חבר הכנסת רוני בריזון (שינוי) עתר אתמול (יום ג', 18.5.04) לבג"צ בבקשה לקבוע את בטלות החלטת שר האוצר, שאושרה על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, להעביר מ"עודפי תקציב" שנת הכספים 2003 סך של 32 מיליון ש"ח לישיבות חרדיות, בשנת התקציב הנוכחית. בריזון אף מבקש צו ביניים, האוסר על העברת הכספים עד להכרעה בעתירה.
ח"כ בריזון טוען, כי החלטת שר האוצר מהווה ניסיון פסול להעניק "כספים יחודיים" פרי הסכם פוליטי, "במסווה של העברה תקציבית המתיימרת להיות תמימה ובניגוד בוטה להוראות סעיף 1(א) לחוק הממשלה, התשס"א-2001 ותוך רמיסת הוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985". כמו כן טוען בריזון, כי ההחלטה מהווה "הפרה בוטה של דיני התמיכות, ובכלל זה הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, על-ידי החזרת ה'כספים הייחודיים' הפסולים והאסורים והענקת תמיכות שלא כדין ובאופן מפלה".
פגישה בטעם של פעם לטענת חבר הכנסת משינוי, המיוצג על-ידי עו"ד גלעד ברנע, ב-25 בספטמבר 2003, התקיים דיון בהשתתפות הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק; חברי הכנסת הרב יעקב ליצמן, הרב משה גפני וניסן סלומיאנסקי; מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן-דהן; מנכ"ל המשרד לענייני דתות, צבי צביבל; ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב; סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל אנדורן; ויגאל גדרון, רפרנט במשרד האוצר.
בדיון זה, טוען ח"כ בריזון, נערך הסכם פסול ואסור בין חברי כנסת לראש אגף התקציבים על הקצאת וחלוקת כספי מדינה. הסיכום קבע כי "1. תקציב הישיבות הבסיסי לשנת 2003 הוא 795 מלש"ח (מיליון ש"ח; ר.כ.). 2. לסכום זה יש להפחית 2% קיצוץ פלאט, דהיינו הסכום הוא - 779 מלש"ח. 3.לסכום זה יש להוסיף 35 מלש"ח - בדצמבר 2003, ועוד 67 מלש"ח שהוא התשלום ששולם בינואר 2003 עבור דצמבר 2002 ועוד 18 מלש"ח עבור ישיבות ז'-יב'. כך שבסה"כ תקציב הישיבות יעמוד על 899 מלש"ח".
"זהות המשתתפים בדיון - מחד פוליטיקאים פעילים בכנסת ובמישור המוניציפלי (ראש עיריית בני ברק) - המשתייכים כולם למגזר הדתי-חרדי ומן הצד האחר בכירי אגף התקציבים באוצר ונושא הדיון - היקפי וסכומי תקציב הישיבות לשנות התקציב 2003 ו-2004 ועדכונם, לרבות קביעת 'תעריפים חדשים' - מראות על התנהלות פסולה ובלתי תקינה בעליל של בכירי אגף התקציבים שנכחו באותו דיון ובראשם ראש אגף התקציבים", טוען בריזון. "כמדומה שאין צורך להכביר מילים על הפסול בכך שהגורם המקצועי הבכיר ביותר בעוסק בתקציב המדינה - ראש אגף התקציבים - יושב עם נציגים מגזריים בחשאי ובהיחבא ועוסק בחלוקת נתחים משמעותיים מתקציב המדינה".
שובם של הכספים הייחודיים? לטענת בריזון, מדובר בשובם של הכספים היחודיים ה"משוקצים", והפעם, טוען בריזון, "במהדורה חדשה ומזיקה במיוחד. אם בעבר", נכתב בעתירה, "עד תחילת שנות התשעים, חולקו אותם כספים בליל העברת תקציב המדינה בדיונים בין חברי הכנסת וקיבלו ביטוי גלוי על-פני חוק תקציב המדינה - הרי שעתה יושב ראש אגף התקציבים עם חברי כנסת המייצגים מגזר מסויים במחשכים - מבלי שכל עין ציבורית או פומבית שוזפת את מעשיו - ומחלק הלכה ולמעשה נתחים מתקציב המדינה לאותו מגזר". בריזון מוסיף וטוען, כי להתחייבות להעברה התקציבית, שניתנה כבר בספטמבר 2003, לא ניתן כל ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2004.
