הישג מרשים לועדה ותיכנון ותיקצוב שעל יד המועצה להשכלה גבוהה.
לאחר מו"מ ארוך הצליחו משרד האוצר וראשי הועדה לתיכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה להגיע להסכם רב שנתי שעתיד לתת תוספת של כ- 2.5 מיליארד ש"ח למערכת ההשכלה הגבוהה.
בהסכם שנחתם לאחרונה בין יו"ר הות"ת (הועדה לתיכנון ותקצוב)הפרופסור שלמה גרוסמן, ומנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה שוש ברלינסקי, יצאה לדרך תוכנית רב שנתית שכוללת התייעלות והבראה למערכת ההשכלה הגבוהה, מימוש ואימוץ המבנה הארגוני החדש שלה, שאושר הן על ידי המועצה להשכלה גבוהה והן על ידי הועדה לתכנון ותקצוב, וכן תינתן תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח לתקציב הכולל בחומש הקרוב.
עיקרי ההסכם שהושג מדברים בין היתר על כך שבשנים הקרובות ימומשו תכניות הבראה והתייעלות לאוניברסיטאות המחקר.
אוניברסיטאות המחקר תסכמנה על תכניות לאיזון תקציבי שתבוצענה החל משנת תשס"ד ותסתיימנה לא יאוחר מתשס"ח. מטרת תוכניות אלה היא להביא להתייעלותם המבנית והכלכלית של המוסדות, תוך צמצום הפגיעה בתפוקות המוסדות ובתשתית האקדמית.
זאת ועוד, הוסכם כי המוסדות יאמצו את המבנה הארגוני בהתאם למתווה שהוסכם ע"י ות"ת ומל"ג. בד בבד יתבטא ההסכם הרב שנתי בתוספת משאבים לתקציב הרגיל בכל אחת משנות ההסכם.
כך למשל בשנת תשס"ח יתווספו לבסיס תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה 580 מיליון ש"ח, וזאת מלבד תקציב הפיתוח.
על בסיס ההסכם תיתן ות"ת בחמש השנים הקרובות עדיפות להשגת יעדים כגון שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל, בקרה על איכות המחקר וההוראה במוסדות להשכלה גבוהה,
ייצוב תקציבי של אוניברסיטאות המחקר, הכשרת כוח אדם אקדמי במכללות ובאוניברסיטאות על פי צורכי המשק והחברה, הכשרת החוקרים והסגל האקדמי העתידיים, וכן יינתן דגש על פיתוח פיזי של המוסדות, תוך דגש על תשתיות המחקר באוניברסיטאות ותשתיות ההוראה במכללות.
שרת החינוך, לימור לבנת, בירכה היום על ההסכם, ואמרה כי "מדובר בבשורה משמחת למחקר ולהשכלה הגבוהה בישראל. למרות המצב הכלכלי הקשה והקיצוצים בתקציב, אנו ממשיכים בקידומה של מערכת המחקר וההשכלה הגבוהה בישראל שהיא התנאי להפיכתה של ישראל למדינה מתקדמת בעולם המערבי. בזכות ההסכם יהיה ניתן לפתח דור חדש של חוקרים צעירים ולקדם מחקרים בענפים השונים שעתידים לבסס את ישראל כמעצמה אקדמית", אמרה לבנת.
פרופ' שלמה גרוסמן רו"ח שוש ברלינסקי, מסרו כי "מדובר בהישג חשוב למערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל".
"ההסכם הרב שנתי מאפשר למוסדות האקדמיים בישראל ליישם תהליכי הבראה והתייעלות, על בסיס תכנון ארוך טווח ומאפשר המשך יישומה של מדיניות הגברת הנגישות להשכלה הגבוהה, גם אם לא באופן מלא, וכל זאת תוך הפניית משאבים ומאמצים לשמירת המצוינות האקדמית וקידום המחקר. שימור מקומה של ישראל בחזית המדע העולמי מהווה יעד שאנו מקפידים להשיגו.
ההסכם גם מביא לידי מימוש את השקיפות המלאה של מערכת ההשכלה הגבוהה" מסרו השניים.
