ראש הממשלה אריאל שרון, מביא לדיון בממשלה ביום א' את תוכניתו המלאה: פינוי רצועת עזה כולה, וכן פינוי ארבעה ישובים בצפון השומרון. התוכנית דומה במהותה לזו שנדחתה על-ידי מתפקדי הליכוד. השוני הינו בעיקר באופן יישומה - עתה מדובר על ארבעה שלבים, הטעונים, כל אחד, אישרור נוסף בטרם הביצוע. המועד ליישום התוכנית כולה, כולל הפינויים בצפון השומרון: דצמבר 2005.
ל-Nfc נודע, כי הממשל האמריקני לוחץ על שרון להביא את התוכנית, במלואה, לאישור הממשלה. הממשל אינו מוכן להסתפק בפינוי שלוש התנחלויות ברצועת עזה. ככל הידוע, זו אחת הסיבות להחלטת שרון ללכת הפעם "על כל הקופה".
הממשל האמריקני קיבל דיווח מוקדם על התוכנית. שר החוץ, קולין פאוול, התייחס לכך לראשונה במסיבת עיתונאים שערך בערב (יום ו', 28.5.04). לדבריו, בממשל ייבחנו את הנוסח החדש. ואולם, הדגיש, הוא עצמו טרם ראה את התוכנית. פאוול רמז על תמיכת הממשל דווקא בתוכנית הקודמת. הוא הטעים, כי הנשיא בוש תמך בתוכנית שהוצגה בפניו על-ידי שרון כמה שבועות קודם לכן, וכי הנשיא בוש סבור שחשוב ליישמה ולנצל את ההזדמנות.
תוכנית שנויה במחלוקת תוכניתו של שרון שנויה במחלוקת קשה הן באופוזיציה, והן בקרב פלגי הקואליציה. האיחוד הלאומי והמפד"ל כבר הודיעו: נפרוש במידה ותאושר התוכנית. שרון החליט בכל זאת לבצע את המהלך, מתוך מגמה ברורה: להביא להכרעה, או ללכת לבחירות חדשות. הטקטיקה שבה נוקט שרון: הישיבה שזומנה תוקדש לקיום דיון. לכל אחד מהשרים שיבקש, תינתן הזכות להעלות את נימוקיו בעד ונגד התוכנית (דבר שיצריך שעות רבות). בשל זאת, ההצבעה תידחה לישיבה שלאחר מכן. בין לבין יפעיל שרון "מכבש לחץ" על חלק מהשרים, תוך איתות ברור: במקרה של כישלון ונפילת הממשלה, הם נתונים לסיכון שלא יהיו יותר שרים. שרון משוכנע כי במקרה שהממשלה תתמוטט, ישיג הוא (ולא נתניהו) רוב בקרב חברי הכנסת, כדי לקבל מנדט מהנשיא להרכיב ממשלה חדשה.
[התוכנית המלאה, ראו קישור:
תוכנית ההינתקות המדורגת - עקרונות מרכזיים]
שרון החליט להביא את תוכניתו להכרעה, למרות שגם עתה מספר השרים התומכים (11) שווה למספר המתנגדים. מחלוקת קשה יש לשרון עם שר האוצר, בנימין נתניהו. בלשכת שרון מפנים אצבע מאשימה כלפי נתניהו, במיוחד משום שבשיחה עם שרון הודיע כי יתמוך בתוכנית הינתקות מצומצמת, ולאחר מכן חזר בו. אנשי שרון מאותתים: אם לא תאושר תוכניתו, יוביל שרון לבחירות חדשות, ובכל מקרה לא יאפשר לנתניהו לזכות בשלטון ללא התמודדות.
המסמך של שרון התוכנית הופצה בקרב השרים בשעות אחר הצהריים. המסמך שהועבר לשרים כולל את עיקרי התוכנית, וכן, חילופי המכתבים בין שרון לנשיא בוש ומתכונת עבודת ההכנה לתוכנית ההינתקות המדורגת [
ראו קישורים].
העבודה תושלם על-ידי צוות שרים, בראשו יעמוד ראש הממשלה, וכן, צוות היגוי בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, אשר יופקד על תיאום הנושאים הנוגעים לתוכנית ההינתקות המדורגת. לצוות ההיגוי ימונו שמונה מנכל"י משרדים ממשלתיים ונציג צה"ל.
