"החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב משנה סדרי בראשית ושומטת את הקרקע תחת עקרון עצמאות ערבות בנקאית". כך נטען בבקשת רשות ערעור שהגישה רשות שדות התעופה לבית המשפט העליון.
בערעור, מתבקש העליון לבטל את החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, שנעתר לבקשת חברת סולל בונה והוציא צו מניעה זמני, המונע מן הרשות לממש ערבות בנקאית בסך 8 מיליון ש"ח, שהופקדה בידיה על-ידי סולל בונה, במסגרת התקשרות מכוח מכרז להקמת מחלף הכניסה ודרכי הגישה לפרוייקט נתב"ג 2000.
הרשות טוענת בערעורה, אותה הגישה באמצעות משרד עורכי הדין דן כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות', כי החלטת בית המשפט המחוזי (בש"א 10252/04) משנה סדרי בראשית בכל הנוגע למקרים הנדירים בהם יעוכב מימושה של ערבות בנקאית, משמיטה את הקרקע תחת עקרון עצמאותה של ערבות בנקאית ועומדת בסתירה ברורה להלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, לפיה מניעת מימושה וחילוטה של ערבות בנקאית תיעשה בנסיבות קיצוניות וחריגות בלבד, אשר לא נתקיימו במקרה זה.
רשות שדה"ת: סולל בונה פיגרה ב-18 חודשים בעבודות המחלף המחלוקת בין הצדדים התעוררה לאחר שלטענת הרשות, סולל בונה פיגרה בביצוע עבודות המחלף פיגור של שנה וחצי, והיא חייבת לרשות, מכח החוזה ביניהן, למעלה מ-24 מיליון ש"ח כפיצוי בגין הפיגור. סולל בונה טוענת מנגד, כי הפיגור נגרם באשמת הרשות, אשר רצתה לעכב את העבודות בכוונה לנוכח הפיגור בפתיחת פרוייקט נתב"ג 2000.
סולל בונה הקדימה והגישה תביעה כנגד הרשות בחודש ינואר 2004 (ת.א. 1051/04) ובתחילת חודש מאי 2004 הגישה הרשות כתב הגנה ותביעה שכנגד נגד סולל בונה, בה ביקשה לחלט את הערבות הבנקאית.
סולל בונה טענה, באמצעות עו"ד מיכאל פירון, כי הפיגורים או חלק גדול מהם נגרמו שלא באשמתה, כי אם מסיבות התלויות ברשות, כמו עיכובים בהגשת תוכניות וכיוצ"ב. כן טענה, כי השימוש בזכותה של הרשות להציג למימוש את הערבות הבנקאית נעשה בחוסר תום-לב, וכאמצעי לחץ להרתעה כנגד סולל בונה בתביעה המשפטית שזו הגישה נגדה. הרשות, כמובן, מכחישה את המניע המיוחס לה.
המחוזי: יש חשש שהחילוט נעשה עקב התביעה שהגישה סולל בונה בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לעכב את מימושה של הערבות הבנקאית, מאחר שבקשת מימוש הערבות נמסרה לאחר שסולל בונה הגישה תביעה כספית כנגד הרשות, ועל-כן קיים חשש לכאורה כי חילוט הערבות האוטונומית על-ידי המוטב ייעשה משיקולים של "נקמנות", כביכול.
"אני סבור שהנסיבות שהובאו לעיל מאפשרות להניח במידה סבירה של ודאות שאכן המניע להצדקת הדרישה למימוש הערבות הבנקאית היה הגשת כתב התביעה על-ידי סולל בונה, שאם לא כן קשה להבין מדוע הערבות הבנקאית לא מומשה מאז יוני 2003 ולכל אורך התקופה שעד הגשת כתב התביעה כנגד הרשות".
"לדעתי", קבע השופט זפט, "מקום שדרישה להצגת ערבות בנקאית נדרשת זמן רב לאחר שנודעה העילה למימוש הערבות, וניתן לייחס את מועד הצגת הדרישה לרצון להרתיע או לגמול תובע אשר הגיש את תביעתו כנגד הנערב, ניתן לראות בכך בנסיבות המתאימות, בסיס למתן צו המורה על עיכוב ביצוע מימוש הערבות הבנקאית".
"נראה לי, שאלו הם פני הדברים בענייננו", הוסיף השופט זפט כשקיבל את הבקשה לעיכוב חילוט הערבות וחייב את הרשות בהוצאות בסך 20 אלף ש"ח.
הערעור: מדובר במדיניות חדשה ומרחיקת לכת רשות שדות התעופה טוענת בערעור, כי ההחלטה של בית המשפט המחוזי "מתווה מדיניות חדשה ומרחיקת לכת, על פיה החייב מכוחה של ערבות בנקאית, לו מחלוקת חוזית עם הנושה, יוכל למהר ולהקדים להגיש כנגד הנושה תביעה לבית משפט (לרבות תובענה מופרכת) ויוכל כך למנוע את חילוט הערבות".
הרשות טוענת עוד, כי מאחר שהערבות הבנקאית האוטונומית מהווה את אחד המכשירים החשובים ביותר של הרשויות הממשלתיות, הציבוריות והמקומיות, המחויבות בחובת המכרזים ובהתקשרות פתוחה עם כל מציע, להגן על זכויותיהן, פגיעה במעמד הערבות, תגרום אף לקשיים ומכשולים בפני גופים המחויבים להתקשר בהתקשרויות חוזיות במסגרת חובת המכרזים כאמור, באשר מעמדו של מכשיר חשוב זה המקנה ודאות וביטחון חוזיים ומסחריים, יתערער.
בר"ע 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ ואח'