בג"צ הוציא היום (ב', 14.6.04) צו ביניים, האוסר על שופט בית משפט השלום בירושלים, נעם סולברג, להורות על סגירת התיק במשפטו של הרב יצחק גינזבורג, ועמותת 'גל עיני' בראשה הוא עומד, בין אם בפסק דין או בהחלטה אחרת.
השופט אדמונד לוי, בפניו הונחה העתירה, הורה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לרב גינזבורג ולעמותה, וכן לשופט נעם סולברג, להגיש את תגובתם לעתירה בתוך 10 ימים.
כזכור, ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' לשעבר והעמותה עומדים לדין בגין הסתה לגזענות, העולה מספרו "צו השעה - טיפול שורש". מדובר בספר שפורסם בשנת 2001, ועל-פי הנטען בכתב האישום, הוא הופץ ברחבי הארץ, ופרסומו נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. על כתב האישום חתומה עו"ד ליאורה חביליו, ממונה בפרקליטות מחוז ירושלים, והוא הוגש לאחר שניתן אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין.
הפרקליטות והרב מאמצים ההסדר שמציע השופט בתחילת המשפט בחודש נובמבר, הודיע השופט נעם סולברג כי אין בדעתו להפוך את המשפט הנדיר למאבק על דעות. השופט סולברג הציע לצדדים הסדר, "מכיוון שהמחלוקת היא בעיקרה משפטית, ומכיון שמדובר בסופו של דבר בהתבטאות. בבסיס ההסדר", הוא הציע, "תהיה הצהרה פומבית חד-משמעית של הרב גינזבורג, קבל עם ועדה, לפיה הוא חוזר בו מדברי הסתה פוגעים וכוללנים וכי הוא דוגל בשיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי המדינה בלי הבדל דת, גזר ומין, בהתאם להכרזת העצמאות. יכול להיות שהצהרה ברוח זו תוכל להוות בסיס להסדר ובהתחשב בשיקולי העניין לציבור".
סולברג, חובש הכיפה, ציין עוד כי לדעתו "הרב גינזבורג מוציא את המקראות מידי פשוטם, לגבי מה שנאמר על ישמעאל בפרשת השבוע שהוא 'פרא אדם' (בראשית טז,יב). מפרש רש"י 'אוהב מדברות לצוד חיות'. אבן עזרא מפרש 'פרא אדם' - 'חופשי בין האדם', לפי האמור בספר איוב (ל"ט, ה') 'מי שלח פרא חופשי'. 'פרא אדם' לפי פשוטו של מקרא, הוא אדם חופשי המונח נועד לבטא חירות".
לפני כשבועיים הודיעו הצדדים כי הם מאמצים את ההסדר שהציע השופט סולברג, לפיו המדינה תסתפק בהתנצלות פומבית וחד-משמעית של הרב גינזבורג, בתמורה לביטול כתב האישום.
הרב גינזבורג כתב מכתב ליועץ מזוז הצדדים ביקשו זמן כדי לשקול את המלצתו של בית המשפט, ופרקליטות המחוז הציגה אותה בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שאמור היה לאשרה. כעת, כאמור, הודיעה הפרקליטות כי בתוך שבועיים היא תודיע על הפסקת ההליכים נגד הרב גינזבורג ונגד עמותת 'גל עיני', בכפוך להתנצלותו של הרב.
הרב גינצבורג כתב ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מכתב בו הצהיר: "אני חוזר בי מניסוח הדברים [שנכתבו בספר] ומצטער על כי השתמעה מכך הסתה לגזענות נגד ערבים, באשר הם. אני מקבל על עצמי להימנע בעתיד מכל התבטאות אשר תהיה בניגוד לחוק, לרבות דברים שעלולה להשתמע מהם הסתה לגזענות".
גם מורשי החתימה של עמותת 'גל עיני', אורי קפלון ועודד כי טוב, הצהירו בשם העמותה כי היא מתחייבת להימנע מפרסום הקטעים בספרו של הרב שנכללו בכתב האישום. עוד הצהירו, כי "העמותה תימנע בעתיד מהפצת פרסומים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל, ולא תתן יד לכך בין במישרין ובין בעקיפין".
העותרים: המדינה הטעתה את בית המשפט העותרים, עורכי הדין משה פרנקפורטר ודוד שונברג מירושלים, שבשל תלונתם פתחה המשטרה בחקירה, טוענים בין היתר כי ההסדר שהשיגה הפרקליטות עם הרב גינזבורג הינו פסול בתכלית, נוגד את תקנת הציבור ובלתי סביר באופן קיצוני. לטענתם, מדובר בהסדר ריק מתוכן שאין דבר בינו ובין הצעת השופט; לא נשקלו כל השיקולים הראויים שבבסיס ההסדר; הימנעות ממיצוי הדין במקרה בו מדובר ב"עבריין מועד אידיאולוגי בעל השפעה על ציבור ניכר", וכי מדובר בהטעיית בית המשפט בכך שמדווח לו שמדובר בהצעה "ברוח ההסדר שהציע".
עוד טענו, כי בהסדר יש משום פגיעה בהרתעת הציבור בכלל ובהרתעת הנאשמים בפרט. "הצעה זו, שהועלתה עוד לפני שמיעת הראיות בתיק, איננה סבירה... חיוני שהאידיאולוגיה ומפיציה יעמדו לבחינה ולהוקעה חד-משמעית באמצעות הכרעה שיפוטית".
בנוסף, לטענת העותרים, במכתבי הנאשמים אין כלל הבעת חרטה ואף לא מוזכר שם כי בוצעה כל עבירה. "מכתבו של הרב גינזבורג כלל איננו מתייחס לתוכנם של דברי ההסתה לגזענות... ואיננו מכיר במהותם זו. כמו כן, האמור במכתבו איננו חד-משמעי, במתכוון". לדבריהם, הרב רק מסתייג מניסוח הדברים, ובניגוד להצעתו של השופט סולברג, אין במכתבו כל איזכור של עקרון השוויון.
העותרים טוענים, כי די בכך שכבר בשנת 95' נסגר נגד הרב תיק פלילי שנפתח נגדו בגין חשדות דומים, לאחר שפרסם את ספרו "ברוך הגבר", ובו דברי שבח והלל לד"ר ברוך גולדשטיין, שביצע את הטבח במערת המכפלה. לטענתם, מדובר ב"מחדל מתמשך מצד רשויות אכיפת החוק... בנכונות הפרקליטות לעשות הסדר זה להפסקת ההליכים, ובמיוחד לאור השתלשלות הפרשה עד היום, יש בכדי להפוך את שלטון החוק לחוכא ואיטלולא".
בג"צ 5584/04 משה פרנקפורטר, עו"ד ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'