מבקר המדינה, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג הגיש לפני הצהריים (יום ד', 4.3.04) את דוח מבקר המדינה 54ב' לשנת 2004 יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. הדוח המלא יותר לפרסום בשעה 13:00.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בלשכת יו"ר כנסת עמד מבקר המדינה על ליקויים חמורים והתנהלות שאינה ראויה שהתרחשה בין כתלי משרד הבינוי והשיכון. בדבריו ציין המבקר, כי חלק ניכר מהתקציבים שיועדו למשרד הועברו לבנייה לא חוקית באזור יהודה ושומרון, וזאת ללא אישור התקציב בחוק התקציב השנתי.
עוד ציין מבקר המדינה בעניין זה, כי המשרד מימן מתקציבו עבודות בנייה ופיתוח בלתי חוקיות ביהודה ושומרון בה בעת, שצה"ל השקיע באיתור עבודות בנייה בלתי חוקיות והריסתם. לעניין זה הדגיש המבקר, כי מדינה מתוקנת מחייבת שקיפות לנבחריה וזה לא מה שהתקיים במקרים אלו.
בתגובה לשאלת עיתונאים, האם הוא רואה במעשים אלו פעילות פלילית המצדיקה להעמיד לדין את העומדים בראש המשרד, השיב מבקר המדינה: "עד עתה לא העברתי ליועץ המשפטי לממשלה תיק בו עולה חשד לעבירה פלילית. אך אני מבקש לומר את מה שאמרתי לא אחת: 'משפט פלילי אינו חזות הכל'".
"ישנן תופעות של פגיעה במנהל תקין שחומרתן אינה פחותה מעבירה פלילית. הגיעה השעה להתייחס ביתר רצינות לתופעות שליליות שאינן נוגעות לידי עבירה פלילית. לעיתים אני תוהה, ואף נדהם לראות את ההתייחסות לליקויים חמורים ביותר שאינם בגדר עבירה פלילית. אני לא בודק מעשים פלילים אלא תקינות מנהל. עם זאת, צריכה להיות גישה שונה של כולנו להפרת נורמות מקובלות במדינה מתוקנת".
- מבקר המדינה התייחס במסיבת העיתונאים גם לפרק "האזנות הסתר" המפורט גם-כן בדוח שהגיש. בעניין זה ציין כי המשטרה לא אחת ניצלה את סמכותה בכך שלא מיקדה את האזנות הסתר שנדרשה לעשות לאדם מסוים. "כך נמצא", אמר מבקר המדינה, "שבמקרים רבים תוקצרו שיחות מעבר לנדרש". בתגובה לשאלת עיתונאים, מי האחראי לכך, המשטרה, בית המשפט או אולי פרקליטת המדינה, השיב המבקר: "איני נכנס לשאלה זו. שאלת האחריות היא נושא שיש לו מקום אחר. דוח זה עוסק רק במשטרה ורק בזה ולא בפרקליטות המדינה או גוף אחר".
- בפעם הראשונה בדוח מבקר המדינה הייתה התייחסות למינהל הכנסת, בעיקר בנושא ניהול כוח אדם. בעניין זה נמצא כי לא הובטחה תחרות מלאה של הציבור הרחב על משרות ושוויונות בבחירת עובדים. נושא נוסף אליו התייחס מבקר המדינה בדוח, הוא הפיקוח על השקעות קופות הגמל והפיקוח על יועצי השקעות ומנהלי תיקים. לדבריו, הבעיות המובנות במערכת הבנקאות הן: העדר תחרות מספקת וניגודי עניינים שנוצרים עקב שליטתם של הבנקים בניהול קופות הגמל, קרנות נאמנות ותיקי השקעות וכן שליטתם בתחומים של ייעוץ תקשורת וחיתום הנפקות של ניירות ערך.
