נעמי שמר, מי שנחשבה כמשוררת, הפזמונאית והמלחינה הלאומית, הלכה לפנות בוקר לעולמה לאחר מחלה קשה, והיא בת 74. היא נפטרה בבית החולים איכילוב. הלוויתה תהא מחר ב-18:00 בקבוצת כנרת.
שמר, כלת פרס ישראל (1987), הינה מחשובי היוצרים בזמר העברי. היא כתבה מאות שירים. רבים מהם נחשבים לשירים לאומיים. היא כתבה לילדים ונוער, לחיילים וגם למבוגרים.
שמר נולדה בקבוצת כנרת (1930) לזוג ממייסדי הקיבוץ. כבר בצעירותה ניגנה על פסנתר והחלה ללוות שירה בציבור. היא למדה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ואצל מורים פרטיים. כבר בתחילת דרכה כתבה שירים לילדים, בהם: "הדואר בא היום", "אחינו הקטן", "הטיול הקטן". שירים אלה פורסמו באלבומה של יפה ירקוני (1958). חיים טופול צירף את שמר ללהקת בצל ירוק (1957), ושם כתבה את השיר: "משירי זמר נודד", שהפך להיט.
שמר כתבה ליוצרים רבים אחרים, בהם צמד הדודאים (1958). כתבה עבור ללהקות צה"ל שירים רבים, בהם: "חמסינים במשלט" - ללהקת פיקוד המרכז, ו"בגלל מסמר" - ללהקת פיקוד הצפון. ב-1960 כתבה ללהקת פיקוד המרכז את "הופה היי", שזכה בפסטיבל זמר בינלאומי באיטליה. מאוחר יותר כתבה והלחינה שירים עבור להקת הנח"ל, בהם: "עוד לא אכלנו". חיברה גם את השיר: "חורשת האקליפטוס".
שמר הלחינה שירים רבים המנציחים את הכנרת, מקום הולדתה. ב-1964 הלחינה את השיר: "שם הרי גולן", "בגני נטעתיך".
שמר יצאה לפריז, ושם החלה להלחין ולתרגם שירים מהשפה הצרפתית לעברית. ב-1967 החלה לכתוב לפסטיבל הזמר של העיר ירושלים, ובמסגרת זו חיברה את השיר: "ירושלים של זהב", שהפך זמן קצר לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, להמנון של ירושלים. משחררי ירושלים, הצנחנים, שרו שיר זה ליד הכותל המערבי. לאחר המלחמה ואיחוד העיר ירושלים הוסיפה שני בתים לשיר זה, לרבות את המילים: "חזרנו אל בורות המים...".
שמר נתפסה בציבור כמשוררת והמלחינה הלאומית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ב-1973 כתבה את השיר: "לו יהי".
באמצע שנות ה-70' החלה לגלות את דעתה בנושאים פוליטיים. היא הזדהתה עם גוש אמונים וחיברה כמה שירים בכיוון זה, בהם: "איש מוזר", "פרנואיד". בעקבות זאת נאלצה לספוג ביקורת קשה.
שיריה של שמר הפכו להיט בידי זמרים גדולים. ב-1977 שר יהודם גאון את שירה: "עוד לא אהבתי די". קודם לכן הקליט את "קומי צאי".
שמר כתבה גם את: "על כל אלה". יוסי בנאי הקליט שיר זה לתוכניתו "אני וסימון ומואיז הקטן" וכך נהפך השיר ללהיט. המילים בשיר: "אל נא תעקור נטוע", קיבלו מאוחר יותר משקל פוליטי בזמן פינוי העיר ימית.
שושנה דמארי, אף היא יוצרת גדולה בזכות עצמה, הקליטה את שירה של שמר: "אור", וזה הפך להמנון של פסטיבל המחולות בכרמיאל.
שמר לקתה בבריאותה כבר בשנות ה-90. לכן מיעטה מאז לכתוב. אחד השירים שכתבה בכל זאת: "הכל פתוח".
בשנת 1996, במלאת שנה לרצח רבין, תרגמה והלחינה את שירו של המשורר האמריקני וולט וויטמן: "הו רב חובל". השיר הושר על-ידי שרה מיטל-טרבלסי בתוכנית טלוויזיה ששודרה בטקס הרשמי לזכרו של רבין. מאז הוא מבוצע מדי שנה, ביום השנה לרצח רבין.
שמר חתמה את מפעל חייה בכמה שירים ומופעים נוספים. לחגיגות היובל כתבה את השיר: "יובל". בשנת 2000 חזרה לבמה, לפי לחצו/יוזמתו של דודו אלהרר, למופע ענק שנקרא: "אלף שירים ושיר".
