העיתונאי יואב יצחק (המו"ל והעורך הראשי של 'מחלקה ראשונה') עתר לבג"צ (יום ג', 18.5.04) נגד הוועדה לבחירת שופטים, בדרישה למנוע את מינויה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לכהונת שופטת בבית המשפט העליון. השבעת השופטים החדשים נקבעה ליום ב' הקרוב.
בעתירה, שאת נוסחה המלא תוכלו למצאו בקישור המצורף, מבקש יצחק מבית המשפט להוציא "צו ביניים שיאסור על הוועדה לבחירת שופטים להביא בפני נשיא המדינה, למינוי והשבעה, את פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, כל עוד לא נבדקה כמתחייב התנגדות העותר"; להוציא "צו על-תנאי, שיחייב את הוועדה להשיב באופן מנומק, ולגופו של עניין, מדוע לא תקבל את התנגדות העותר; וצו מוחלט שיאסור מינוי ארבל עד ההכרעה בעתירה זו"; וכן להוציא "צו על-תנאי שיחייב את הוועדה להשיב, מדוע לא תקיים הצבעה חוזרת באשר למועמדות ארבל, וזאת בלא נוכחות כב' השופטת דורית בייניש בדיון ובהצבעה".
הוועדה בוחרת 4 שופטים קבועים ואחד זמני כזכור, בישיבתה מיום 6 למאי דנה כביכול הוועדה לבחירת שופטים, המונה 9 חברים, במועמדותם של 14 עורכי דין, אנשי אקדמיה ושופטים, ובחרה 4 מהם למינוי של קבע כשופטי בית המשפט העליון. הארבעה שנבחרו, כצפוי, הם עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וסלים ג'ובראן. בנוסף לארבעת מינויי הקבע, מונה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ואב בתי הדין להגבלים עסקיים וחוזים אחידים, יהונתן עדיאל, לכהן כשופט בית המשפט העליון בפועל (מינוי זמני). את הדילים שנרקמו בוועדה הבאנו לפניכם ביום ההצבעה [
ראו קישור].
יצחק טוען בעתירתו, כי בישיבת הוועדה עצמה נפלו כמה פגמים מהותיים, הפוסלים את ההחלטות שקיבלה. "העובדה ששופטת בית המשפט העליון [דורית בייניש] 'בחשה' במועמדות ארבל לכהונת שופטת בית המשפט העליון - למרות ניגודי העניינים (הקשורים לעבירות פליליות חמורות לכאורה מצד עו"ד יחזקאל בייניש), מלמדת, למרבה הצער, על התנהלות פסולה ואף בלתי חוקית לכאורה. קשה להשלים עם התנהלות שכזו, הנוגדת הלכות פסוקות וברורות של בית המשפט העליון. בשל זאת אין די עתה בפסלות בייניש מלישב בוועדה בעת הדיון/ההצבעה במועמדות ארבל, אלא יש לפסול את המהלך כולו אותו הובילה".
למרות שישיבת הוועדה התקיימה יום אחד בלבד לאחר המועד האחרון להגשת התנגדויות למועמדים השונים, מה שמונע בחינה עניינית ויסודית של ההתנגדויות, מיאן יו"ר הוועדה, שר המשפטים יוסף לפיד לדחות את הדיון במועמדותה של ארבל, נגדה הוגשו מספר רב של התנגדויות [
להתנגדויות שהגיש יצחק נגד מועמדותה של ארבל - ראו קישורים].
בעתירה, מונה יצחק את שורת הנושאים שהעלה בהתנגדויותיו, ושאמנם היו בפניה של הוועדה בקבלה את ההחלטה, אולם לדבריו זו כבר נתקבלה מראש ולא היה כל דיון ענייני במועמדים. יצחק מוסיף עניין אחד, בפרשת "לבנת-ארבל", שלא היה בפניהם של השופטים: בשעה שהפרקליטה ארבל ביקשה משרת התקשורת דאז לבחון אפשרות למנות את בעלה, אורי ארבל, לדירקטור בחברות ממשלתיות, היתה "חקירה משטרתית שהתנהלה בהנחיית היועמ"ש והפרקליטות לגילוי האחראים לפרסום שלטים 'לבנת חבלה'. ללבנת היה עניין רב בתפיסת האחראים להסתה נגדה. ארבל סייעה בכך".
בייניש השתתפה בישיבה למרות ניגודי העניינים עוד קובל יצחק, על השתתפותה של דורית בייניש בישיבה. "בייניש נכחה, כידוע, במהלך הדיון כולו ביום 6.5.04 ואף השתתפה במהלך הישיבה כולה (אם כי לא בהצבעה). בייניש השתתפה גם בעניינם של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין ויהונתן עדיאל, על-אף ניגודי העניינים גם בנוגע לשניים אלה (חשין: שעסק, בתפקידו כשופט, בעצירת הגשת כתב אישום נגד עו"ד יחזקאל בייניש; ועדיאל, שותפו לשעבר של עו"ד בייניש)".
