תחנת הטלוויזיה הבריטית, BBC2, שידרה הלילה את הראיון שנערך לפני כשבוע עם מרגל האטום, מרדכי ואנונו.
היה זה הראיון הראשון שנערך עם ואנונו לאחר שיחרורו מהכלא הישראלי. לאחר כמה ימים בהם הודלפו קטעים, ניתן היה לצפות הלילה בראיון המלא.
המרגל הישראלי סיפר, כי הסיבות העיקריות שהניעו אותו לחשוף פרטים על הכור הגרעיני בדימונה, היו מלחמת לבנון ואסון הכור בצ'רנוביל.
"הפלישה ללבנון לא היתה מלחמה אמיתית, הם נתנו לנו הרבה תעמולה שנועדה להצדיק אותה. זאת היתה תקיפה של הפלשתינים ושל לבנון. לאט לאט מצאתי עצמי בצד שמאל ומזדהה עם הצד הערבי. הושפעתי גם מהזיהום הגרעיני לאחר אסון צ'רנוביל בשנת 1986. זאת היתה תקופה של שבירת מחסומים בחיי, המרתי את דתי לנצרות, יצאתי לדרך חדשה".
"כשהחוקר הישראלי הראה לי את הכתבה שפורסמה בעיתון הבריטי, סאנדיי טיימס, בה הופיעו התמונות שצילמתי - שמחתי מאוד. שמחתי לראות שהעיתון סוף סוף פירסם את הכתבה. הרגשתי שמשימתי הושלמה. מצד שני אמרתי לעצמי, עכשיו הם יכולים לנקום בי".
ואנונו סיפר בראיון כיצד פותה בלונדון בידי סוכנת המוסד, 'סינדי' (על-פי פרסומים זרים: שמה האמיתי, שריל חנין - מתגוררת כיום בארה"ב): "כשהגעתי ללונדון, אמרתי לעצמי שאני חייב להיזהר, אך בתוך שלושה שבועות פגשתי את סינדי שאמרה שהיא תיירת אמריקנית והיא פיתתה אותי".
"זאת היתה מלכודת דבש", אמר ואנונו, "היא עמדה במקום אחד וקנתה סיגריות. ראיתי אותה, היא היתה נחמדה ולא יפה והתחלתי לדבר איתה. חשדתי בה ושאלתי אותה אם היא סוכנת מוסד. והיא ענתה, 'לא. לא. לא. מה זה מוסד?"
"נסעתי איתה לרומא משום שחשבתי שסוכני המוסד מחפשים אותי בלונדון. התפקיד שלה היה פשוט. להביא אותי למקום בו הם יוכלו לחטוף אותי. היא לא התעניינה במה שאמרתי ועשיתי".
"היא לא הפסיקה לנשק אותי כל הדרך משדה התעופה ברומא, כדי להסיח את תשומת לבי מהמלכודת אליה אני נופל. נכנסתי לתוך הבית ושני אנשים קפצו עלי. אחד מהם היכה אותי בבטן. התכופפתי והם הפילו אותי לרצפה וסתמו לי את הפה. אישה הזריקה לי משהו וסינדי נעלמה. איבדתי את ההכרה והתעוררתי על מיטה גדולה כשאני לבוש בתחתונים בלבד".
"אחר כך עזבנו את הבית ונכנסו למכונית. החלטתי לעשות להם בעיות. אולי אנשים יראו אותי נאבק וינסו לעצור את המכונית".
ואנונו סיפר, כי התכוון לחשוף גם סודות מהכור האטומי בדימונה, כשכתב על כף ידו 'נחטפתי ברומא'. אולם החליט בסופו של דבר לא לעשות זאת: "חשבתי שזה ירגיז אותם, אז מחקתי את זה והשארתי רק את סיפור החטיפה", אמר.
"הסוהר בדק אותי אבל לא הבחין בכלום. כשהגעתי לבית המשפט הצמדתי את כף ידי לחלון הרכב. מנהל בית הסוהר התרגז מאוד. לפני הנסיעה מבית המשפט ביקשתי ממנו עט והוא חשב שהשתמשתי בעט הזה. אמרתי לו שזה לא אותו עט, אבל הוא מאוד כעס".
"השב"כ והמוסד השתמשו נגדי בהרבה פסיכולוגיה, שטיפת מוח מתוחכמת כדי להרוס ולשבור אותי. הם ניסו לפגוע בי עם מזון. נתנו לי לחם, ביצים, גבינות ושוקולד, בתקווה שאחטוף התקף לב או מחלות אחרות".
