מאז שנכנס לתוקפו, לפני כשלוש שנים, הספיק החוק החדש למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, לעורר שאלות רבות באשר לעוצמה הרבה שהוא מעניק למתלוננים המבקשים לבוא חשבון עם אנשים שהם מסוכסכים עימם, לעיתים ללא הצדקה, תוך פגיעה בזכויות פרט בסיסיות.
כך למשל, ביטל (20.4.04) בית משפט השלום בחדרה צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן על-ידי אותו שופט, במעמד צד אחד, 16 ימים קודם לכן, במסגרת סכסוך מתמשך בין שכנים.
הצו שהוצא במעמד צו אחד, מנע מזוג שכניהם של מבקשי הצו להימצא במרחק של 10 מטרים מהמבקשים ומביתם, מנע מהם להחנות את מכוניתם בסמוך לחצר ביתם של המבקשים, ואפילו מנע מהם להשתמש במכסחת הדשא שלהם, עקב סמיכות הדשא לביתם של שכניהם.
בבקשתם במעמד צד אחד, אשר הוגשה בערב חג הפסח באמצעות עו"ד יונתן פרידלנד, טענו המבקשים כי יש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד שכניהם על-פי החוק החדש המאפשר זאת, וזאת בין השאר מאחר שקיימת סכנה לגופם, לחייהם ולחיי ילדיהם עקב הטרדות שכניהם. עוד טענו, כי השכנים עוקבים ובולשים אחריהם ואף מאיימים עליהם ועל אורחיהם באקדח.
התנהגות זו, לטענת המבקשים, גרמה להיווצרות פחד ממשי מהשכנים ולטענתם אף נמנעה מהם שלוות חיים ראויה. בנסיבות העניין, הוסיפו וטענו, ישנו יסוד להניח כי המשיבים ימשיכו ויחריפו את פגיעתם והטרדתם במבקשים, בילדיהם ובאורחיהם.
בין היתר ביקשו המבקשים, כי בית המשפט יורה לשכנים להימנע מלאיים בכל צורה או דרך שהיא על שלוות חייהם, חירותם, פרטיותם וגופם, להימנע מלהתחקות ולבהות במבקשים, להימנע מלהחנות את רכבם בסמוך לביתם ואף להימנע מלהימצא בכל עת במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מן המבקשים וביתם, לרבות משער הכניסה לביתם, ולרבות בכל שטח ציבורי אחר במדינה. עוד ביקשו המבקשים מבית המשפט, להורות כי על המשיב או כל אחד אחר בביתו המחזיק כלי נשק כל שהוא, להפקיד אותו בידי משטרת ישראל.
המשיבים טענו בכתב התגובה, שהוגש באמצעות עו"ד נועם לאור לאחר הוצאת הצו במעמד צד אחד, כי המדובר בניצול ציני ולא נכון של הליכי משפט, וכי כל רצונם של המבקשים הוא גיוס המערכת המשפטית לצידם בסכסוך שכנים עתיק יומין. עוד טענו המשיבים, כי המבקשים מנסים לנצל את החוק החדש למניעת הטרדה מאיימת ואת כיסי האוויר שבו עד תום, ובכך לטענתם השתמשו לרעה בהליכי משפט.
בתגובה שהוגשה לבית המשפט, קרא עו"ד לאור - בשם המבקשים - למחוקק לשנות את החוק כך שלא ייצא "המטריד מוטרד והמוטרד - מטריד". לטענת המשיבים, פעולות המבקשים מלמדות על "מטרתם האמיתית, שהיא להמשיך ולהטריד את המשיבים ועתה בדרך חדשה - דרך דלת החירום של המערכת המשפטית, החוק למניעת הטרדה מאיימת, דלת שפתוחה בפני מבקש אשר זקוק לסעד מיידי בטרם יהא זה מאוחר מדיי. שימוש ציני זה בחוק מצידם של המבקשים, טענו המשיבים, "אין לו מקום והוא איננו ראוי בלשון המעטה. האינטרס הציבורי מחייב, כי המערכת המשפטית תהדוף מעליה בעקשנות ניסיונות כגון אלה, תוקיע אותם מהשורש, אחרת תישאר דלת החירום פתוחה לקריאות שווא מסוג "זאב זאב" וחלילה תיסגר דלת זו למשמע התדפקותו של מבקש סעד, מפני זאב אמיתי".
