בית הדין הבינלאומי בהאג פירסם (יום ו', 9.7.04) את חוות דעתו בנושא גדר הביטחון וקבע כי היא מהווה הפרה של החוק הבינלאומי.
שגריר אש"פ באו"ם הודיע, כי כבר בשבוע הקרוב יעלה הנושא בפני העצרת הכללית של האו"ם בניסיון להעבירו למועצת הביטחון לשם קבלת החלטה על הטלת סנקציות על ישראל.
אולם דובר מחלקת המדינה האמריקנית האמריקנית, ריצ'רד באוצ'ר, מיהר להבהיר (יום ו', 9.4.04) כי ארה"ב מתנגדת לדיון באו"ם בנושא זה.
"אני יודע שיש כאלה המדברים על העברת הנושא לעצרת הכללית של האו"ם", אמר באוצ'ר, "איננו חושבים שיש צורך בעצרת הכללית. הדגש צריך להיות על מו"מ במסגרת תוכנית מפת הדרכים לשלום במזרח התיכון".
כזכור, בסוף השבוע שעבר נפגש שר החוץ, סילבן שלום, עם מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, וביקש ממנו כי ארה"ב תטיל וטו במועצת הביטחון על כל ניסיון להטיל סנקציות על ישראל בשל חוות דעתו של בית הדין הבינ"ל.
שר החוץ: "לא ציפינו להחלטה אחרת מבית הדין בהאג"; נשיא המדינה: "ארה"ב מגלה הבנה" נשיא המדינה משה קצב, מסר תגובתו בעניין החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג בראיון לקול ישראל ואמר: "קרה שבתי דין טעו, ביה"ד הבינלאומי גם טעה בהחלטתו. זוהי גדר ביטחונית אין לה משמעות מדינית, היא זמנית, נועדה כדי למנוע מהמחבלים את היכולת לבצע פיגועי טרור... ייתכן שהעולם איננו תופס את האכזריות של מעשי הטרור האכזריים וברור לכולנו שאם הטרור ייפסק לא נצטרך את הגדר.
אני חושב שצריך להמשיך בפעילות מדינית אינטנסיבית להסביר את עמדותינו אני מאמין שישראל צודקת מאוד בעמדתה לגבי גדר הביטחון ובכל מקום שיש שכל טוב יש סיכוי לשכנע ואני מקווה שעם הצעדים המתאימים אין הכרח שהחלטת בית המשפט העליון יגררו סנקציות... ארה"ב באופן בסיסי מגלה הבנה לנסיבות שבעטיין החלטנו להקים את הגדר".
שר החוץ, סילבן שלום, התראיין גם הוא לקול ישראל ואמר: "אנו צריכים להיערך לקראת השבוע הקרוב שבו העם הפלשתיני מנסה לקיים פסטיבל במערכת הביטחון... בשבוע האחרון עשיתי כל מה שנדרש כדי למנוע אותה חגיגה, בביקורי בארה"ב, בשיחות עם הממשל והקונגרס שמחתי לשמוע ששני סנאטוים פרסמו הצהרה חד-משמעית בעניין זכותה של ישראל לבנות את הגדר... אני הבאתי לשם את כל הנתונים שיראו שהגדר עובדת - ירידה חדה בפיגועים וזה מוכיח שהגדר הזו היא גדר שמצילה חיים... אנחנו פועלים להקים את הגדר כדי להציל חיים של אנשים.
אני לא חושב שמישהו ציפה להחלטה אחרת מבית הדין, לכן גם החלטנו לא להשתתף מראש בהליך הזה שהחלטתו היתה צפוייה מראש... אני חשב שהצלחנו לשכנע למעלה מ-30 מדינות מהחשובות בעולם שלא להשתתף בהליך הזה...
