"אין מקומות שמורים במקצוע הזה. הרוב המכריע של המשפטנים הבולטים והמוכרים היום לא קיבלו את מעמדם בירושה". כך אמר יו"ר לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, בטקס ההסמכה של 1,549 עורכי הדין ועורכות הדין החדשים שנערך ביום חמישי האחרון (10.6.04), בבריכת השולטן בירושלים.
ראש הלשכה התייחס לתפקיד המיוחד שיש למשפטנים במערך הכוחות המשחקים על המגרש הדמוקרטי. לדבריו, בתרמילו של כל עורך דין, בצד עניינו של הלקוח שאותו הוא מייצג, ישנו תמיד מטען נוסף והוא - החובה החברתית והמקצועית להגן על שלטון החוק וזכויות היסוד. בהקשר זה ציין כהן, כי זכויות היסוד נועדו להגן גם על הנקלים והמצורעים, ולא רק על היפים והנקיים, וחברה נאורה נמדדת בהקפדה קנאית על זכויות החלשים והמכוערים וביניהם במיוחד החשודים, העצורים והנאשמים.
שלמה כהן הוסיף, שישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית טכנולוגית ללא תקדים בתולדותיה, וכי במהפכה הזו שמור מקום מיוחד לעורכי דין מתחילים, למי שיעשה את המאמץ המיוחד הנדרש כדי להשתלב בה.
באופן לא מפתיע, אגב, נמנעו כל הדוברים בטקס מלהתייחס להמלצתו של השופט ה"טרי" בבג"צ, אליקים רובינשטיין, לשנות את המתכונת של בחינות ההסמכה בכתב למקצוע עריכת הדין ולא לקיימה בשיטת 'שאלון אמריקני'.
"האם 'השיטה האמריקנית' של בחירת אחת מ-4 תשובות היא הטובה ביותר? תשובות בתחום המשפט אינן ככלל לחיצה על קלידי מחשב; כיצד ניתן למנוע אי בהירות או עמימות בניסוח השאלות ובבחירת התשובות?", כתב רובינשטיין בהחלטתו לדחות 7 עתירות שהגישו מתמחים שנכשלו בבחינה האחרונה [
ראו קישור].
דורנר: צריך בימ"ש בלתי תלוי שיקיים ביקורת שיפוטית שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, התייחסה לתרומתה של ההשכלה המשפטית לדמוקרטיה ולהגנה על זכויות המיעוט. לדבריה, המשטר במדינת ישראל אינו קופא על שמריו, וכי לצד זכויות האדם הידועות צומחות זכויות חברתיות הנגזרות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כגון הזכות לקיום אנושי מינימלי והזכות לחינוך.
בהקשר זה הוסיפה דורנר, כי בית המשפט העליון הכיר לאחרונה בזכותם של הילדים המוגבלים להשתלב במערכת החינוך הרגילה במימון משרד החינוך. דורנר הדגישה, שחוק הפוגע בזכות לקיום אנושי מינימלי אינו כדין, וכל שכן כאשר מדובר בהחלטה מינהלית, ולפיכך נדרש בית משפט עצמאי ובלתי תלוי שיקיים ביקורת שיפוטית.
יושבי ראש המחוזות השונים בלשכה בירכו אף הם את המצטרפים והמצטרפות החדשים בכל מחוז. יו"ר מחוז חיפה, עו"ד רחל בן-ארי, ציינה בדבריה ל-214 המוסמכים החדשים במחוז חיפה, שעורך דין המגלה אנושיות ורגישות לעולם, יהיה עורך דין טוב יותר, הן כלפי הלקוח והן כלפי הציבור.
יו"ר מחוז הצפון, עו"ד חאלד חוסני זועבי, ציין שהלשכה שואפת לקיים מערכת יחסים טובה והדוקה עם בית המשפט והשופטים, "כך גם כשאנו עושים משוב לבדוק תפקוד השופטים, אנו עושים זאת מתוך דאגה ורצון לשפר ולהדק יחסים".
יו"ר ועדת ההתמחות: לא לחינם רבים מראשי המחוקקים באים מבין המשפטנים יו"ר ועדת ההתמחות בלשכה, עו"ד שוקי ננר, שזכה להעניק תעודה לבנו איל ננר שהוסמך אף הוא, ציין שטיבה של ההתמחות נגזר אמנם גם מרצונו של המאמן ללמד, אך בראש ובראשונה מרצונם של המתמחים ללמוד. "בתקופת ההתמחות גיליתם רק מקצת קסמו, כוחו ומהותו של המקצוע רצוף האתגרים הזה, שהעוסקים בו חורצים גורלות, ולא לחינם רבים מראשי המחוקקים באים מבין המשפטנים", אמר עו"ד ננר.
נציגת המוסמכים, מירב עמר, הדגישה בדבריה שהמשפט הוא צומת מרכזי שכל הדרכים מובילות אליו, ולכן היא מאמינה שעל עורכי הדין לתפוס מקום טוב בצומת הזה, שיאפשר להם לעשות למען הזולת, החברה, ולהפוך את המדינה למקום צודק ושוויוני יותר.
מנכ"ל הלשכה, עו"ד אילן כץ, שהנחה את טקס ההסמכה, סיים את הטקס בצטטו מדבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ד"ר שניאור חשין, מקיץ 1957, שניסח את ה'אני מאמין' שלו לבעלי מקצוע עריכת הדין: "אל תכוון את דבריך לעיתונות ואל תסטה מדרכך לעשות היסטוריה, אם נושא המשפט ראוי לכך, ומצדיק את הדבר מבחינת עצמו, תיעשה ההיסטוריה מאליה".