בעתירה נאמר, כי ב-10 בדצמבר אשתקד ניגש ראש אגף התקציבים דאז, אורי יוגב, לביצוע הסיכום מספטמבר 2003, והגיש לוועדת הכספים בקשה ל"שינויים בין סעיפים לשנת 2003". בין השינויים המבוקשים - העברת סכום של 35 מיליון ש"ח למוסדות החינוך התורניים בתקציב משרד הדתות. בריזון טוען, כי עקב התנגדותו הנחרצת, לא הועברו מרבית הכספים הללו לתמיכה בישיבות, פרט ל-3 מיליון ש"ח שהועברו לצורך מימון "האנציקלופדיה התלמודית". בקשה נוספת של שר האוצר לבצע את ההעברה הוגשה ב-24 בדצמבר, ואף היא הורדה מסדר יומה של הוועדה, בשל פעילותו של בריזון.
נתניהו עולה לריבאונד ואולם, טוען בריזון, שר האוצר לא אמר נואש, וב-9 במרס השנה הביא מחדש לדיון בוועדת הכספים בקשה להעברת יתרת הסכום - 32 מיליון ש"ח - לתקצוב הישיבות. בעקבות מכתב ששיגר בריזון לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד), ניתנה חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, לפיה לא ניתן לבקש העברת עודפים משנת תקציב קודמת, לאחר תחילת שנת התקציב הנוכחית, אלא אם נתנה הוועדה לשר האוצר היתר להגיש את הבקשה, אם מצאה כי מדובר במקרה מיוחד. מאחר שתנאים אלה לא התקיימו, קבעה שנידר, אין לדון בבקשת שר האוצר. ואכן, מציין בריזון, בקשתו של נתניהו הוסרה מסדר יומה של הוועדה.
למרות חוות הדעת, ועל-אף שהבקשה הוסרה מסר יומה של הוועדה בפעם השלישית, שב נתניהו והגיש את הבקשה מחדש ב-17 במאי. לטענת בריזון, הפעם אישרה הוועדה כי מדובר ב"מקרה מיוחד", המצדיק מתן היתר להגשת הבקשה גם לאחר תחילת שנת התקציב, ואולם הוועדה לא נימקה, לטענתו, מדוע מדובר ב"מקרה מיוחד". המתנגדים היחידים להחלטה היו שני חברי הכנסת מסיעת שינוי - בריזון עצמו וח"כ אהוד רצאבי.
היה או לא היה עודף? בריזון טוען, כי במהלך הדיון בוועדה ניסה לברר עם נציגת משרד האוצר, מיכל צוק, מה מקור העודף התקציבי בסך 32 מיליון ש"ח, אך לא קיבל תשובה ברורה בעניין. לטענתו, בהיעדר דוחות כספיים של ביצוע תקציב המדינה לשנת 2003, לא ניתן לקבוע את מקור העודף התקציבי ואם בכלל קיים עודף כזה - וממילא אין אפשרות לדון בהעברתו לתוכניות הכלולות בתקציב שנת 2004.
יתר על כן, טוען בריזון, "מניסיונות ההעברה החוזרים ונשנים עולה ריח רע של שיקול זר - הרי כידוע מקור 'ההתחייבות' של ראש אגף התקציבים להעברת הסך של 32 מיליון ש"ח הוא אותו דיון בחדרי חדרים בספטמבר 2003, בו סוכם בין ראש אגף התקציבים למספר חברי כנסת על העברת הסכום האמור". לדבריו, "כל האמצעים היו כשרים בעיני שר האוצר וראש אגף התקציבים מטעמו לביצוע ההעברה". מדובר, לטענתו, במעשים שריח של אפליה, שיקולים זרים וחוסר סבירות קיצוני עולים מהם, לנוכח הקיצוץ העמוק בתקציב המדינה לשנת 2004 והצהרות שר האוצר עצמו על הצורך "להדק את החגורה".
לבסוף, טוען בריזון כי "אין צורך להכביר מילים על הפסול ואי החוקיות שבמתן 'התחייבות' (למתן 'כספים ייחודיים'; ר.כ.) כזו - עת היא ניתנת ללא כל מקור תקציבי חוקי, ביהעדר עודפים תקציביים כנדרש, בהעדר דוח כספי של המדינה לשנת הכספים 2003 - ועל כל זאת יש להוסיף את העובדה שניתנה במסגרת דיון וסיכום נסתר שנעשה בחדרי חדרים בין ראש אגף התקציבים והכפופים לו לבין חברי כנסת ממספר סיעות וראש עיריית בני ברק".
בג"צ 4701/04 ח"כ רוני בריזון נ' שר האוצר ואח'