בית המשפט המחוזי בתל אביב נענה (יום א', 4.7.04) לבקשת המועצה לצרכנות, למנות מומחה חוקר מתחום הכלכלה והשיווק, כדי לאמוד את מספר האנשים שצרכו חלב עמיד של תנובה 1% שומן, שהוסף לו סיליקון בתקופה הרלוונטית לתביעה הייצוגית (אוקטובר 1994 עד ספטמבר 1995).
ההחלטה התקבלה במסגרת דיון קדם-משפט בתביעה ייצוגית שהגישו המועצה לצרכנות והצרכן תאופיק ראבי נגד תנובה, בפרשת הסיליקון בחלב. שלב ההוכחות במשפט יחל בינואר 2005.
בדיון שהתקיים בפני השופט, ד"ר עמירם בנימיני, טענה המועצה לצרכנות כי מהמסמכים שהגישה לה תנובה במסגרת צו לגילוי מסמכים נראה, שבידי החברה נתונים נוספים שהיא מתחמקת מלתת אותם. על-כך השיב בא-כוחה של תנובה, עו"ד אלקס קיסרי, שאם אכן כך קרה הרי שמדובר בטעות.
השופט קבע, כי על-אף שזכותה של המועצה לצרכנות להביא כעדים לדיון נציגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומועצת החלב, הרי שאין הדבר פוטר את תנובה מלמסור למועצה נתונים נוספים רלוונטיים אם יש כאלה בידה, כולל, הערכות המבוססות על מסמכים שבידה, כולל, נתונים שמקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומועצת החלב.
השופט: הדיון בתביעה לא יפוצל לשניים בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתה של תנובה לפצל את הדיון לשני שלבים: דיון בשאלה העקרונית בדבר חובתה של תנובה לפצות צרכנים בגין הסיליקון שהוסף לחלב בתקופת התביעה, ורק אם תתקבל התביעה בנידון, יחל השלב השני בו יידרש כל צרכן הרואה עצמו נפגע להוכיח את נזקו ולמשל באמצעות הגשת תצהיר לבית המשפט.
מדבריו של השופט בעניין בקשת תנובה, לפיה כל צרכן הרואה עצמו נפגע יגיש תצהיר, עלה כי מדובר בדרישה השומטת למעשה את הרציונל העומד בבסיס התובענה הייצוגית.
המועצה לצרכנות מזכירה, כי הדיונים בתביעתה נגד תנובה בעניין הסיליקון בחלב החלו לפני כ-9 שנים, כאשר גם אחרי שבית המשפט העליון הכיר בתביעתה של המועצה בעניין כתביעה ייצוגית, ממשיכה תנובה בניסיונות בלתי פוסקים להתחמק מאחריותה כלפי הצרכנים.
תזכורת: סיליקון ב-13 מיליון ליטרים של חלב 1% פרשת הסיליקון בחלב, שנחשפה בספטמבר 95' בעיתון 'מעריב' על-ידי התחקירן רונאל פישר, התייחסה לכמות של 13 מיליון ליטרים חלב, שייצרה תנובה בשנים 94'-95'.
מדובר בחלב עמיד %1 שומן בקופסאות בנות ליטר וחצי. באותה תקופה הוסיפה תנובה לחלב חומר הנקרא פולי סילוקסן (Demethyl Poly Siloxane), או בשמו העממי - סיליקון. התוסף האמור הוסף לחלב כדי למנוע את הקצפתו.
בתחילה הכחישה תנובה את הוספת הסיליקון, ואף פרסמה מודעות ענק בעיתונים בהן הכחישה את הוספת הסיליקון ורק לאחר שהתגלה מידע נוסף והתעוררה סערה בקרב הציבור, הודתה תנובה בהוספה האמורה. מנכ"ל החברה מינה ועדת חקירה פנימית ששמעה עדויות ועיינה במסמכים (דוח הועדה לבדיקת החלב העמיד בראשותו של פרופ' יהודה דנון).
עמדת משרד הבריאות היתה, כי לא ניתן לשלול סיכונים העלולים להיווצר בטווח הארוך, בייחוד כאשר מדובר בכמויות גדולות של חלב.
החברה ומנהליה מורשעים בעסקת טיעון - אך מגבלים קנס מגוחך נגד תנובה, מנהלה הכללי, מנהל אגף החלב שלה ומנהל המחלבה ברחובות, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות. בדצמבר 95' הורשעו כל הנאשמים, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של אי-מילוי הוראות תקן רשמי ואיסור הטעיה בפרסומת (בגין מודעות הענק). החברה חוייבה לשלם את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק לעבירות אלו - 28,000 ש"ח.
בספטמבר 95' הגיש אחד הצרכנים, תאופיק ראבי, תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אליה הצטרפה מאוחר יותר המועצה הישראלית לצרכנות. ראבי ביקש להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית, המוגשת מכוח עילות שבחוק הגנת הצרכן. בתביעה דרשו התובעים לקבל החזר מחיר החלב אשר שולם על-ידי הצרכנים הרוכשים. כמו כן, דרשו פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לצרכנים עקב רכישת החלב.
חילוקי דעות בעליון באשר לאישור התביעה כייצוגית שופט בית המשפט המחוזי, משה טלגם, נענה לבקשה לאשר את התובענה כייצוגית, וערעור של תנובה לבית המשפט העליון נדחה ברוב דעות של השופטים שלמה לוין ומרים נאור, נגד דעת המיעוט של השופטת אילה פרוקצ'יה (ע"א 1338/97).
פרוקצ'יה סברה, כי התנאי לפיו גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית אינו מתמלא, משום ש"אין להוציא מכלל אפשרות כי חלק ניכר מציבור הצרכנים להם מיוחס עניין בתובענה, אילו נשאל, ספק אם היה מביע עניין מיוחד בתביעה צרכנית כזו על שום היעדר הנזק המיוחד הנילווה לה ועל שום הקושי לבסס בגינה נזק כללי ממשי".
נימוקה העיקרי היה, ש"במקרה זה, בו שולי הנזק הנטען הם צרים ולוטים במידה רבה בערפל, התובענה הייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכריע במחלוקת בנסיבות העניין". ואולם, כאמור, היא נותרה בדעת מיעוט.
ת.א. 1372/95 תאופיק ראבי ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