ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, שעמדותיו נטועות עמוק בשמאל האנטי-ציוני, מביא להכרה עקיפה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג. כך טוענים ארבעה עורכי דין מהאופוזיציה בלשכת עורכי הדין, ובראשם יראון פסטינגר.
נבהיר מייד, כי מדובר בבית הדין הפלילי הבינלאומי היושב בהאג, שהוקם מכוח אמנת רומא שנחתמה בשנת 98', ולא בבית הדין לצדק בהאג, שפרסם בסוף השבוע את חוות הדעת באשר לחוקיות בניית גדר ההפרדה.
בחודש יולי 2002 הוקם בית הדין בפועל, לאחר ש-60 מדינות אישררו את האמנה. מדובר בבית דין קבוע, שיבטל את הצורך בהקמת בתי דין מיוחדים בעתיד (משפטי נירנברג, פשעי העם ברואנדה וקונגו, נשיא יוגוסלביה לשעבר סלובידן מילושביץ' וכו') [
עוד על בית הדין, ראו בהמשך].
במכתב ששיגרו עורכי הדין יראון פסטינגר, יחיאל כץ, עמוס ון-אמדן ונתן (נתי) יריב, אל ראש הממשלה אריאל שרון ולשר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, נאמר כי "מידי פעם חוזרים ונשנים מאמצים מצידו של ד"ר כהן לגרור את הלשכה לעמדות פוליטיות רדיקליות, אשר אינן משקפות את עמדת מרבית ציבור עורכי הדין ואשר עומדות בניגוד לחובתה של הלשכה לשמור על א-פוליטיות, נוכח היותה גוף סטטוטורי בו מחוייב כל משפטן, תהא דעתו הפוליטית אשר תהא, להיות רשום כדי שיהיה רשאי לעסוק בעריכת דין פעילה".
ההכרה העקיפה עלולה להיתפס כעמדה רשמית של ישראל בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה מיום 30 ביוני, טוענת האופוזיציה, "התבקש הוועד המרכזי על-ידי ד"ר כהן לאשר קבלת מימון מהאיחוד האירופי, בסכום של 300,000 אירו (למעלה ממיליון וחצי ש"ח), כתמיכה למיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב מזה, ופרויקט 'שכר מצווה' (פרו-בונו) של הלשכה מזה". מדובר במימון של 80% מעלות הפרויקט.
ואולם, "בתנאים לבקשת התמיכה של האיחוד האירופי, כפי שהונחו על שולחן הוועד, מופיע כי אחת ממטרות התוכנית היא '(ו)תמיכה בבתי דין בינלאומיים'. בהמשך ההצעה נאמר, כי 'כל מצטרף מודע להתחייבויותיו בהתאם לחוזה הצטרפות".
"אלא מאי", כותבים ארבעת עורכי הדין במכתבם, "החוזה לא הוצג ולא ידוע מה הוא כולל בכלל, ולעניין 'תמיכה בבתי דין בינ"ל בפרט'".
"לא למותר לציין, כי האיחוד האירופי מרבה לממן גופים פוליטיים שונים הפועלים בציבוריות הישראלית, כאשר דומה כי כל אותם גופים שייכים לצד מסויים של הקשת הפוליטית. בהיותה של הלשכה גוף סטטוטורי, עלול להיתפס כעמדה של מוסד רשמי של מדינת ישראל". הכרה בבית הדין בניגוד לעמדת הממשלה, אפילו תהא עקיפה, הינה צעד בעל משמעות של ממש "שעלולות להיות לו השלכות על הישראלים המשרתים או ששירתו בשירות סדיר ומילואים".
"אנו ערים לכך", מציינים הארבעה בסוף דבריהם, "שמספר חברי כנסת בעלי השפעה במפלגת 'שינוי' תומכים ללא סייג במעשיו של ד"ר כהן. למרות זאת, אנו מבקשים כי תפעלו לסיכול מעורבותו של האיחוד האירופי בענייני לשכת עורכי הדין, וחשוב מכך, תמנעו הכרה של גוף סטטוטורי, במישרין או בעקיפין, בבתי הדין הבינ"ל שממשלת ישראל נמנעת מלהכיר בהם".
כהן כבר הזיק למדינה בשל דעותיו הארבעה מציינים עוד במכתבם, כי "ראש הלשכה כבר גרם בעבר נזק לעניינים הרגישים ביותר למדינה, בנותנו יד ל'החלטת לשכה' כביכול, שהכריזה על מדיניות הסיכול הממוקד כעל פשע מלחמה וקראה לחיילי צה"ל לסרב פקודה" [
ראו קישור].
