שינויים בדפוס היומי של ההורמון המפקח על הרעב יכולים להסביר מדוע חלק מהאנשים משמינים.
מחקר שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בחן את רמות הורמון ה'גרלין' בחמישה גברים רזים ובחמישה שמנים.
החוקרים גילו כי רמות הגרלין של הגברים הרזים הגיעו לשיאם במהלך הלילה, בעוד אצל הגברים שמנים הם הגיעו לשיאם דווקא בשעות היום. משמעות הדבר היא כי גברים שמנים נטו לאכול יותר. הממצאים דווחו ל'אקדמיה הלאומית למדע'.
הגרלין מורכב מתאים בקיבה (28 פפטידים של חומצות אמינו המצויות בהיפותלמוס ובקיבה, י.ג.) והוא ההורמון היחיד הידוע שמווסת את הרעב. רמות הורמון זה עולות לפני ארוחה ויורדות שוב לאחר האכילה.
צוות החוקרים בדק כאמור את רמות הגרלין אצל חמישה גברים צעירים רזים ואצל חמישה שמנים. דגימות דם נלקחו מהגברים כל 7 דקות במהלך 24 שעות.
אצל הגברים הרזים נמצאה עלייה משמעותית ברמות הגרלין בין חצות לשש בבוקר, רמות גבוהות יותר אף מרמות הגרלין שנראו לפני הארוחות. בהשוואה, אצל הגברים השמנים, השיא לא נתגלה בלילה מאחר ואז נמצאו בדרך כלל רמות נמוכות של גרלין.
לדברי מוביל המחקר, הממצאים נראו בתחילה סותרים: הציפייה היתה למצוא ברמות הדם של הגברים השמנים כמות גדולה יותר של ההורמון השולט על הרעב, משהו חייב היה 'להפעיל' את הגרלין אצל אנשים שמנים.
הנוכחות המשמעותית ביותר של הגרלין היתה למעשה חסרה אצל הגברים השמנים, מה שמציע כי מערכת הוויסות שלהם 'נעלמה' או שאינה יכולה יותר 'להאזין' לרמזים שלה עצמה. עבור השמנים, הרמות הגבוהות של הגרלין היו במהלך היום כשהיו ערים ויכלו לאכול.
צוות החוקרים בחן רמות של שני הורמונים נוספים בדם המיוצרים על-ידי תאי השומן - לפטין ואדיפונסטין. הלפטין הוא שמודיע לגוף מתי הוא שבע, והאדיפונסטין מסייע לווסת את הרעב.
אצל הגברים השמנים נמצאו רמות גבוהות של לפטין ורמות נמוכות של אדיפונסטין מאשר אצל הגברים הרזים. שלא כמו במקרה של הגרלין, רמות ההורמונים נמצאו זהות אצל שתי הקבוצות.
לדברי החוקרים הממצאים מתריסים כנגד הסטריאוטיפים של אנשים שמנים המתעוררים באמצע הלילה כדי 'לפשוט' על המקרר.
הגברים שבמחקר ישנו במהלך הלילה ושתי הקבוצות אכלו ארוחות שתוכננו לשמור על משקלם הקיים.
כדי שאדם יעלה במשקל ויהפוך לשמן הוא חייב לאכול הרבה. כך שממצאים אלו יוכלו למעשה להסביר מדוע אנשים שמנים אוכלים יותר במהלך היום. הגרלין מדרבן וממריץ את הרעב במשך היום. יתכן שבעקבות ממצאים אלו ניתן יהיה לטפל בהשמנה על-ידי התמקדות בגרלין.
יחד עם זאת, הדגישו החוקרים כי יש צורך עדיין להבין את התעלומה ולמצוא תרופות חדשות שיהיו רגישות יותר לגוף ולרמזיו. הצעד הבא במחקר יהיה לבחון מה קורה במהלך השמנה והרזיה.
