"המצב הפוליטי-ביטחוני בישראל משפיע במישרין על יהדות העולם, אך הממשלה לא מתחשבת בהשלכות מדיניותה והחלטותיה על העם היהודי בתפוצות". כך כותבים מחברי דוח ראשון מסוגו, המביא הערכה שנתית של מצב העם היהודי בתפוצות.
מדובר בדוח שמפרסם "המכון לתכנון מדיניות עם יהודי", בראשות איש מחלקת המדינה לשעבר, דניס רוס. הדוח, שיוצג לראש הממשלה ולשרים בישיבת הממשלה הקרובה (יום א', 27.6.04) כולל הערכה מקיפה של מצב העם היהודי בישראל ובתפוצות ומציע סדר יום אסטרטגי חדש ליהדות העולם וישראל.
הדוח מציג תמונת מצב עדכנית של האתגרים החיצוניים והפנימיים הניצבים בפני העם היהודי בישראל ובתפוצות, ומציע דרכי התמודדות עם אתגרים אלה. מחברי הדוח טוענים, כי הוא כולל גילויים חדשים בעלי משמעות אסטרטגית לעתיד העם היהודי.
הדוח הוא חלק מפרויקט מיוחד של "המכון לתכנון מדיניות עם יהודי", שנוהל על-ידי פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית ותא"ל (במיל.) עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת מחקר באמ"ן. לפרויקט היו שותפים 17 חוקרים, מומחים ומעצבי מדיניות מדיסיפלינות שונות, בראשות פרופ' יחזקאל דרור, הנשיא המכונן של המכון, אבינועם בר יוסף, המנכ"ל, ואבי גיל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.
הפרויקט מציג לראשונה תמונת מצב גלובלית על מצב העם היהודי, יחסי הגומלין בין קהילות יהודיות לבין ישראל, הבעיות המאיימות עליהן ופתרונות אסטרטגיים. בדוח נתונים עדכניים ומפורטים על מצב הקהילות השונות במערב ובמזרח אירופה, ארה"ב, קנדה, אמריקה הלטינית, אוסטרליה, ניו- זילנד ועוד.
מהדוח עולה, כי הקהילה היהודית המשגשגת ביותר בעולם היום מחוץ לישראל היא הקהילה היהודית בקנדה. הדוח מצביע על השפעה ישירה של מדיניות ממשלות ישראל על ביטחונן וחוסנן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. מחברי הדוח ממליצים על מספר צעדים שיש לנקוט כדי להבטיח את מעורבותו של העם היהודי בתהליך קבלת ההחלטות בישראל, דבר שלא בוצע עד כה על-ידי ממשלות ישראל.
מחברי הדוח כותבים, כי על ישראל לראות את עצמה כ"מדינת הגרעין" של העם היהודי כולו ולא רק של אזרחיה. הם סבורים, כי הגיעה העת למסד עיקרון זה ולהעניק מעמד מייעץ רשמי לגוף יהודי גלובלי, שיהיה מעורב בתהליכי קבלת החלטות בישראל שיש בהן רלוונטיות לעם היהודי ולעתידו והמשפיעות במישרין על הנעשה בקהילות היהודיות בעולם ועל רמת האיום הנשקפת להן. מחברי הדוח יציעו לממשלה לקבל מדי שנה דוח הערכה על מצב העם היהודי.
הבעיה המרכזית (ולא רק בישראל(: דמוגרפיה הדוח מציג ממצאים מדאיגים באשר לעתידו של העם היהודי בישראל ובעולם, לחוסנו וליכולת הישרדותו, להתפתחותו הדמוגרפית וליחסי מדינת ישראל ויהדות העולם. על-פי הממצאים, יהדות העולם מצויה בתהליך מתמשך של קיפאון וירידה באוכלוסייתה, המובילים למאזן דמוגרפי שלילי. לשם השוואה, מציינים מחברי הדוח כי האוכלוסיה העולמית הכללית גדלה בשנים 1970-2003 גדלה ב-2.5 מיליארד נפש, גידול של יותר מ-70%. לעומת זאת, האוכלוסיה היהודית הכוללת גדלה רק ב-250,000 נפש, שהם גידול של 2% בלבד. גידול האוכלוסיה היהודית הוא מזערי, ומספר היהודים בעולם עומד היום על 13 מיליון נפש.
לנוכח הנתונים, קוראים מחברי הדוח לממסד האורתודוקסי והמוסדות הרשמיים של ישראל להתחשב בשיקול הדמוגרפי בתהליך הגיור של המבקשים להיכלל בעם היהודי. למרות שרוב היהודים מגדירים עצמם ככאלה, הממסד האורתודוקסי והמוסדות הרשמיים של ישראל אינם מכירים ברבים בתור יהודים. מהדוח עולה, כי הקשיים שמערים הממסד האורתודוקסי ואי ההכרה בנישואין ובגיורים שאינם אורתודוקסים תדחוף רבים מהיהודים אל מחוץ לגרעין העולם היהודי ותחריף את הבעיה הדמוגרפית היהודית בישראל ובתפוצות. "אם לא ייעשו מאמצים להושיט יד למגזר גדל והולך זה, עלול העולם היהודי לאבדו תוך דור אחד", מציינים מחברי הדוח.
הדוח מציין את ההיבט הכלכלי כגורם נוסף המשפיע על המצב הדמוגרפי של היהודים. גורם זה, נכתב בדוח, הופך לשיקול מרכזי בבחירת אורח החיים: קיום אורח חיים יהודי הוא דבר יקר, המצריך משאבים כלכליים גדולים להשתתפות בפעילויות תרבותיות וחברתיות במסגרות השונות, הענקת חינוך יהודי וכדומה). בשנים האחרונות הפך גורם זה לעול על המבקשים לקיים אורח חיים יהודי.
כחלק מקביעת סדר יום אסטרטגי, ממליץ הדוח בין השאר על בניית "מדיניות גדולה" גיאופוליטית, הנוגעת לשילובה של ישראל במזרח התיכון בעתיד הרחוק. בשלב זה עומדת לרשות העם היהודי עוצמה רבה, אולם ישראל והעם היהודי מהווים מטרות לצורות שונות של עוינות ואלימות. חלק ניכר מהביטויים האנטישמיים הפכו לביטויים אנטי ישראליים. לכן קוראים מחברי הדוח לאמץ מדיניות המכירה בדילמה כי ישראל תלויה כעת בתמיכה מערבית, בעוד שיכולתה לשגשג בטווח הארוך נשענת על השגת הסכם עם האיסלם.
הדוח כולל המלצה לקבוע "אסטרטגיה גדולה" יהודית ביחס לאיסלם ולארגונים איסלמיים ובד בבד לעשות מאמצים להשיג לפחות פיתרון חלקי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ישראל חייבת לפעול לחיזוק קשריה ומעמדה מול ארצות ההופכות לשחקניות גלובליות ראשיות כמו סין, הודו והאיחוד האירופי.
ההתמודדות עם האנטישמיות, מציינים המחברים, מחייבת אסטרטגיה רב ממדית חדשה ומתן יתר תשומת לב לצורות האלימות החריפות יותר של גורמים אנטי יהודיים. לטענת המחברים, גיבוש סדר יום אסטרטגי לעם היהודי הוא צורך אמיתי וכל הממצאים מצביעים על כך שאם לא ינוצלו ההזדמנויות ויינתן מענה לאיומים עתידו של העם היהודי יהיה מוטל בספק.