מבקר המדינה על משרד הבינוי והשיכון, לשון דבריו: לשון דבריו, "בדיון וחשבון כלולים פרקים המראים כי משרד הבינוי והשיכון לא מילא כראוי אחר דרישת השקיפות. תקציב המשרד לא הביא לידי ביטוי את סדרי העדיפויות בתחומי פעילותו של המשרד ואת אופן חלוקת המשאבים בין ישובים שונים וחבלי ארץ שונים... בפועל, חלק ניכר מהתקציבים של המינהל לבניה כפרית במשרד הבינוי והשיכון נועד לאזור יהודה ושומרון, בלי שעדיפות זו קיבלה ביטוי בדברי ההסבר בתקציב, או במסמכים אחרים המבטאים את סדרי העדיפויות שלפיהם פעל המשרד".
"גם הדוח על הלוואות לבנייה שניתנות מתקציב משרד הבינוי והשיכון לאגודות שיתופיות מראה כי התוכנית הופעלה למעשה כסיוע ליישובים ביהודה ושומרון, בלי שהדבר קיבל כל ביטוי רשמי ופומבי. תקצוב התוכנית, בסך מאות מיליוני ש"ח בשנים האחרונות, לא נעשה בחוק התקציב השנתי, אלא באמצעות בקשות שהוגשו לוועדת הכספים של הכנסת להעברת תקציב מסעיף אחד לאחר, וזאת לאחר שחוק התקציב אושר במליאת הכנסת".
"ביקורת נוספת שנערכה במשרד הבינוי והשיכון העלתה, שהמשרד מימן מתקציבו עבודות בנייה ופיתוח בלתי חוקיות ביהודה ושומרון. לא זו בלבד, אלא שבעת שהמערכת הצבאית השקיעה ממשאביה באיתור עבודות בנייה בלתי חוקיות והריסתם, השקיעה זרוע שלטונית אחרת ממשאביה בעבודות בנייה ופיתוח באותם אתרים ממש. כך אין נוהגים במדינה ששמה את החוק נר לרגליה. שלטון החוק הוא עיקרון על אשר יש ליישמו בכל התחומים ומשני צידיו של "הקו הירוק".
ח"כ פינס: לפטר את שר הבינוי והשיכון על הדברים האמורים לעיל, קורא יו"ר צוות התגובות של מפלגת העבודה לפטר את שר הבינוי והשיכון, אפי איתם מתפקידו. לדבריו, "הנתונים על פעילות המשרד הבינוי והשיכון אינם מעידים על כשל נקודתי, רשלנות או טעות אנוש, זו מדיניות שנועדה להסתיר, להונות ולא להביא לאמיתות הדברים. המשרד נגוע בצורה סרטנית ממש, פשוט פשט את הרגל. יש לקחת החלטות הכי נחרצות לגבי זה".
"ממצאי המבקר שחשף את תעשיית בניית המאחזים הבלתי חוקיים, סדרי העדיפויות הפוליטיים הברורים, תרבות ההונאה והסתרת התקציבים והפעילות מהכנסת והציבור, מחייבם את פיטורי השר אפי איתם, פירוק משרד השיכון ומינוי ועדה קרואה שתנהל את המשרד בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה, עד לפיזורו בין משרדי הממשלה. איך עברו החלטות בריש גלי ונבנו מאחזים שהוסתרו מעיני הכנסת והציבור. זוהי קונספירציה שנועדה לקחת כספי ציבור ובהסתר יד להעבירם ליהודה ושומרון".
ח"כ פינס-פז אף תבע מהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות למשטרה לפתוח בחקירה על פעילות הממשלה בבניית המאחזים הבלתי חוקיים בניגוד לחוק.
מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר, לשון דבריו "הועלה כי המשטרה כדרך שיגרה אינה ממקדת את בקשותיה להיתר להאזנת סתר לאדם מסוים ולעבירה מסוימת כפי שראוי היה, כדי לצמצם את הפגיעה בפרט ככל שניתן. המשמעות היא, כי עם קבלת ההיתר, יש למשטרה סמכות ושיקול דעת לתמלל את שיחות כל המשתמשים בקו הטלפון, וללא הגבלה על נושאי השיחה".
"כך נמצא, שבמקרים רבים תומללו או תוקצרו שיחות מעבר לנדרש: שיחות חולין, שיחות בנושאים אישיים שאינם קשורים לנושא החקירה, ולעיתים אף שיחות בניגוד להגבלה שקבע בית המשפט במפורש בהיתר. זוהי פגיעה קשה בפרט, אף שאינו מודע לה".
