול אמר ל-BBC News, כי "ישנן התקדמויות בביצוע נסיונות כאלו בחיות.
"הצעד הבא הוא לפענח איזה קוד מחשב יוכל להעתיק את האותות העצביים המסובכים, הדרושים כדי להורות לאיברים לנוע", אמר והוסיף כי "מחקר זה הוא צעד מעודד".