שופט בית משפט השלום בחדרה, אהוד קפלן, נעתר לבקשת המשיבים וביטל את הצו לאלתר, ואף קיבל את עמדת המשיבים לפיה נעשה שימוש לא ראוי בחוק במקרה זה. בהחלטה ראשונה מסוגה, הציב בית המשפט גבולות לחוק למניעת הטרדה מאיימת ופסק כי לא ניתן במסגרת הבקשה לפתור את הסכסוך שבין הצדדים ללא חריגה ממטרותיו של החוק, והוסיף כי "ראוי היה שהמבקשים ינקטו בהליך משפטי מתאים. הבקשה שבפניי איננה הליך מתאים מהטעמים שהובאו, והשימוש בה הוא שימוש לרעה בהליכי בית משפט, בבחינת חיפוש אחר קיצור דרך משפטי, בהליך שלא נועד לתכלית זו".
עוד קבע בית המשפט, כי "מדובר בהתנהגויות שאינן חורגות מגדר מטרד ליחיד שניתן למצוא את התרופה להם על-ידי הגשת תובענה אזרחית מתאימה".
השופט קפלן הוסיף וקבע, כי אין שום דבר דחוף בבקשה שהובאה בפניו, וכי ההטרדה הנטענת - גם אם היא התבצעה בפועל, איננה הטרדה מאיימת שאליה התכוון החוק. "אין פגיעה ממשית ודחופה בזכותם של המבקשים לחיות חיים חופשיים מאיום וחרדה, שזו למעשה מטרתו של החוק", ציין קפלן בהחלטתו.
למעשה, זו הפעם הראשונה בה קובע בית המשפט כי הגשת בקשה למתן צו לפי החוק החדש הינה שימוש לרעה בהליכי משפט. במספר הזדמנויות בעבר, נמנעו השופטים מלקבוע עמדה נחרצת שכזו והשתדלו להביא את הצדדים לסיום הסכסוך בפשרה או במתן צו הדדי.
בדרך זו הלך בית משפט השלום בתל אביב, בהחלטה שעוררה עניין ציבורי רב לפני מספר חודשים (בש"א 185147/03, לבני נ' ברק ואח'). בעניין ההוא, שגם בו ייצג עו"ד לאור את המשיבים שכנגדם הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת, קבע בית המשפט בהערת אגב, כי החוק למניעת הטרדה מאיימת חל גם על הטרדה המבוצעת בפורומי סקס באינטרנט, וזאת למרות שכל הצדדים בו לכאורה אנונימיים. גם שם נטען על-ידי המשיבים, כי המדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, אולם בית המשפט דחה את הטענה ותחת זאת דירבן את הצדדים להגיע להסדר פשרה ביניהם בדבר מתן צו הדדי.
בתגובה להחלטת בית משפט השלום בחדרה, אמר עו"ד נועם לאור ל-Nfc, כי "מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה מאין כמוה". עוד ציין, כי לשיטתו מדובר בצעד ראשון והוא קורא למחוקק לשנות את החוק למניעת הטרדה מאיימת ולהגביל את השימוש בו.
לאור הוסיף ואמר, כי הוא "מקווה שההחלטה הזו של בית המשפט תיצור מסננת בריאה, כך שמהיום כל מי שמבקש לעשות שימוש בחוק העוצמתי הזה, יחשוב פעמיים בטרם יגיש בקשתו על-פיו. רק בקשות ראויות באמת יונחו על שולחנו של בית המשפט, ויימנע מצב שהחוק החדש יהפוך להיות ל'חוק מי יצילני'".
"חייבים לזכור", הוסיף עו"ד לאור, "כי החוק מעניק למי שמבקש ללכת על-פיו סעדים קיצוניים וחריגים במעמד צד אחד, סעדים שפעמים רבות המבקש שהכניס עצמו מרצון לזירת התגוששות, כלל אינו זכאי להם, ואין זו הפעם הראשונה שנתקלתי במקרה כזה".
בש"א 1558/04 נובל נ' מיטלמן