"בכלא הישראלי כל סוחרי הסמים והפושעים היהודים נהפכים ללאומנים ושונאי ערבים. בהתחלה התווכחתי איתם הרבה, אבל אחר כך החלטתי שאין טעם. מאוחר יותר העבירו אותי לאגף האסירים הפלשתינים. הם היו נחמדים אלי, הכינו לי תה והביאו לי בקלאווה ברמדאן".
"הרגשתי שאיני בוגד, אלא מדווח. עשיתי זאת כדי להציל את ישראל משואה נוספת. מה שעשיתי היה להראות לעולם מה קורה בחשאי. לא אמרתי: 'צריך להרוס את ישראל', 'צריך להרוס את הכור הגרעיני בדימונה'. אמרתי: 'ראו מה שיש להם ותשפטו בעצמכם'".
"איני מתחרט. אני חושב שזה היה שווה. אני לא חושב שהגיע לי העונש שקיבלתי. אני רוצה לעזוב את ישראל. אני רוצה להתחיל חיים חדשים בארה"ב או במקום אחר באירופה ולחיות כמו בן אדם".
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אשר רואיין גם הוא לתוכנית ה-BBC, אמר: "אנו חושבים שואנונו עדיין מחזיק בסודות. איננו רוצים שהוא ימכור אותם שוב".
את הראיון ביצע העיתונאי הבריטי, פיטר הונאם, עיתונאי עצמאי, שראיין את ואנונו גם לפני 18 שנה, לפני חטיפתו לישראל.
כדי לעקוף את ההגבלות שהוטלו על האסיר המשוחרר, השתמש הונאם בשירותיה של האזרחית הישראלית, יעל לוטן, פעילה בוועד למען ואנונו, אשר שאלה את שאלותיו של הונאם. הראיון נערך לפני שבוע ב-22 במאי.
ביום א' (23.5.04) עיכב השב"כ בנמל התעופה בן-גוריון את כתב ה-BBC, כריס מיטשל, והחרים קלטות שהיו ברשותו. לאחר חקירה הוא שוחרר וחזר לבריטניה. ביום שלישי (25 במאי) נעצר בנמל התעופה בן-גוריון היארי סעדי, טכנאי הפקה בריטי ממוצא אירני, העובד כפרילנסר עבור ה-BBC, שבא לדבריו לערוך את הקלטות ולהביאן לבריטניה. בחקירתו, סיפר סעדי כי הקלטות המקוריות של הראיון נעולות בכנסיית סנט ג'ורג', בכספת של מזכירת הבישוף. עם תום חקירתו הוא שוחרר וחזר לבריטניה. השב"כ החרים מהכנסיה את הקלטות, שלטענתו מכילות עבירות צנזורה.
בעקבות זאת, נעצר ביום רביעי פיטר הונאם, כאשר היה בדרכו לפגוש את יעל לוטן. לאחר שנעצר, הוא נלקח למלון ג'רוזלם במזרח ירושלים, שם שהה, השב"כ החרים את מחשבו הנייד, קלטות אודיו המתעדות את הראיון עם ואנונו וכן חוזה בלעדיות עליו אמור היה ואנונו לחתום עבור ה-BBC.
פיטר הונאם שוחרר ממעצר לאחר יממה. דבר מעצרו עורר גל סערה בקרב חוגי תקשורת וחוגים מדיניים בארץ ובעולם. עם שחרורו אמר הונאם, כי "מדינת ישראל צריכה להתבייש. אם להיות בחדר עם הפרשות על הקיר ושתי שעות שינה בלבד נקראים 'יחס ראוי', יש לי שאלות רבות לגבי אותה מדינה המתפארת כי היא מדינה מערבית".
"מדינת ישראל מאשימה אותי בריגול. הדבר הזה הוא בדיחה. זו שערורייה שגם אשתי ומשפחתי היו צריכים לעבור את התהליך הזה. שירותי הביטחון עשו טעות נוראה. הם שמו אותי בבידוד, חקרו אותי והתייחסו אליי בבוז", אמר.
"את כל מה שיש לי לומר אני אכתוב בעיתון ובסרט שאני מכין ל-BBC", הוסיף הונאם. "רק אדם אחד חשוב בכל הסיפור, והוא מרדכי ואנונו. אני שהיתי לילה אחד בבידוד והוא שהה בבידוד 4,000 לילות".
