בג"צ דחה (ד', 28.4.04), כצפוי יש לומר, את ארבע העתירות שהוגשו נגד קיום המשאל על תוכנית ההינתקות שהגה ראש הממשלה, אריאל שרון, בקרב מתפקדי הליכוד. בשל דחיפות העניין - המשאל מתקיים ביום א' - ניתנה ההחלטה במועד זה, רק שעות ספורות לאחר הדיון שקיימו השופטים בעתירות הבוקר.
השופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה ואשר גרוניס אימצו בהחלטתם את עמדת הפרקליטות, לפיה העתירות מוקדמות, שכן יש להמתין קודם לתוצאות המשאל, לראות כיצד יפעל ראש הממשלה ואז לעתור, במידת הצורך. "העתירות הן מוקדמות – לעת הזו; יתכן אף שלא יהא כלל צורך להכריע בטענות המועלות בהן. נראה כי אם תזכה התוכנית לתמיכה במשאל, לא תתעורר שאלת אופן הפעלת שיקול דעתו של המשיב", כתבו השופטים.
עוד צויין בהחלטה, כי חלק מהעותרים אכן אינם פוסלים את עצם קיומו של המשאל, אם הוא בא לצורך הבעת תמיכה או לצורך "התייעצות", כלומר לצורך התחשבות בו כשיקול אחד מיני רבים. "אכן", ציין השופט ריבלין שכתב את ההחלטה, "בכך לבד אין פסול, וממילא אין די בטענת העותר בתיק הנוסף... ככל שהיא נוגעת להשפעה אפשרית של המשאל על דעות שיגבשו אחרים, כדי להקים לו עילה לעתור".
השופטים כבר רמזו בבוקר על החלטתם, ואמרו כי על פניו העתירות נראות חלשות. השופט גרוניס הוסיף, כי העתירה שמבקשת להשעות את המשאל עד להחלטת היועץ המשפטי לממשלה אם להעמיד את שרון לדין - היא החלשה ביותר. "אפילו ראש ממשלה בממשלת מעבר יכול לחתום על הסכמים מרחיקי לכת", אמר גרוניס.
נזכיר כי מדובר בארבע עתירות שהגישו עו"ד ד"ר אמנון רפאל, מומחה בדיני מיסים, עו"ד משה מגן, וראש המועצה האזורית גלבוע ואיש מפלגת העבודה, דני עטר, שדרשו מראש הממשלה להודיע כי אינו מחוייב לתוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו, וכי התוכנית לא תבוצע לפני שתובא לאישור הממשלה והכנסת.
את העתירה הרביעית הגישו עורכי הדין יוסי פוקס וחגי יקותיאל, שדרשו להשעות זמנית את קיום המשאל, משום שלטענתם שרון אינו יכול לקבל הכרעה כה גורלית עד שלא יחליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, האם להעמידו לדין בשל החשדות המיוחסים לו בפרשות האי היווני וסיריל קרן.
היועמ"ש של תנועת הליכוד: שרון לא יתחמק מאחריותו היועץ המשפטי של תנועת הליכוד, עו"ד איתן הברמן, המבקש גם הוא כמובן לדחות את העתירות, אמר בדיון הבוקר כי ראש הממשלה מייחס למשאל חשיבות רבה וביקש מבית המשפט שלא להתערב בעניינים המשפיעים על הזירה הפוליטית. "ראש הממשלה אינו משתחרר מאחריות ואינו מבקש להשתחרר ממנה", אמר הברמן וציין, כי המשאל יהווה מרכיב אליו יתייחס ראש הממשלה כשיקבל את ההחלטה על ביצוע התוכנית.
אחד העותרים, עו"ד ד"ר אמנון רפאל, אמר כי לא ייתכן שבעקבות משאל בקרב מתפקדי הליכוד ישנה ראש הממשלה את החלטתו על התוכנית. "ראש הממשלה החליט להכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעתם של אחרים", אמר ד"ר רפאל והוסיף, כי שיקול הדעת המינהלי הינו של ראש הממשלה ולא של מתפקדי מפלגתו.