"בביקורת גם נמצא, כי יחידות המשטרה המחוזיות עושות שימוש רב יחסית בהאזנות סתר לשם העשרת המידע המודיעיני. הפקת מידע מודיעיני היא מעבר למטרות שנקבעו בחוק להאזנת סתר ושלשמן התבקשה ההאזנה מלכתחילה. מממצאי הבדיקות עולה החשש, כי התוצר המשני של העשרת המאגר המודיעיני ביחידות מחוזיות הפך לעקר, ובכך יש משום הפרת האיזון האמור".
מבקר המדינה בפגישת הנשיא: מבקר המדינה: הפגישה קצרה מכדי למנות את המקרים החמורים קודם לכן נפגש מבקר המדינה עם נשיא המדינה, משה קצב, והגיש לו את דוח מבקר המדינה 54ב' לשנת 2004. המבקר אף צירף דוח נפרד הנוגע לביקורת שנערכה בסוגיות שונות בענייני מינהל הכנסת. בפתח דבריו, ציין מבקר המדינה כי הדעה הרווחת, לפיה דוחות מבקר המדינה אינם זוכים להתייחסות רצינית - אינה נכונה.
"יש התייחסות לדוחות המבקר. אינני שבע רצון תמיד ממידת ההתייחסות, אך ישנם דברים שמטבעם לוקחים זמן עד שבאים על תיקונם. מהלך זה אינו תמיד אפשרי בסמוך להוצאת הדוח. יש דוגמאות לכך, שלאחר פרק זמן, גוף מבוקר אכן הכין את עצמו והדברים באו על תיקונם".
במענה לשאלת כתבים, התייחס המבקר לשני עניינים מרכזיים שפורסמו בדוח - המגזר הערבי והכספים שהועברו על-ידי משרדי הממשלה להתנחלויות. לעניין המגזר הערבי, השיב המבקר כי לאור מעקב שביצע, "הדברים אכן זזים" ובהשוואה לדוח קודם שהתפרסם יש שינוי.
עם זאת ציין גולדברג, בהתייחס לפעולות שמבצעת הממשלה בנושא המגזר הערבי, "אינני בוחן כליות ולב אך מבחן התוצאה הוא הראוי גם במקרה זה". בהתייחסו להתנחלויות ציין המבקר, כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פעל במסגרת תפקידו בנושא. גם במקרה זה, הוסיף המבקר, לאור ההיסטוריה - היה מקום לבדוק קודם לכן כיצד למנוע תופעות שליליות.
בתשובה לשאלה איזה מקרה בדוח הוא החמור ביותר, השיב המבקר: "הזמן שהנשיא הקציב לי לא יספיק כדי למנות את כל המקרים שניתן לכנותם 'מקרים חמורים'".
עוד ציין המבקר, כי שני אירועים שהתרחשו בישראל לא צויינו בדוח, והם רעידת האדמה הקלה שהתרחשה בחודש פברואר השנה והפיגוע בנמל אשדוד. מדובר בשני אירועים שהתרחשו זמן קצר לאחר סיום כתיבת הדוח. לדברי המבקר, "אלו שני אירועים שצריכים להיות הכתובת על הקיר ואני חושב שבנושא זה יש לעשות הרבה ומייד. האמירה 'יפה שעה אחת קודם' - אינה שחוקה".
נשיא המדינה ציין אף הוא שמשרדי הממשלה מתייחסים בכובד ראש לדוחות מבקר המדינה, אולם הוסיף, כי אינו רוצה לראות שראשי המנגנון מתייחסים לדוח 'באימה ואיום'. "הדוח בעיקרון נועד להנחות, להתוות ולהדריך את שרי הממשלה ומשרדיה", אמר קצב. "יהיה נכון ויעיל אם הם יקחו את הדוח על סדר יומם במשך כל ימות השנה. עליהם לבחון מידי יום ביומו ולבדוק באיזו מידה הליקויים שחשף מבקר המדינה תוקנו".