נמצא הפתרון: חילופי המכתבים שרון-בוש רק יאוזכרו בהחלטה

משבר נוסף פרץ הערב, זמן קצר לפני המועד שנקבע להצבעה: דקות ספורות לפני ההצבעה על תוכנית הפשרה יצאו השרים בנימין נתניהו, סילבן שלום ולימור לבנת, מישיבת הממשלה להתייעצות. המשבר החדש אירע למרות שלשכת ראש הממשלה הודיעה, סמוך לשעה 15:30, כי הושג הסכם עם השרים 'המורדים'. על-פי ההסכם, לא ייקבע בתוכנית ההינתקות מועד התחלת הפינוי. כמו כן לא ייקבע מועד סיום הפינוי. עם זאת הוסכם לאשר, כי בכוונת שרון להביא לממשלה את תוכנית פינוי הישובים לאחר שתבוצע עבודת מטה. עכשיו, כאמור, משבר נוסף. השרים מתנגדים להכללת חילופי המכתבים בין ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בהם נקבע כי תוכנית ההינתקות תיושם עד סוף 2005. השרים מבקשים בכך לעקר את התוכנים מהמרכיב הבסיסי שבה, שנכלל גם בחילופי המכתבים: התחייבות מפורשת לפינוי ישובים. השרים מתייעצים עם עורכי דין בנושא זה. בעקבות יציאת שלושת השרים מעוכבת ההצבעה על התוכנית. כעת נראה שמסתמן פתרון למשבר, לפיו חילופי המכתבים יאוזכרו בהחלטת הממשלה, אולם הם לא יאושרו כנספח רשמי להחלטה, כפי שביקש תחילה שרון. השר ישראל כץ הודיע כי יצביע נגד ההינתקות, וכי הוא אינו משתכנע מהצעת הפשרה של השרה לבני משום שהדברים כבר קבועים וחתומים, לפיהם הפינוי, כאמור, יתבצע עד סוף 2005. ישיבת הממשלה נפתחה (יום א', 6.6.04) בשעה 11:00. לקראת 14:00 החל הדיון בתוכנית ההינתקות, וזאת למרות ששופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, המליץ לפרקליטות לבדוק עם ראש הממשלה אפשרות לדחות הדיון וההצבעה ליום ג', כדי להסיר ספק פרוצדורלי באשר למכתב הפיטורין של השר בני אלון [על-כך, ראו בהמשך]. השר אפי איתם (מפד"ל) הודיע, כי בכוונתו למסור הודעה לתקשורת בתום ישיבת הממשלה. ההערכות הן, שאיתם יודע על התפטרותו מהממשלה. גורמים בלשכתו של שר השיכון אמרו, כי לאחר שימסור את ההודעה, ייפגש איתם עם שניים מרבני הציונות הדתית, הרבנים הראשיים לשעבר אברהם שפירא ומרדכי אליהו.

גם השר אלון עותר לבג"צ נגד פיטוריו

לאחר שהודיע מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, כי הממשלה תחליט בכל זאת על תוכנית ההינתקות למרות המלצת השופט לוי, עתר גם שר התיירות, בני אלון, לבג"צ (5317/04) נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בגין פיטוריו מהממשלה. אלון טוען, כי הפיטורין אינם חוקיים וכי חוות דעתו של מזוז, לפיה בכדי לענות על תנאי סעיף 22(ב) לחוק יסוד הממשלה, בדבר המצאת מכתב הפיטורין, די בידיעה קונסטרוקטיבית של השר על פיטוריו - אינה נכונה. עוד הוא טוען, כי השבת אינה באה בכלל מועד 48 השעות לפיטורין, שלשיטתו אמור היה להתחיל במוצ"ש ולהסתיים מחר בלילה. סמוך לשעה 16:20 פורסמה החלטת השופט אדמונד לוי, לפיה הוא מסרב להוציא צווי ביניים בחמש העתירות. "לאחר שעיינתי בעתירות כולן ובנספחיהן", כתב השופט לוי בהחלטתו, "ולאחר שהאזנתי ברוב קשב לטענותיהם של באי כוח הצדדים שעה ארוכה, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכחה עילה להוצאתם של אף אחד מצווי הביניים אותם ביקשו העותרים". "נימוקי ההחלטה יעמדו לרשות הצדדים במהלך היום. לאור החלטתי זו, לא ראיתי גם מקום למתן סעד ביניים בבג"צ שהוגש על-ידי השר אלון בשעה האחרונה". עם זאת, השופט לוי לא דחה את העתירות, אלא רק את הבקשה לסעד זמני בהן. שופט יחיד אינו מוסמך לדחות עתירה לבג"צ ורק הרכב של שלושה שופטים מוסמך לעשות כן. משכך, אם הרכב שלושה יחליט כי העתירות מוצדקות, תתבטלנה ההחלטות שיקבלו היום בישיבת הממשלה.

