במרבית התחומים בשירות המדינה אין ייצוג הולם לנשים וככל שעולים בסולם הדרגות כך יורד שיעור הנשים. התמונה דומה במרבית הדירוגים המקצועיים, למעט פרקליטים ומשפטנים שבהם אחוז הנשים גבוה מהגברים.
כך עולה מהדוח השנתי שהוצג לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על-ידי המשנה לנציב שירות המדינה, יעקב ברגר. הדוח עוסק בייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה.
על-פי חוק שירות המדינה (מינויים), על הממשלה לפעול להשגת ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה לנשים, לאנשים עם מוגבלות ולבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. דוח זה סוקר את מצב מגזרים אלה בהעסקתם בשירות המדינה.
עוד עולה מהדוח בנושא העסקת הנשים - בדירוג המח"ר (דירוג מדעי חברה ורוח) לדוגמא, בדרגה 39 ומטה 64% מהעובדים הן נשים; לעומת זאת, בדרגה 45 ומעלה אין כלל נשים ובדרגה הגבוהה ביותר בדירוג זה, מועסקות 5 נשים בלבד, שהן 19% מכלל העובדים בדירוג זה.
נשים והעסקתם במשרדי הממשלה- על-פי הנתונים בדוח, שיעור המועסקות (נשים) בדרגות העליונות במשרד ראש הממשלה מגיע ל-13% בלבד, ירידה בשיעור של 10% מאשתקד. המשרד הממשלתי "הקמצן" בהעסקת נשים בדרגות העליונות, הינו משרד המסחר ותעשיה. שיעור הנשים שם עומד על 7% בלבד, ירידה של אחוז מאשתקד.
המשרד הממשלתי בו מספר המועסקות בדרגות העליונות הוא הרב ביותר, הינו משרד המשפטים, כאשר שיעור המועסקות עומד על 65% (ללא שינוי מ-2002). יש לציין בעניין זה, כי על-פי הדוח בכל רמות ההשכלה, פרט לתואר שלישי, שיעור הנשים גבוה מהגברים. נתון דומה פורסם גם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: נשים משכילות יותר, אך מרוויחות פחות [
ראו קישור]
המלצות - על-מנת לעלות את הייצוג ההולם של נשים בעיקר בדרגות הגבוהות, יזמה נציבות שירות המדינה יחד עם הרשות למעמד וקידום הנשים הצעת החלטת ממשלה לפיה, בשלב הראשון, ייקבע יעד לקידום של לפחות 25% בדרגות הגבוהות בתום שלוש שנים מקבלת ההחלטה.
לדברי ברגר, לאור נתונים אלה ולשם שיפור הייצוג ההולם לנשים בשירות המדינה, החליטה הנציבות להעביר לארגוני הנשים עותקי מכרזים למשרות פנויות בשירות המדינה. המטרה היא להתמקד בשיפור הייצוג ההולם למגזר זה במשרדים הממשלתיים בהם ייצוגם נמוך (בעיקר בדרגות הגבוהות) ובהם: משרד התשתיות הלאומיות, התקשורת, התחבורה והחקלאות.
ייצוג בני האוכלוסיה הערבית באשר לייצוג לבני האוכלוסייה הערבית, עולה מן הדוח שהמצב חמור אף יותר. בני אוכלוסייה זו מהווים כ-5% בלבד מקרב עובדים המדינה, בעוד ששיעורם מכלל האוכלוסייה עומד על כ-20%. בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור ייצוגם בשירות המדינה.
נכון לסוף דצמבר 2003, הועסקו בשירות המדינה 2,798 עובדים בני האוכלוסיה הערבית (לרבות הדרוזית והצ'רקסית). בשנים 2002 ו-2003 חלה מגמת ירידה בהיקפי קליטת כוח האדם וזאת בגין החלטת הממשלה בדבר הקפאת קליטת עובדים חדשים לשירות המדינה.
התפלגות האוכלוסיה הערבית בשירות המדינה - על-פי הדוח, מרבית בני האוכלוסיה הערבית מועסקים במשרד הבריאות, ומספרם מגיע ל-1,595. כמו-כן מרבית בני האוכלוסיה מתרכזים בשירותי הדת (304 איש), מס הכנסה (192 איש), הנהלת בית המשפט (112 איש), משרד החינוך (111 איש) ומשרד המשפטים (79 איש).
בודדים מבני האוכלוסיה משמשים את משרד ראש הממשלה (רק 6 אזרחים ערבים), המשרד לביטחון פנים (עובד אחד), משרד האוצר מעסיק 3 ערבים, משרד המדע- 2 ערבים ועוד. המשרדים שלא מעסקים ערבים כלל הם: נציבות כבאות והצלה, רשות הגבלות עיסקיים, נציבות המים, הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים ונתיב.
המלצות - המשנה לנציב שירות המדינה מסר לוועדה כי בחודש ינואר האחרון החליטה הממשלה להתמקד השנה ובשנים הקרובות בהעלאת היקף המועסקים בני האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית. כדי לעשות זאת ממליצים בנציבות להקצות יותר משרות יעודיות למגזר זה ולפעול לעידוד בני המגזר להתמודד במכרזים רגילים.
ח"כ אברהם בורג, מ"מ יו"ר הוועדה, אמר כי מצבם של בני האוכלוסיה הערבית רע שבעתיים [מהנשים], וזאת על אף שהדוח אינו כולל את משרדי החוץ והביטחון. בורג הודיע, כי אינו מקבל את הדוח שנמסר לוועדה באשר לבני האוכלוסיה הערבית וביקש שנציבות שירות המדינה תגיש דוח חדש לגבי אוכלוסייה זו אשר יכיל נתונים מפורטים יותר.
אנשים עם מוגבלויות באשר לאנשים עם מוגבלות, אין עדיין בידי נציבות שירות המדינה מאגר נתונים ממנו ניתן ללמוד על מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה. על כן התמקד הדיווח במצב התעסוקה של נשים ושל בני האוכלוסייה הערבית.
בורג הודיע, כי בישיבה הבאה תבחן הוועדה, בין השאר, כלים לאכוף את החוק ואף תשקול דרך להטיל מגבלות שונות על משרדים שלא יפעלו להשגת ייצוג הולם למגזרים השונים.