סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת שרה סירוטה, מכהנת כבר 20 שנה כשופטת. ספק אם זקני בית המשפט זוכרים שאירע מקרה כזה באולמה.
מדובר בתיק אזרחי פשוט יחסית, שנידון בפני השופטת הוותיקה, כאשר צור אובולניק וחברת רן השכרת רכב בע"מ ביקשו לקבל פסק דין הצהרתי, המצהיר על בעלותו של יהודה פז בנכס מקרקעין מסויים, שהיה רשום על-שם בתו, שירלי פרנקל.
המבקשים טענו, כי פז חייב להם חצי מיליון ש"ח כתוצאה מעיסקאות שביצעו עימו. במסגרת פעולות הגביה, הם מבקשים להצהיר על בעלותו של פז במקרקעין, מתוך כוונה לממשם, יחד עם נושים אחרים. לטענתם, פז רכש את המקרקעין מכספו, תוך יצירת מצג לפיו הרכישה נעשתה בשם בתו, על-מנת להבריח נכסים מנושיו.
להמרצת הפתיחה שהגישו המבקשים [הליך משפטי שאינו נפתח בכתב תביעה; נ.ש.] צורף תצהיר עם נספח, הכולל הרשעה של פז במספר עבירות וכן מסמכים המעידים על היותו עד מדינה. בחודש דצמבר האחרון התקיים דיון ראשון בתיק, בפניה של השופטת סירוטה. בדיון, נשמעו עדי הצדדים, ובין היתר העיד גם צור אובולניק, אחד מהתובעים בתיק.
סירוטה מספרת סיפור על רמאים וטיפשים בעדותו, טען אובולניק כי פז רימה אותו. בשלב זה, ביקשה השופטת סירוטה לשתף את הנוכחים באולם בסיפור על נוכל פלוני שנשפט בעבר בפניה. סירוטה סיפרה, כי אותו נוכל אמר לה, "כי דרכם של נוכלים היא לנצל טיפשותם של אחרים. בשל חולשה של תאוות בצע, מצליחים הנוכלים להונות ולגזול מרומים אחרים, ונוכלים אלה אינם סרים לדרכם הישרה באשר הנוכלות היא טבע בסיסי וראשוני המאפיין אותם".
יש להניח, כי הנוכחים באולם לא התקשו לעשות אחת ועוד אחת, ולהבין למה ולמי רומזת סירוטה. בא-כוחה של שירלי פרנקל, עו"ד יעקב טל, מיהר לבקש מהשופטת סירוטה לפסול עצמה מלדון בתיק, משום שלטענתו השופטת כיוונה לכך שפז הוא הנוכל ואילו אובולניק הוא הטיפש שרומה, על כל המשתמע מכך.
סירוטה מסרבת לפסול עצמה: הנתבע באמת רמאי כדרכם של רוב השופטים, גם השופטת סירוטה סירבה לפסול עצמה, בנימוק שלא התכוונה כלל להציג את פז כרמאי ואת אובולניק כטיפש. יחד עם זאת, השופטת קבעה שגם אם משתמע מהערתה, כי פז רמאי אין בכך כדי לפוסלה מלשבת בדין, מכיוון שהרשעותיו הקודמות מוכיחות שהוא רמאי...
על-אף שהכחישה כי היה בסיפור לרמוז משהו על המתדיינים מולה, לא חשבה סירוטה כי יש פסול בכך שהיא מכנה את המתדיין בפניה "רמאי". בהחלטתה הכתובה, כתבה סירוטה: "הערתי לא כוונה לא לעד ולא למר פז שלא כאן, אלא סיפרתי כיצד הסביר נוכל שנשפט בפני את העונג שמפיקים ממלאכתם וכיצד אנשים נופלים בפח בשל טפשות ותאוות בצע. מכל מקום, לא התכוונתי להביע דעה על אופיו של מר פז ולא הייתי צריכה, שכן צורפו לי פסקי דין בהם הורשע במעשי מירמה. השאלה אם המשיב 2 [פז] ההליכים נגדו עוכבו הוא רמאי או לא - היא לא מן החידושים. כאמור, לא כיוונתי דברי למר פז או למישהו אחר ואם משתמע כך, אין בכך לפסול את בית המשפט שכן מדובר במשיב שהוכר כרמאי" [השיבוש בפיסקה הוא במקור; נ.ש.].