דריכות במערכת הפוליטית

המערכת הפוליטית דרוכה עתה, לקראת החלטה שעשויה להיות היסטורית: פינוי כל היישובים היהודים ברצועת עזה, ושלושה ישובים נוספים בצפון השומרון. שרון הודיע, כי ההצבעה תתקיים היום (יום א') וכי אין בכוונתו להסכים לדחייה נוספת. הוא הכריז כי זו החלטה היסטורית "לטובת ישראל". שרון חושש, כי הוא עשוי לנצח בקרב על ההינתקות, אך להפסיד את הממשלה, העלולה לקרוס כבר מחר בהצבעת אי-אמון של האופוזיציה.

מקורבי השרים: הצעת הפשרה משביעת רצון

מקורבים לשלושת השרים בנימין נתניהו, לימור לבנת וסילבן שלום מסרו, כי רוב דרישותיהם התקבלו, הם שבעי רצון והם יתמכו בתוכנית. הנקודה העיקרית אשר תוקנה לטענתם בהצעת ההחלטה שתוגש היום להצבעת הממשלה, היא אי החלטה על פינוי יישובים.

סגן שרת החינוך התפטר

סגן שרת החינוך, צבי הנדל, שלח הבוקר מכתב התפטרות לראש הממשלה ולשרת החינוך, בו הוא מודיע על התפטרותו מתפקידו, נוכח פיטורי חברי מפלגתו - האיחוד הלאומי - השרים בני אלון ואביגדור ליברמן. "מכתב זה מוגש בתחושת כאב ורחמים על גיבור ישראל שהידרדר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא והשיל מעליו כל ערך ציוני, התיישבותי ודמוקרטי", כתב הנדל במכתב.

4 עתירות לביטול פיטורי השרים

בג"צ דן הבוקר ב-4 עתירות שהוגשו בדרישה להורות על בטלות פיטורי השרים ליברמן ואלון. עתירה אחת הוגשה עוד ביום שישי על-ידי עו"ד יוסי פוקס מגוש עציון (5261/04). עתירה נוספת הוגשה היום, על-ידי עו"ד נפתלי גור-אריה (5262/04). העתירה השלישית הוגשה על-ידי יצחק וזאנה, תושב נצרים ו-ואדים ליברנט, ראש סניף מפלגת ישראל ביתנו באריאל (5263/04), המיוצגים על-ידי עו"ד עקיבא נוף. את העתירה הרביעית הגיש עו"ד בנצי גיספאן, חבר תנועת הליכוד (5264/04). עו"ד פוקס טוען בעתירתו, כי הפיטורין נוגדים את החוק כיוון שהם נעשים משיקולים בלתי ענייניים וכדי להשיג רוב מלאכותי בממשלה. לדבריו, הפיטורין נעשים בגלל כוונה ולא בגלל מעשה בלתי תקין ו/או בלתי חוקי מצד השרים. הוא מבקש לבטל את הפיטורין, ולאפשר לשרים להשתתף בדיון ובהצבעה על תוכנית ההינתקות. סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע, כי "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו; כהונתו של שר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה קודם לכן". העותרים טוענים, בין היתר, כי מכתב הפיטורין לא נמסר לאלון באופן ידני, אלא רק בפקס, ואין די בידיעה קונסטרוקטיבית על מסירתו, כפי שפסק היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

השופט אדמונד לוי דן בעתירות - אך אינו מוסמך לדחותן

כמקובל, הובאו העתירות בפני שופט אחד - אדמונד לוי, המוסמך להוציא צו ביניים (זמני) ואפילו צו על-תנאי (קבוע) תוך היענות לעתירות, או להעבירן להרכב של 3 שופטים, שידון בהן. מכל מקום, שופט יחיד אינו מוסמך לדחות העתירות, סמכות השמורה רק להרכב שלושה. בפתח הדיון, ביקש השופט לוי להבהיר עם מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, כי כל מה שייעשה בישיבת הממשלה כפוף להחלטה שתתקבל בהליך זה. מנדל השיבה, כי גם אם תתקבל החלטה ובג"צ יכריע כי אינה חוקית, ניתן להשיב הגלגל לאחור. בהמשך הדיון, הציע השופט לוי לעו"ד מנדל לשאול את שולחיה אם אינם מעוניינים לדחות את ההצבעה בנושא לתוכנית ההינתקות ליום ג', כדי שלא להיקלע לסיטואציה לא נעימה ולמנוע אפשרות שראש הממשלה יתבזה אם יוצא צו-ביניים, האוסר על קיום ההצבעה. לוי אף שאל את אסנת מנדל, איזו בהילות יש בהוצאת מכתבי פיטורין בצהרי יום שישי. אחד העותרים, עו"ד יוסי פוקס, אמר כי "ראש הממשלה, בהחלטתו זו, מתח את הדמוקרטיה עד הקצה והוא עבר את הקצה. דומני שבאף מדינה בעולם דבר כזה לא מתבצע, לא מחליפים ממשלה בהתאם לנושא שעומד על סדר היום כדי ליצור את הרוב הדרוש. לא בדקתי בכל המדינות, אבל לדעתי אין תקדים לדבר כזה באף מדינה".

