בנק ישראל פירסם היום (א', 4.7.04) את דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2003. זהו הדוח הראשון, שהוכן ע"י "תחום היציבות הפיננסית" בבנק, שהוקם באמצע 2003.
הדוח מתמקד בהתפתחויות בסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסית, המשפיעות על יציבותה - ובשינויים בעמידותם של הרכיבים העיקריים שלה - השווקים הפיננסיים, מערכת הבנקאות והמשקיעים המוסדיים.
מהניתוח המוצג בדו"ח עולה, כי בשנת 2003 גברה היציבות של המערכת הפיננסית בישראל. זאת, בעיקר הודות להפחתה ניכרת ברמת האיומים על המערכת מהסביבה שהיא פועלת בה, אך גם הודות להגברת העמידות של הבנקים וקרנות הפנסיה, כלומר ביכולתם לספוג הפסדים כאשר מתממשים האיומים הבאים:
- ההפחתה הניכרת ברמת האיומים על המערכת הפיננסית בשנת 2003 נבעה מהתפנית החיובית בסביבה שבה היא פועלת - הכלכלה העולמית, המשק הישראלי והמדיניות הכלכלית בישראל.
זאת, על רקע הירידה באי-הוודאות הביטחונית בעולם ובישראל. התפנית החיובית בסביבה זו התבטאה, כבר בראשית 2003 בעוצמה רבה יחסית בשווקים הפיננסיים - שוקי מט"ח, אג"ח ומניות. אולם, ביטויה במערכת הפיננסית, בעיקר במערכת הבנקאות, היה מוגבל על רקע המשך המיתון בפעילות המשקית.
- בשנת 2003 השתררה רגיעה בשווקים הפיננסיים, לאחר שנה של אי-שקט - דבר המעיד על תפקודם התקין למדי בשנתיים האחרונות, בכך שהטיבו לשקף את השינויים שחלו בסביבה העולמית והמקומית. זאת, על רקע תהליך הליברליזציה בשוקי ההון והמט"ח שהתרחש בעשור הקודם ואשר תרם לשכלולם ולהגברת עמידותם. עם זאת, עדיין מידת שכלולם של השווקים, במיוחד של שוקי האג"ח והמניות, טעונה שיפור נוסף.
- הגברת העמידות של המערכת הפיננסית בשנה הנסקרת התמקדה במערכת הבנקאות ובקרנות הפנסיה: הודות לצעדים שנקטו המפקח על הבנקים והבנקים עצמם לשיפור הלימות ההון והפחתת סיכוני האשראי, גברה העמידות של מערכת הבנקאות - חרף המשך הפעילות הריאלית הממותנת.
הגברת העמידות בקרנות הפנסיה נובע מהרפורמה בהן שהנהיג משרד האוצר ותרמה לאיזון המאזן האקטוארי שלהן - שכן אילמלא הרפורמה, מצבן של הקרנות עלול היה להגיע בסופו של דבר לידי משבר בענף.
חרף הגברת יציבותה של המערכת הפיננסית בשנת 2003, עדיין יש לשים לב לבעיה מבנית בה: הדומיננטיות של הבנקים בכל מיגוון הפעילויות הפיננסיות במשק.
דומיננטיות זו, יחד עם שליטתן של שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות בפעילות הפיננסית, מגבירה את התלות ההדדית בין המשק לבנקים, פוגמת בשכלול השווקים, ובכך יש בה בכדי לפגוע בעמידותה של המערכת הפיננסית.
בעיה מבנית זו מציבה אתגר חשוב בפני מעצבי המדיניות והרשויות והוא בחינתו של מבנה המוסדות הפיננסיים וזאת, במטרה להביא להגברת התחרות ומניעת ניגוד עניינים, תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
נוסף על אתגר עיקרי זה, דו"ח היציבות הפיננסית מונה עוד מספר אתגרים העומדים בפני הרשויות:
- משקלו הגבוה של החוב הממשלתי בתוצר וניצול מלוא הרזרבה התקציבית - רזרבה הנדרשת למקרים של זעזועים מקרו-כלכליים - מהווים איום על החוסן הפיננסי של המשק. אחת הדרכים להתמודדות עם אתגר זה היא מתן דגש לניצול ההכנסות העודפות ממסים להפחתת הגירעון, כאמצעי ישיר להפחתת נטל החוב הגבוה.
- על רקע האינטגרציה הגוברת בין רכיבי המערכת הפיננסית השונים והמורכבות של הפעילות הפיננסית, עולה חשיבותו את שיתוף הפעולה והתיאום בין רשויות הפיקוח השונות בכל הנוגע להסדרת המערכת הפיננסית והפיקוח עליה. בטווח ארוך יותר יהיה צורך במיסוד פורמלי של שיתוף הפעולה והתיאום בין הרשויות, ללא תלות במבנה של המערכת הפיננסית והרשויות.
- הרפורמה החשובה שבוצעה בענף הפנסיה מחייבת תהליך התאמה מורכב מצד הקרנות וגלומים בו סיכונים. לפיכך נדרשת ערנות רבה מצד הרשויות, במיוחד בכל הנוגע לניהול הסיכונים ע"י מנהלי הקרנות. כן ראוי להשלים בהקדם את המהלך של שינוי הבעלות על קרנות הפנסיה ועיצוב מחדש של מבנה הענף
- חשוב להמשיך ולפעול ליצירת תנאים שיסייעו לפיתוחו של שוק האשראי החוץ-בנקאי - הן שוק אג"ח סחיר של חברות והן אשראי ממשקיעים מוסדיים. זאת, תוך התחשבות ביכולת של המשקיעים המוסדיים לנהל את סיכוני האשראי באופן מקצועי.
- בנק ישראל החל בביצוע רפורמה במערך התשלומים והסליקה. רפורמה זו מורכבת ומחייבת היערכות רחבה של גופים רבים במשק, ותהווה נדבך חשוב ביציבות הפיננסית בישראל. האתגר הוא ביישומה של הרפורמה במלואה ובקצב ביצועה.