בתהליך בניית הגדר תמיד דאגנו וחשבנו על שמירת האיזון הנכון בין שמירת ביטחון אזרחי ישראל לבין רווחת התושבים, אך כשאני שומע על הדוברים הפלשתינים שמדברים על כך שילדים פלשתינים אינם יכולים להגיע לבי"ס בצורה נוחה, אני חושב שאין בסיס להשוואה. ילדים אצלינו יכולים ללכת לבי"ס ולהתפוצץ בדרך - אני חושב שזוהי משוואה ברורה לטובת שמירה על חיי אותם אנשים. 20 אלף פיגועים היו בשלוש השנים האחרונות. האם יש מדינה שהיתה נוהגת אחרת?".
החלטת בית הדין החלטת בית הדין ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד - השופט האמריקני, תומס בורגנטל. השופט ההולנדי הסתייג מקריאת בית הדין לכל מדינות העולם לפעול נגד בניית הגדר ולא לסייע לתיקון התוואי שלה.
בית הדין קרא לישראל לעצור את בניית גדר הביטחון, לפרק את הקטעים שכבר הוקמו, לבטל את משטר התפעול ואת החקיקה הנוגעת לגדר, להחזיר רכוש ולשלם פיצויים לפלשתינים שנפגעו מהבנייה.
בית הדין קבע, כי ישראל הפרה בהקמת הגדר את החוק ההומניטרי הבינ"ל ואת חוק זכויות האדם, בכך שפגעה בחופש התנועה של אזרחים פלשתינים, ופגעה בזכותם לעבודה, לחינוך ולבריאות.
השופטים קראו לאו"ם, וביחוד לעצרת הכללית ולמועצת הביטחון, לבחון אילו צעדים עליהם לנקוט לסיום המצב הבלתי חוקי שנובע מהקמת החומה והמשטר הנלווה.
לפני כחמישה חודשים הזמין בית הדין הבינ"ל את הצדדים לשמיעת טיעוניהם, אך ישראל סירבה להופיע בנימוק כי אינה מכירה בסמכותו לפסוק בעניין. ישראל הגישה תצהיר בו נטען, כי הדיון "פוגע בעיקרון המו"מ הישיר, במפת הדרכים ובכל המנגנונים המדיניים הקיימים. בית הדין הבינ"ל אינו מוסמך לדון בזכותה של ישראל להגנה עצמית ואינו יכול לקבוע כיצד על מדינה להתגונן".
נציגי הרשות הפלשתינית, דרום אפריקה, אלג'יריה, סעודיה בנגלדש, בליז, קובה, אינדונזיה וירדן, מדגסקר, מלזיה, סנגל, סודן, טורקיה, הליגה הערבית וארגון המדינות האיסלמיות שטענו בפני בית הדין, דחו את טיעוני ישראל לפיה חוות הדעת של בית הדין סותרת את תוכנית מפת הדרכים. לטענתם "גדר ההפרדה דווקא מאיימת על כל סיכוי להסדר עתידי".
לפחות שניים מהשופטים שישבו בדין נחשבים לעויינים לישראל. אחד מהם, השופט המצרי נביל אל-ערבי, העניק בעבר ראיון לאחד העיתונים המצריים, שבו עודד את הערבים להעלות את הסכסוך לפסים משפטיים, שכן בזירה זו, "ניתן להשיג הישגים מרשימים לטובת הפלשתינים".
לעומת מסע ההסברה הנרחב שנערך במהלך דיוני בית הדין בחודש פברואר, ניסה משרד החוץ לשמור הפעם על פרופיל נמוך. רק שלושה נפגעי טרור יצאו להאג: אבי אוחיון, שגרושתו ושני בניו נרצחו בקיבוץ מצר, אליעד מורא, סטודנטית שנפגעה בקפיטריית האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ורון קרמן, שבתו נהרגה בפיגוע אוטובוס בחיפה. [תגובות בעולם ופרשנות משפטית לחוות הדעת - ראו קישורים].
[בתמונה: יהודים חרדים קיצונים מפגינים נגד גדר ההפרדה מחוץ לבניין בית המשפט הבינ"ל בהאג - צילום: AP]