המדינה, לבג"צ: דחיית מועד ההחלטה תיפגע באינטרסים פוליטיים ומדיניים

בתגובתה הראשונית של המדינה לעתירות, אותה הגישו מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל וסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, עו"ד ענר הלמן, נאמר כי יש לדחותן על הסף משום שאין לעותרים זכות עמידה, אלא הדבר נתון בידי השרים המפוטרים (התגובה הוגשה בטרם עתר השר אלון). עוד נטען, כי גם דיון בגוף העתירות אינה מגלה עילה לקבלתן, משום שלא נפל כל פגם - פרוצדורלי או מהותי - בפיטורי השרים. בפן הפרוצדורלי, נטען בתגובת המדינה, הבהיר מזוז לשרון כי "מקום שרה"מ החליט על להעביר שר מכהונתו לפי סעיף 22 לחוק יסוד: הממשלה, והשר, אף שהוא יודע על החלטה זו ועל שיגורו של כתב ההעברה מכהונה אליו, נוקט בפעולות על-מנת שלא לקבל לידיו את הכתב, נפסקת כהונתו של אותו שר 48 שעות ממועד מסירת הכתב למקום מגוריו או למקום עבודתו של אותו שר, שהם מקומות שיש לשר שליטה עליהם". עוד נאמר בתגובה, כי גם מהנחייה שהוציא היועמ"ש בשנת 97' ועודכנה בחודש מרס אשתקד, לא עולה תשובה משפטית חד-משמעית, האם ימי שבת וחג נכללים ב-48 השעות. עם זאת, ההנחיה מעדיפה את הפירוש, לפיו תוארך תקופת 48 השעות בזמן שמכניסת השבת ועד לתום התקופה, וזמן זה יימנה ממועד צאת השבת ועד לתום התקופה. באשר לדרך מסירת כתב הפיטורין, מקישה המדינה מפסק דין של השופט מישאל חשין (ע"א 5813/96) בעניין של פיטורי חבר מועצת עיריה, שם קובעת פקודת העיריות הוראה דומה באשר למסירת כתב הפיטורין. בית המשפט קבע, כי הדרישה שהכתב יגיע "לידיו של ראש העיריה", אינו ש"ראש העיריה החזיק את הכתב בידיו ומישש אותו", אלא "די אם הכתב הגיע לתחום שליטתו של ראש העיריה". המדינה מנמקת את סירובה לדחות ההצבעה ליום ג', בכך ש"לעיתוי קבלת ההחלטה היבטים כבדי-משקל במישור יחסי החוץ של מדינת ישראל וההתחייבויות במישור הבינ"ל שנטל על עצמו רה"מ". עוד נטען, כי לדיון יש השלכות במישור הפוליטי-פנימי, הוא נוגע למהלכים פוליטיים שתואמו מראש ואשר דחיית הדיון עלולה לסכלם. המדינה מתנגדת גם להוצאת צו ביניים, הן משום שהעתירות לא מגלות לטענתה עילה משפטית, והן משום שגם אם בג"צ יקבל העתירות לבסוף, הרי שקבלת החלטה על-ידי הממשלה עוד היום אינה מסכלת את מתן הסעד לעותרים וההחלטות יתבטלו רטרואקטיבית.

תושבי גוש קטיף מפגינים: "יהודים לא מגרשים יהודים"

עם התכנסות ישיבת הממשלה בשעה 11:00 פנו תושבי גוש קטיף המפגינים מול משרד רה"מ, אל שרון בדרישה לא לעקור יישובים ולא להוביל את תוכנית ההינתקות. כמו כן הם פנו לשרים המתלבטים - נתניהו, שלום ולבנת שלא להצביע בעד התוכנית. "אנו תושבי גוש קטיף, הגענו אליך (שרו) לכאן לאמר לך שההחלטה שתצא היום, תהא אשר תהא מבחינתינו אינה רלוונטית. אין כאן דמוקרטיה, אין כאן מינהל נכון ואין כאן התנהלות אמיתית. יש כאן כוחניות". בהמשך אמרו הנואמים, כי בכוונתם לא לזוז מיישובי גוש קטיף ואמרו: "אותנו לא תוכל להזיז 4 דורות, אנשים שחיים חיי יושר וחזון, הדבר לא יעבוד". עשרות מפגינים גודשים את הרחבה שמול משרד ראש הממשלה כשהם נושאים שלטים שעליהם נכתב: "יהודים לא מגרשים יהודים", "רה"מ מאבד את הראש", "שרון, הסכם מסוכן עם הצורר פרס", "לך וקח את בניך איתך", "שרון - כישלון". אחד המפגינים התחפש לראש הממשלה שרון כשעל ראשו כתר כקיסר רומאי. המפגין יושב על בולדוזר (מקרטון) כאילו הולך לפנות את ההתנחלויות. כמו כן הוצבו במקום 2 בתים מקרטון. _________________ בהכנת הידיעה השתתפו: יואב יצחק, נועם שרביט, ענבל אביב ורנית נחום-הלוי.