נפגעת סרטן שד פנתה לאחרונה לעמותת 'אחת מתשע' בבקשה לסייע לה להחליף את המושג האלים והאכזרי - 'כריתת שד'. לדבריה, השדיים הם אינם עצים אשר נועדו לכריתה.
האישה, בשיתוף נפגעות סרטן שד אחרות, מחו נגד השימוש של המערכת הרפואית בפרט ושל הציבור בכלל במושג האכזרי 'כריתת שד', אשר מיוחס לחפצים דוממים ולא לאיברים חיים. לדבריה, "כששמעתי מהרופא את המילה כריתה, דמיינתי תמונה של גרזן ועצים גדועים".
מנכ"לית העמותה, נורית טולנאי, פנתה ביום ה-23.5.04 לאקדמיה ללשון בבקשה שתציע מונח חליפי שיסייע להפחתת פחדיהן של נפגעות סרטן שד ואף יענה על הצרכים והרגישויות שלהן.
נפגעות סרטן שד שפנו לפורום המקוון של עמותת אחת מתשע הביעו את מורת רוחן מהמונח 'כריתת שד'. "מדובר במינוח אומלל", אמרה אחת הנשים. "אני אומרת סרטן השד בעוז אבל כריתה לא! אנו 'החד - שדיות' כבר שרדנו, אבל לבי על המצטרפות העתידיות".
לדברי טולנאי, "המערכת הרפואית משתמשת במונח כריתה במקרה של הורדת שד עקב גידול סרטני, אבל לא נוקטת באותו מונח לגבי מרבית איברי הגוף האחרים. שימוש במושג כה אלים ואכזרי מעצים את מנגנון ההכחשה החברתי כלפי תופעת סרטן השד. אני רוצה להאמין כי אין קשר בין השימוש הבוטה במונח 'כריתה' לבין העובדה שזו מחלה הפוגעת בעיקר בנשים".