עו"ד יוסי פוקס טען, כי ההחלטה על קיום המשאל התקבלה משיקולים זרים: "במשך 30 שנה קמות ממשלות ונופלות, כנסת מתחלפת ופתאום – כשהפרקליטה ממליצה להעמיד אותו לדין, ראש הממשלה נכנס ללחץ כשהרגיש ששעון החול שלו אוזל. יש לו לגיטימציה לערוך משאל אך לא כשחרב היועץ על ראשו".
עו"ד אביתר קנולר, שייצג בדיון את דני עטר (יחד עם עו"ד אורלי לאון), אף קבל על-כך שהמשאל בנושא כה חשוב ומכריע נערך רק בקרב מתפקדי הליכוד.
הפרקליטות ביקשה בדיון לדחות את העתירות על הסף, באשר הן אינן מגלות עילה להתערבות בג"צ. בתשובה לעתירות שהגיש לבג"צ היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נאמר: "הצהרתו של ראש הממשלה [בעניין המשאל על תוכנית ההינתקות בליכוד; נ.ש.], ניתנה ב'כובעו' כראש מפלגה פוליטית, ובמסגרת פורום מפלגתי, והיא לא ניתנה ב'כובעו' כראש ממשלת ישראל. משאל מתפקדי הליכוד בשאלת 'תוכנית ההינתקות' הינו הליך פנימי העומד להתקיים בתוך מפלגה פוליטית, לשם גיבוש עמדתה של המפלגה בסוגייה מדינית זו".
הפרקליטות: העתירות תיאורטיות ומתאימות להידון בסימפוזיון באוניברסיטה נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן, חזר היום בדיון על טענתו כי מדובר בעתירות "תיאורטיות" ו"אקדמיות", הראויות שידונו בהן "בסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב ולא בבית משפט". לדבריו, "זהו עניין פוליטי מפלגתי פנימי", ואין לגרור את בית המשפט לתוכו.
בתגובה הכתובה שהגיש לבג"צ, נטען כי "השאלה איך יפעל ראש הממשלה בעתיד, לאחר שיתבררו תוצאות המשאל, הינה כיום בגדר שאלה תיאורטית בעליל, מן הטעם שהמשאל עצמו טרם התקיים", כותב הלמן ומוסיף: "לא זו אף זו, אם תאושר התוכנית במשאל, גם לא יהיה צורך להכריע בטענות המועלות בעתירות, עובדה המצביעה, כשלעצמה, על-כך שבשלב זה העתירה מעלה שאלות תיאורטיות גרידא. לפיכך, אין כל עילה משפטית המצדיקה שבית המשפט הנכבד והיועץ המשפטי לממשלה יידרשו לעת הזו לטענות העותרים לגופן".
מחר: ביהמ"ש ידון בעתירת מתנגדי התוכנית הדורשים להציב משקיף מטעמם בקלפיות בתוך כך, ידון מחר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעתירה שהגיש מטה "הליכוד שלנו" בדרישה להציב שני משקיפים בכל אחת מ-443 הקלפיות בהן ייערך משאל הליכוד, שיתקיים ביום א'. מתנגדי התוכנית דורשים, כי המשקיפים יהיו אדם אחד מטעם התומכים ואחד מטעם המתנגדים, ולא אנשי חברת כוח אדם - כפי שמתכננים לעשות מארגני המשאל בליכוד.
מתנגדי תוכנית ההינתקות טענו, כי הצבת משקיפים חיצוניים היא ניסיון "לגנוב" את הבחירות. גם השר עוזי לנדאו הביע בסוף השבוע את חששו מניסיון לפגוע בטוהר המשאל.
בג"צ 3670/04, 3765/04, 3818/04, 3905/04 עו"ד ד"ר אמנון רפאל ואח' נ' ראש הממשלה ואח'