לבית המשפט המחוזי בתתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הוגש היום (ה', 3.6.04) ערעור מנהלי של תושבים ובעלי עסקים בכיכר המדינה בתל אביב, במסגרת תביעתם לפיצוי עבור ירידת ערך נכסיהם לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. הפיצוי נדרש בשל אישור תוכנית כיכר המדינה, להקמת פרוייקט מגורים ומסחר בכיכר.
הערעור הוגש על החלטתה של ועדת הערר של מחוז תל אביב, שלא להאריך את המועד להגשת העררים על גובה הפיצוי עבור תובעים שסכום תביעתם עולה על 480,000 ש"ח. לפיה ההחלטה, נדרשים המערערים לשלם אגרה בשיעור של 2.5% מסכום התביעה, למרות שנושא חוקיות החיוב באגרה ממתין לפסיקת בג"צ וכן לחקיקה בכנסת.
הערעור הוגש על-ידי כ-60 תובעים, באמצעות משרדי עורכי הדין משה שוב, פישר בכר חן והרטבי בורשטיין בסון. המערערים הם חלק מקבוצה גדולה יותר של תובעים, שתביעותיהם כבר החלו להתברר בפועל בוועדת הערר. היקף התביעות של כל תובע בהליך הוא החל ב-480,000 ש"ח ועד מיליוני ש"ח, ולכן הסכומים אותם הם נדרשים לשלם על-מנת שהועדה תדון בעניינם נעים מ-12,500 ש"ח ועד למאות אלפי ש"ח.
התיקון לסעיף 198 לחוק התכנון והבנייה התקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003, ובו הוטלה לראשונה חבות בתשלום אגרה המחושבת על-פי סכום התביעה, על החלטות בנוגע לפיצויים בגין ירידת ערך. סעיף זה, טוענים המערערים, יצר עיוותים הפוגעים בקניין הפרטי ועומדים בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לטענת המערערים, בשל הבעייתיות שבסעיף יש לאפשר את דחיית הגשת העררים עד להחלטת בג"צ בסוגיית האגרה, בין היתר לאור העובדה שבג"צ כבר המליץ להאריך מועדים כל עוד לא הותקנו תקנות לקבלת פטור מהאגרה כמצוין בחוק. יתר על כן, טוענים המערערים, גם ועדת הפנים של הכנסת מנהלת מזה זמן דיונים בנושא.
המערערים טוענים כי דרישת האגרה עתה, לפני השינויים הצפויים לדעתם בעניין, עלולה לגרום לכך שדרכם לקבל פיצוי בגין נזקיהם עלולה להיחסם או להיפגע.
כמו כן, טוענים המערערים, יוצרות התקנות אבסורד המתבטא בחוסר שוויון בין תובעים שונים. הם מציינים, כי במקרה של תובע בודד המגיש תביעות בגין פגיעה במספר נכסים בבעלותו, לדוגמא בית דירות שלם, הרי שלמרות שסכום התביעות הכולל עומד על מיליונים רבים, בשל חלוקת התביעה לתביעות משנה כל אחת מתביעותיו פחותה מ-480,000 ש"ח, והוא לא יידרש לשלם אפילו שקל בודד כאגרה. לעומתו, תובע שתביעתו בגין נכסו הבודד עולה על 480,000 ש"ח, אפילו במעט, ייאלץ לשלם אגרה בסכום נכבד ביותר (החל מהשקל הראשון) .
בנוסף, מבקשים המערערים לפרש את סעיף 198 לחוק התכנון הבנייה, כך שעורר שסכום הערר שיוגש על-ידו יעלה על 480,000 ש"ח, ישלם אגרה רק על החלק העולה על סכום זה ויהיה פטור מתשלום עבור 480,000 השקלים הראשונים.
המערערים טוענים, כי עד לקבלת ההחלטה בנושא האגרה יש להמשיך בדיונים שכבר התקבלו על-ידי התובעים, שתביעתם פחתה מ-480,000 ש"ח, וכי המערערים מוכנים לקבל על עצמם את כל ההחלטות המשפטיות והעקרוניות שיתקבלו באשר לעררים אלו, ולכן לא יהיה צורך לנהל הליך כפול.
בעקבות מתן תוקף לתוכנית כיכר המדינה, הגישו באוגוסט 2003 מאות בעלי נכסים בכיכר תביעות בגין ירידת ערך הנכסים בסך כולל של כ-375 מיליון ש"ח. התובעים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות, בעלי נכסים במעגל הפנימי של הכיכר (בעלי הנכסים שעליהם חלה התוכנית) ובעלי נכסים במעגל החיצוני, כלומר בעלי דירות וחנויות.