בפתח עיקרי התוכנית קובע שרון, כי ישראל נאלצת ליישם תוכנית חד-צדדית, כיוון שאין כיום שותף פלשתיני "מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי". לאור זאת, הוחלט, ליישם תוכנית שתופעל מכוח השיקולים הבאים (ציטוט):
- הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על מדינת ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלשתיני.
- מטרת הותכנית להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר.
- בכל הסדר קבע עתידי, לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה. לעומת זאת, ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל, ובתוכם גושים מרכזיים של התיישבות יהודית, יישובים אזרחיים, אזורים ביטחוניים ומקומות בהם למדינת ישראל יש אינטרסים נוספים.
- מדינת ישראל תומכת במאמצי ארה"ב, הפועלת לצד הקהילה הבינלאומית, לקדם את תהליך הרפורמות, בניית המוסדות ושיפור הכלכלה ורווחת התושבים הפלשתיניים, על-מנת שתקום הנהגה פלשתינית חדשה, אשר תוכיח עצמה כמסוגלת למלא אחר מחויבויותיה על-פי מפת הדרכים.
- היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית.
- השלמת מהלך ההינתקות המדורגת תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלשתינים ברצועת עזה.
- מהלך ההינתקות המדורגת אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין מדינת ישראל לפלשתינים. ההסדרים הקיימים הרלבנטיים ימשיכו לחול.
- התמיכה הבינלאומית למהלך ההינתקות המדורגת רחבה וחשובה. תמיכה זו חיונית בכדי להביא את הפלשתינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים. אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ.
הפינוי יושלם עד סוף 2005 על-פי תוכנית שרון, הפינוי יושלם עד סוף שנת 2005. הישובים יסווגו לארבע קבוצות כדלהלן:
1) קבוצה א' – מורג, נצרים וכפר דרום.
2) קבוצה ב' - ישובי צפון השומרון (גנים, כדים, שא-נור וחומש).
3) קבוצה ג' - ישובי גוש קטיף.
4) קבוצה ד' - ישובי צפון רצועת עזה (אלי סיני, דוגית וניסנית).
ישראל תחזיק בציר פילדלפי ישראל תמשיך להחזיק בציר פילדלפי גם לאחר הפינוי. סעיף זה נכלל בתוכנית, דבר המעיד כי ישראל לא הצליחה להגיע עם מצרים להבנות, לפיהן מצרים תחזיק כוח שיטור באזור ותערוב לכך שנשק לא יוברח לרצועת עזה.
"נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני", נאמר במסמך, והוסף: "במקומות מסוימים, ייתכן שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית. בהמשך, תישקל האפשרות לפנות אזור זה. פינוי האזור יהיה מותנה, בין היתר, במציאות הביטחונית, ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר.
אם וכאשר ייווצרו התנאים לפינוי אזור זה, מדינת ישראל תהיה מוכנה לבחון אפשרות הקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה, בכפוף להסדרים שייקבעו עם מדינת ישראל".
בתי המגורים יהרסו, המפעלים והמבנים ישארו סעיף נוסף, משמעותי מאוד, מעיד על הדרמה הגדולה שעומדת להתחולל. "ככלל, לא יושארו בתי המגורים של המתיישבים ומבנים רגישים, לרבות בתי כנסת", נאמר במסמך. "מדינת ישראל תשאף להעביר מתקנים אחרים, לרבות תעשייתיים, מסחריים וחקלאיים לגורם שלישי בינלאומי, שיעשה בהם שימוש לטובת האוכלוסיה הפלשתינית, שאינה מעורבת בטרור".
על-פי המסמך, שטח אזור התעשיה "ארז" יועבר לאחריות גורם פלשתיני או בינלאומי מוסכם. מדינת ישראל תבחן, יחד עם מצרים, אפשרות הקמת אזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה, מצרים וישראל.
ראש הממשלה קובע בתוכניתו, כי אם תהיינה בצד הפלשתיני ראיות לנכונות, ליכולת ולמימוש בפועל של לחימה בטרור, הפסקה מלאה של הטרור והאלימות וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים, "ניתן יהיה לשוב לנתיב המו"מ וההידברות".