"בפועל נקטה בייניש בטקטיקה הבאה: בפתח הדיון, היא הכריזה שהיא לא תשתתף בהצבעה, כדי למנוע "לזות שפתיים". ואולם, בעצם נוכחותה היא השתתפה. ועוד איך. בייניש ציינה בפני חברי הוועדה כי ארבל חברתה, וגם הביעה את דעתה ש"עושים עוול לעדנה". במשך כשעתיים דנה הוועדה במועמדותה של ארבל. בייניש ישבה וצפתה. וגם השגיחה".
"השאלה העומדת על הפרק", מציין יצחק בעתירתו, "היא מדוע נכחה בייניש בדיון הנוגע לארבל (וגם, כאמור, בנוגע לשופטים חשין ועדיאל), למרות ההלכה הפסוקה, השוללת גם נוכחות בוועדה, לא רק במהלך ההצבעה אלא בדיון כולו".
בייניש יצרה קוורום חוקי לוועדה "מדוע עמדה בייניש, בכל זאת, על השתתפות בדיון, למרות שהודיעה מראש כי לא תשתתף בהצבעה?", שואל יצחק בעתירה ומשיב: "התנהגותם [של ברק, לפיד ובייניש] נובעת מחשש שמא אי השתתפות בייניש בדיון בנושא ארבל, תביא למצב שבו בחירת ארבל לא תוכל לצאת אל הפועל".
"המצב הקיים העמיד את לפיד-ברק-בייניש במצב של סיכון. אם היתה בייניש נעדרת מהדיון, כפי שמחייבת ההלכה הפסוקה, די היה בכך שהשר בני אלון וח"כ שאול יהלום (שהתנגדו לארבל) היו מחרימים את הישיבה, כדי למנוע מהוועדה להתכנס, לדון ולאשר את הבחירה. המחוקק קובע מפורשות: כדי לפעול צריך לפחות שבעה חברים. במצב שהיה עלול להיווצר, כאמור, בהיעדרות כפויה של בייניש, היה מניין החברים מגיע לכל היותר לשישה. או אז היו יכולים אלון-יהלום להוביל את הוועדה להסיר מועמדותה של ארבל מסדר היום", ויצחק מזכיר שהדבר כבר קרה במינויה של השופטת אלישבע ברק בשנת 95'.
פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה עוד טוען יצחק, כי "הוועדה לא קיימה את התחייבותה: לדון ולהצביע על כל מועמד ומועמד בנפרד, ובכך ליתן הזדמנות שווה לכל מועמד. ההתחייבות לנהוג כך, בדרך שוויונית, ניתנה הן לוועדת החוקה חוק ומשפט והן במכתב אל העותר".
במכתבו של לפיד אל יצחק נאמר, כי "שמות המועמדים יועלו בפני הוועדה לפי הא'-ב'. הוועדה תדון בכל מועמד ומועמד ותצביע על כל מועמד בפני עצמו. בסוף יישארו מועמדים אלה שקיבלו רוב קולות מחברי הוועדה ואם יהיו יותר מ-4 כאלה, יתקיים סיבוב הצבעות נוסף רק על אלה". ואולם, "התחייבות לחוד ומציאות לחוד. לעותר נודע, כי הוועדה הגבילה כל חבר להצביע רק עבור 4 מועמדים. כך יוצא שלא כובדה ההתחייבות לאפשר לכל חבר להצביע בעד (או נגד) כל אחד מהמועמדים, בנפרד, ולאחר מכן למנות את מס' הקולות לכל מועמד, ולערוך סיבוב נוסף – אם יהא צורך. אין מדובר בעניין סמנטי, אלא בעניין מהותי".
בסופה של העתירה, מבקש יצחק להדגיש כי "הוא מבין היטב מה סיכוייה של עתירה זו להתקבל; אחרי הכל, אין זה סוד כי שופטי בית המשפט העליון הנכבדים הם שהחליטו יחד, לאחר התייעצות שערכו, להמליץ לנציגיהם להציג את מועמדות ארבל לכהונה בבית משפט נכבד זה. עכשיו מתבקשים השופטים הנכבדים להכריע בעתירה זו ומובנה מכוח זאת קושי רב גם מנקודת ראותו של העותר".
"אף-על-פי-כן, מבקש העותר להביא סוגיות אלה להכרעת בית המשפט, על-מנת שבית המשפט הנכבד יפסוק:
האם תינתן הגנה אוטומטית לוועדה לבחירת שופטים, גם כאשר נראה בעליל כי זו לא בדקה היטב את ההתנגדות שהוגשה לה?; האם יוכשר מינויה של מועמדת, על-אף תרבות הכזב שאימצה לעצמה?; האם תינתן גושפנקא למינוי מועמדת לכהונת שופטת, וזאת למרות שהדיון בעניינה התקיים תוך ניגודי עניינים חמור מצד חברה בכירה בוועדה?; האם יפטור עצמו בית משפט נכבד זה מעריכת ביקורת שיפוטית כאשר מדובר בעניין הנוגע למי מאנשיו/חבריו?".
בג"צ 4717/04 יואב יצחק נ' הוועדה לבחירת שופטים ואח'