לדבריהם, כהן כבר ניסה בעבר להביא להכרה עקיפה בבית הדין הפלילי הבינ"ל, בניגוד לעמדת הממשלה, אולם בעקבות פנייתם, התערב היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, וסיכל את המהלך.
תגובת הלשכה: מדובר ב"דימיון חולני של חברים מתוסכלים" מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "צוות התוכנית 'שכר מצווה' של הלשכה, יחד עם תוכנית הסיוע המשפטי באוניברסיטת תל אביב, הציעו להיעזר בתקציב שמציע האיחוד האירופי לתוכניות סיוע משפטי, כגון אלה שמפעילות הלשכה והאוניברסיטה".
"הוועד המרכזי החליט להקים ועדה לבדיקת העניין. אחד החותמים על המכתב, עו"ד נתי יריב, הוא חבר בוועדה זו. עד כאן העובדות. מכאן ואילך, דימיון חולני של חברים מתוסכלים. לגבי שכאלה, אמר פילוסוף ידוע ש'הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל'".
בית דין פלילי המוסמך לשפוט אזרחים ולא מדינות כאמור, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) היושב בהאג שבהולנד, הוקם בשנת 98' מכוח אמנת רומא.
ההבדל המהותי ביותר בין בית הדין הפלילי ובין הדין לצדק (ICJ), היושב אף הוא בהאג, הוא שהפלילי מוסמך לשפוט אזרחים, אנשי צבא ואף ראשי שלטון, כיחידים ולא כנציגי מדינותיהם והם עשויים לשאת באחריות אישית למעשיהם אם יורשעו. לבית הדין סמכות שבחובה, בניגוד לבית הדין לצדק, הדן בסכסוכים בין מדינות בלבד או מגיש חוות דעת שונות לגופי האו"ם, ובדרך כלל הוא אינו יכול לכפות את סמכותו על מדינה שאינה מעוניינת להישפט בפניו.
מטרת בית הדין היא לפעול למימוש רעיונות ה'צדק האוניברסלי' בעולם כולו, ובסמכותו לשפוט פשעים בשלושה תחומים עיקריים: פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, פשע של השמדת עם ו"פשע התוקפנות" (מונח שטרם הוגדר). בית הדין אינו בא תחת בתי המשפט המקומיים במדינות השונות, אלא בא לטפל בנושאים שאלה אינם עוסקים בהם - בין אם מחוסר יכולת ובין אם מחוסר רצון.
בסוף שנת 2000 הצטרפה מדינת ישראל ל-160 המדינות שחתמו על אמנת רומא, מכוחו הוקם בית הדין הפלילי, אך היא טרם אישררה אותה. בין המתנגדות להקמת בית הדין היו ארה"ב וסין. גם האמריקנים חתמו על האמנה, אך טרם אישררו אותה. עד היום, אישררו 94 מדינות את האמנה.
כאשר נודע למדינת ישראל שבין סמכויות בית הדין נכללים גם סעיפים המאיימים לכאורה על ישראל (פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה) - עוכבו הליכי אישרור האמנה ולכן ישראל אינה נכללת כיום בין המדינות החברות בבית הדין.
בית הדין לצדק בהאג לעומתו, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג הוקם בשנת 1945, מכוח "מגילת האו"ם", שהסדירה את היחסים בין 6 הארגונים שהרכיבו את ארגון האומות המאוחדות. המגילה כללה נספח בשם "חוקת בית הדין הבינ"ל", אולם הן המגילה והן הנספח הם למעשה הסכם עליו חתומות כל המדינות החברות באו"ם.
בית הדין יכול לפסוק בסכסוכים המתגלעים בין מדינות, ואז החלטתו מחייבת. במקרה כזה, הוא פוסק לפי המשפט הבינלאומי או לפי עקרונות הצדק והיושר, באם המדינות המתדיינות הסכימו לכך. יש לציין, כי לבית הדין אין סמכות שיפוט שבחובה; כלומר, מדינה נתבעת אינה חייבת להתייצב לדיון ולא ניתן לכפות זאת עליה. סמכותו של בית הדין נגזרת מהסכמת הצדדים בלבד, למעט נושאים חריגים ומהותיים בעלי השלכות בינ"ל, כמו האשמת מדינה ב"רצח עם" וכו'.
לבית הדין תפקיד נוסף, והוא מתן חוות דעת משפטית לעצרת הכללית של האו"ם או למועצת הביטחון, בנושאים שונים ככל שהוא מתבקש. בניגוד לפסקי הדין שלו בסכסוכים בין המדינות, חוות הדעת אינן מחייבות והן אינן אופרטיביות, אלא הצהרתיות בלבד.
