בית המשפט באוקלנד - ניו זילנד, גזר הבוקר (ה', 15.7.04) שישה חודשי מאסר בפועל וקנס כספי על-סך 50 אלף דולר ניו זילנדי (כ-150,000 ש"ח) שייתרם לצדקה, על כל אחד משני האזרחים הישראלים, אורי זושה-קלמן (30) ואלי קרא (50), אשר ממשלת ניו זילנד משוכנעת כי הם 'סוכני מוסד'.
התובע במשפט דרש לגזור על השניים תשעה חודשי מאסר, אולם לאחר שהשניים הסכימו לתרום את הכסף לארגון המטפל בנפגעי שיתוק מוחין הופחת העונש לשישה חודשים.
ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, המתינה לסיום המשפט כדי למסור את תגובתה. זמן קצר לאחר הכרעת הדין מתחה קלארק ביקורת קשה ביותר על ישראל והודיעה על הטלת סנקציות דיפלומטיות.
"ניו זילנד מגנה ללא כל סייג את פעולות סוכנויות המודיעין הישראלי. מדובר בהפרת ריבונותה של ניו זילנד והחוק הבינ"ל", אמרה קלארק. "קשרי ניו זילנד - ישראל נפגעו קשות".
"ישראל התעלמה מבקשתה של ממשלת ניו זילנד להתנצל על הפרשה. לפיכך החלטנו לנקוט בסנקציות הבאות שיהיו בתוקף עד סוף השנה:
- יבוטלו ביקורים של בכירים ישראלים בניו זילנד.
- בכירים ניו זילנדים לא יבקרו בישראל".
- סירבנו להיענות לבקשתו של נשיא ישראל, משה קצב, לבקר בניו זילנד.
- בוטלו הפגישות המתוכננות בין שרי החוץ של שתי המדינות.
- נציגי ממשלת ישראל ייאלצו מעתה לבקש ויזה כדי להיכנס לניו זילנד.
- נסרב למינוי של שגריר ישראלי בניו זילנד".
"חבל מאוד שישראל נקטה בצעד זה. זה יותר מסתם עבירה פלילית מדובר בצעד שפגע במערכת הדרכונים הניו זילנדית. ישראל שוב נקטה בצעד שפוגע במדינה ידידותית".
משרד החוץ בירושלים הגיב בצער על הודעתה של קלארק והביע תקווה כי קשרי שתי המדינות ישובות במהירה לתקנם.
כזכור, לפני כשבועיים הגיעו שני סוכני המוסד במפתיע לבית המשפט באוקלנד והודו בניסיון להשיג דרכון במירמה ובחברות בארגון פשע. השניים הורשעו על-פי הודאתם.
קרא וזושא-קלמן נעצרו בידי משטרת ניו זילנד, לאחר שפקיד במשרד הפנים במדינה גילה, כי ישראלי נוסף, זאב ויליאם ברקן (37), מבקש להשיג דרכון הנושא את תמונתו, אך את פרטיו של אזרח ניו זילנד הסובל משיתוק מוחין.
המשטרה ארבה לאנשים המגיעים לקבל את הדרכון המזויף ועצרה את צמד הישראלים. זאב ברקן המחזיק באזרחות קנדית וישראלית, הצליח להימלט מהמדינה. שותף רביעי מסתתר כנראה בניו זילנד והמשטרה מנהלת מצוד אחריו.
עיתון ה'ניו זילנד הראלד', אשר חשף את הפרשה, טוען כי ממשלת ישראל לחצה על ממשלת ניו זילנד לפתור את הסוגיה בדיסקרטיות מחוץ לכתלי בית המשפט, אולם ממשלת ניו זילנד סירבה להיענות לבקשה הישראלית.
ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, גילתה לפני כחודשיים, כי דיפלומט ישראלי הגיע לבירת ניו זילנד, וולינגטן, שם שוחח עם בכירי ממשל בנושא שני האזרחים הישראלים: "אנו נחושים להגן על המוניטין של ניו זילנד. חשוב מאוד שממשלות זרות יכירו בגבולותיה של המדינה, ובכך שהדרכון הניו זילנדי הינו מסמך השייך לנו. אנו לוקחים את הפרשה מאוד מאוד ברצינות", אמרה קלארק.
ג'ים סאטן, מ"מ שר החוץ של ניו זילנד, אמר אז, כי הוא זימן ללשכתו את נציגת משרד החוץ הישראל, אורנה שגיב. "דרשתי ממנה לקבל דיווח מלא לגבי מעשיהם של הישראלים", אמר סאטון והוסיף: "אמרתי לה, כי אם ישנם דרכונים ניו זילנדים נוספים אשר נעשה בהם שימוש שלא כדין - אנו דורשים את החזרתם המיידית". סאטן אמר, כי ממשלת ניו זילנד מעריכה ששני העצורים הם "נציגיה של ממשלת ישראל".
במשרד החוץ הניו זילנדי טענו אז, כי ממשלת ניו זילנד אינה מתכוונת לבצע כל עסקה עם ממשלת ישראל בנושא העצורים. "ברגע שהנושא הגיע לבית המשפט, אין כל אפשרות חוקית להתערב בהליך", אמרו במשרד החוץ.
לפני כחודש וחצי חשף העיתון 'ניו זילנד הראלד', כי אורי זושא-קלמן נכנס לפני חמש שנים למדינה באמצעות דרכון קנדי. במידה ויתברר כי קלמן הינו 'סוכן מוסד', מדובר בהפרה מפורשת של התחייבות ישראלית שניתנה לממשלת קנדה בשנת 1997.
כזכור, בשנת 97' נתפסו בירדן שני 'סוכני מוסד', אשר ניסו לחסל את מנהיג החמאס כיום, חאלד משעל. בחקירת שירותי הביטחון הירדנים, התברר כי השניים נכנסו לירדן בעזרת דרכונים קנדים מזויפים.
הדבר גרם לתקרית דיפלומטית חריפה בין ישראל לקנדה. קנדה אף איימה לגרש את השגריר הישראלי. המשבר יושב רק לאחר שראש ממשלת ישראל העביר מכתב לראש ממשלת קנדה, ובו התחייב כי שירותי הביון הישראלים לא יעשו בעתיד כל שימוש בדרכון קנדי לצורך פעולותיהם החשאיות.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט באוקלנד התברר, כי קלמן נכנס לניו זילנד ב-2 לפברואר 1999 באמצעות דרכונו הקנדי. קלמן אף השיג אשרת שהייה זמנית בניו זילנד, אשר הסתמכה על דרכונו הקנדי [ראו קישורים].