השופטת סירוטה אף סירבה לעכב את המשך הדיונים בתיק, עד שיישמע הערעור בעניין החלטתה שלא לפסול עצמה מלדון בתיק. מכל מקום, בתו של פז, שירלי פרנקל, הגישה ערעור על ההחלטה, בו דן נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. כפי שציינו פעמים רבות בעבר, הנשיא ברק אינו ידוע כ"חובב פסילות", ולעיתים הוא נוהג לכפות על שופטים לשבת בדין, גם במקרים הנדירים בהם הם סבורים כי עליהם לפסול עצמם.
בערעורה, טענה פרנקל כי "התבטאויותיו של בית המשפט בעת הדיון ובעת מתן ההחלטה שלא לפסול עצמו, מגיעות כדי גיבוש עמדה סופית ביחס לפז". עוד טענה, כי אין היא יכולה לצפות לעשיית צדק בבית משפט העוין אותה בהתבטאויותיו. עת הונח הערעור בפניו, נענה הנשיא ברק לבקשתה של פרנקל ועיכב את ההליכים בתיק.
ברק: האמירה כי פז רמאי היא כוללנית מדיי "השאלה העומדת לדיון", ציין הנשיא ברק בהחלטתו, "היא האם יש בהתבטאויות של בית המשפט משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים? כפי שכבר נקבע בפסיקה, סופיות העמדה נגזרת מן האופן שבו הובעה ומן המסגרת הדיונית בה הובעה והוכרעה".
"בנסיבות המקרה", הוסיף ברק, "התובענה שהגישו המשיבים מבוססת על הטענה כי פז מבריח נכסים מנושיו. עמדה לפיה החייב הוא רמאי, משליכה ישירות על ההליך ועל ההכרעה בו. אכן, במהלך עדותו של אובולניק, השמיע בית המשפט אמירה כללית אודות נוכלים ודרך התנהלותם. אולם, כאשר התבקשה פסילתו, הביע בית המשפט את עמדתו לפיה פז הוא רמאי".
וכאן מגיע הנשיא ברק לשורש הבעיה, לדעתו, בהתנהגותה של סירוטה. "בית המשפט לא מצא לנכון לסייג עמדה זו ביחס לאותם מעשים שבגינם הורשע בעבר כרמאי, אלא ניתן להבין את דבריו כמתייחסים אל פז באופן כללי. האופן שבו הובעו התבטאויות אלה מקים חשש ממשי למשוא פנים".
לעמדה שבבסיס ההתבטאות ישנה השפעה קרדינלית על ההליך הנשיא ברק הדגיש, כי "לא טיבה המעליב או הפוגעני של ההתבטאות הוא שעומד למבחן, אלא העמדה שמצויה בבסיס ההתבטאות. עמדה זו היא, כאמור, בעלת השפעה קרדינלית על תוצאות ההליך. בנסיבות אלה אין מנוס מקבלת הערעור. אכן, הדיון בתובענה נמשך כבר זמן רב, אולם הדיון היה הדיון הראשון בו התקיים הליך הוכחות ואין, על-כן, בתוצאה כדי לגרום לפגיעה קשה מדיי במתדיינים".
לפיכך, קיבל הנשיא ברק את הערעור וקבע שהשופטת סירוטה לא תשב עוד בתיק זה. לא נותר אלא לרחם על התובעים שנאלצו לשלם את הוצאות ההליך בסך 2,000 ש"ח, בשל סיפוריה של השופטת סירוטה.
ע"א 10770/03 שירלי פרנקל נ' צור אובולניק ואח' 