בג"צ איפשר לצה"ל לדון בהורדת דרגתו של עופר נמרודי מדרגת סרן (במיל'), בשל הרשעותיו בפלילים בעבירות שיש עימן קלון. השופטים יעקב טירקל, אדמונד לוי ואשר גרוניס, דחו את דרישתו של נמרודי, לעכב את קבלת ההחלטה בעניין דרגתו עד לתיקון חוק השיפוט הצבאי, הקובעת שהורדה בדרגה של אדם שהורשע בפלילים תיעשה על-ידי ועדה, שאפשר יהיה לערער בפניה.
נמרודי משמש כמנכ"ל 'מעריב החזקות', חברת האם של העיתון 'מעריב', לאחר שהמנכ"ל הקודם, רוני קליינפלד, פרש מתפקידו בנובמבר 2002. נמרודי מנוע מלכהן עד שנת 2006 כדירקטור בחברה, מאז הורשע בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מירמה והפרת אמונים בתאגיד.
הורשע בשורת עבירות שיש עימן קלון נזכיר, כי בשנת 98' הורשע נמרודי בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות על חוק האזנת סתר ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, ונגזר עליו עונש 8 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על-תנאי (ת.פ. 5880/95).
3 שנים לאחר מכן, הורשע נמרודי שוב, הפעם בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובמסגרת עסקת טיעון, בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וכן בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ושל רישום כוזב במסמכי תאגיד. השופטת ברכה אופיר-תום גזרה עליו עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי, וכן הפעילה את עונש המאסר המותנה שהטיל עליו בית משפט השלום (ת.פ. 40450/99).
הפרקליטות הצבאית חיוותה דעתה, כי העבירות שבהן הורשע נמרודי, לאור אופיין ולאור הנסיבות בהן נעברו, מצדיקות פתיחה בהליך להורדתו בדרגה של הקצין במילואים, לפי סעיף 533 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
סעיף זה קובע, כי "אדם שנתחייב על-ידי בית משפט או בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, והוא בעל דרגה, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, רשאי הרמטכ"ל באישור שר הביטחון, לשלול ממנו את דרגתו".
נמרודי מבקש: השעו ההליכים עד לתיקון החוק בעתירה שהגיש נמרודי, באמצעות עו"ד רנאטו יאראק, קבל עורך 'מעריב' לשעבר על-כך שההליכים לשלילת דרגתו נערכים לפי הוראות סעיף 533 לחש"צ וכי יש להשהות את ההליכים עד גמר חקיקתה של הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 47) (הורדה מדרגה עקב חיוב בבית המשפט), תשס"ד-2003.
בשנת 2000 יזמה הפרקליטות הצבאית עבודת מטה לתיקון סעיף 533, במטרה להבהיר כי במסגרת החוק ניתן להוריד אדם בדרגה גם באופן מדרגי, ולא רק לשלול ממנו את דרגתו כך שיורד לדרגת טוראי. ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להגשת הצעת חוק ראשונית שערכה הפרקליטות הצבאית. לפיכך, הגיעה הפרקליטות הצבאית, בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה, למסקנה כי ניתן להשיג את תכליתה של החקיקה המוצעת על-ידי פירוש שונה של סעיף 533, כך שיאפשר הורדה בדרגה באופן מדרגי. כשנתיים לאחר מכן, בנובמבר 2003, אישרה הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה.
בתוך כך, התייצב נמרודי בחודש ספטמבר 2001 בפני ועדת מפקדים שמינה ראש אגף כוח אדם במטכ"ל, שתפקידה להמליץ לפני הרמטכ"ל אם לשלול את דרגתו הפיקודית של אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון. הוועדה מורכבת מ-6 מפקדים בצה"ל, ובראשה עומד קצין המשמש או שימש בעבר בתפקיד מפקד חטיבה או בתפקיד אחר המקביל לו. ועדת המפקדים ממליצה אם לשלול את דרגת הפיקוד של החייל והמלצתה מועברת לראש אכ"א במטכ"ל, המעביר אותה בצירוף הערותיו לרמטכ"ל, שהוא המוסמך להוריד את החייל בדרגה.
נמרודי: אין משמעות לעיכוב ההליכים משום שלא נקראתי למיל' נמרודי ביקש לדחות את הדיון בוועדה, עד שתושלם חקיקת התיקון לחוק. לאחר דחיות רבות בהתכנסות הוועדה, בשל טענות שונות שהעלו נמרודי ופרקליטיו [בין היתר, הם כפרו בסמכות הוועדה ודרשו לפסול את כל חבריה], ולאחר שראש אכ"א החליף את יו"ר הוועדה בחודש מרס השנה באל"מ גדי מאירי, ביקש שוב נמרודי להתלות את הדיונים עד לקבלת התיקון לחוק בכנסת, אולם הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף מנחם פינקלשטיין, דחה את בקשתו, בין היתר בנימוק ש"אין זה ידוע באיזו מתכונת תובא הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית, ומתי תובא ההצעה לקריאות כאמור".
בעתירה טען נמרודי, כי לא נקרא לשירות מילואים מזה למעלה מעשור ולפיכך "אין משמעות מעשית כלשהי להיותו סרן במילואים"; מכאן הוא מסיק שלא ייגרם נזק לאיש מהמתנה לסיום הליכי החקיקה, כפי שלא נגרם נזק עקב ההמתנה עד היום. עוד טען, כי המצב הנוכחי לפיו ההליכים נידונים בפני גוף מינהלי ולא בפני טריבונל משפטי הוא "בלתי נסבל ונוגד באופן נחרץ את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו". לטענתו, במצב דברים זה, ההחלטה שלא להמתין לסיים הליכי החקיקה היא "לא רק שרירות וגישה לא עניינית... אלא זוהי חוסר סבירות מובהקת והתעלמות משיקול מרכזי ומכריע בהפעלת שיקול הדעת של המשיבים".
בג"צ: הליכי חקיקה שטרם הבשילו אינם מקנים זכות כלשהי בהחלטתו לדחות את העתירה, כתב השופט טירקל כי "שני השינויים העיקריים שבאה הצעת החוק לשנות בהסדר זה, הם כי בראשות הוועדה יעמוד שופט בדימוס, שהוא קצין בדרגת אלוף-משנה לפחות, וכי על החלטתה תהיה זכות ערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים".
"אין בכך כדי לעמוד לעותר", פסק טירקל. "הליכי חקיקה של הצעת חוק שטרם הבשילו לכדי חוק, אין בהם כדי להקנות זכות שההליכים להורדה בדרגה לא יהיו לפי ההסדר המשפטי הקיים, אלא לפי הסדר חוקי שטרם בא לעולם. גם אין מקום לקבוע, כי ההסדר הקיים פוגע בכבודו של אדם שלא לתכלית ראויה או במידה שעולה על הנדרש; וזאת אפילו נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק ש'ראוי כי ההליך בדבר בחינת פגיעה בזכות האמורה [זכותו של אדם לשאת דרגה צבאית; י.ט.] לא יהיה הליך מינהלי, אלא הליך הנושא אופי שיפוטי'".
"הכוונה לשפר את ההסדר הקיים – הראויה לשבח כשלעצמה – אין בה משום הוכחה כי ההסדר הקיים הוא פגום", סיכם טירקל את החלטתו וחייב את נמרודי לשאת בהוצאות המדינה בסך 25 אלף ש"ח.
בג"צ 4344/04 עופר נמרודי נ' שר הביטחון ואח'