'המפקד הלאומי': מדוע קמפיין השרשרת האנושית שודר ושלנו לא?

יוזמי קמפיין 'המפקד הלאומי' מבקשים מפרקליטות המדינה להודיע מה עמדתם לגבי שידור הקמפיין של "השרשרת האנושית" למען גוש קטיף ותשדיר מטעם תנועת הימין "נשים בירוק" הקורא לציבור להגיע לכותל בתשעה באב. זאת, לקראת הדיון שיתקיים ביום ה' הקרוב בבג"צ בנושא. במכתב ששיגר עו"ד מוטי ארד ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות' עורכי דין, לסגן בכיר לפרקליט המדינה, עו"ד אבי ליכט, המייצג את רשות השידור והרשות השנייה בתיק זה, קובל ארד בשם יוזמי 'המפקד הלאומי' על האפליה לכאורה בין הסירוב לשדר את הקמפיין שלהם ובין שידור הקמפיינים האחרים. לדבריו, "נוסח תמלילי תשדירי הפרסומת, דומה מאוד לנוסח תמלילי תשדירי הפרסומת אותם ביקשה מרשתי לשדר ברדיו, ואשר נדחו על-ידי רשות השידור והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. לפיכך, אינני מוצא כל הבחנה בין שידור תשדירי הפרסומת האמורים לעיל ובין תשדירי הפרסומת אותם ביקשה מרשתי לשדר וסורבה". ארד כותב לליכט, כי "שידור תשדירי הפרסומת כאמור איננו מתיישב, איפוא, עם עמדתכם כפי שהובאה בפני בית המשפט בעתירה שבנידון. אבהיר, כי מרשתי איננה דורשת למנוע שידור תשדירי פרסומת בנושאים פוליטיים ובנושאים שנויים במחלוקת, אך היא עומדת על-כך, שאישור שידור התשדירים יהיה שיוויוני ולא תינקט איפה ואיפה בכגון דא".

בג"צ ידון בעתירה ביום ה' הקרוב

ביום חמישי (29.7.04), כאמור, ידון בג"צ בעתירה שהוגשה בחודש נובמבר 2003, לאחר שרשות השידור והרשות השנייה סירבו לשדר, במסגרת תשדירי הפרסום של רשתות הרדיו האזורי וקול ישראל, תשדירים אשר קראו לאזרחים לחתום על 'המפקד הלאומי'. הסירוב לשידור נשען על כללים הקובעים, כי אסורים לשידור ברדיו תשדירי פרסומת בעניינים השנויים במחלוקת פוליטית, אידיאולוגית, חברתית, כלכלית או ציבורית. בג"צ קבע שהעתירה תתמקד בפן העקרוני-חוקתי, לפיו במדינה דמוקרטית אין מקום לכלל מעין זה הפוגע בחופש הביטוי של המבקשים למסור מסר בנושאים פוליטיים ישירות לציבור, מבלי להזדקק לצינורות העיתונאיים והפוגע בזכות הציבור לדעת ולקבל את אותם מסרים. בג"צ גם צפוי לפרסם השבוע את נימוקי פסיקתו בעניין קמפיין הסכם ז'נבה. כזכור, בחודש נובמבר האחרון הורה בג"צ לשדר את הקמפיין, על-אף שהוא עוסק בנושא השנוי במחלוקת פוליטית ואידיאולוגית, מה שיצר ברשות השידור בלבול רב. עם זאת, ברשות הבינו כי כנראה כוונתו של ברק היא להתיר תשדיר שהוא אינפורמטיבי גרידא, גם אם הוא פוליטי. מכל מקום, נימוקי ההחלטה יפזרו, קרוב לוודאי, את הערפל בנושא. נציין, כי זו היתה גם הסיבה לאישור שני התשדירים עליהם מלינים אנשי 'המפקד הלאומי'. הרשות התעקשה על נוסח אינפורמטיבי בלבד וזה מה שהיא אישרה לשדר. גורמים ברשות אמרו, כי זו הסיבה להבדל ביחס לקמפיינים השונים.

המדינה: הציבור אינו כשיר למסרים פוליטיים שלא דרך 'פילטר עיתונאי'

תשובת המדינה לעתירה בשם רשות השידור, היתה שאין לאפשר שידור מסרים פוליטיים או כאלה השנויים במחלוקת אידיאולוגית במסגרת תשדירי הפרסומת, שכן הציבור איננו כשיר לקבל את המסרים הללו, שלא דרך "פילטר עיתונאי". לדברי המדינה, ה"פילטר העיתונאי" הוא זה שמבטיח שלציבור יגיעו מסרים מאוזנים, בדוקים ומהיימנים. כך, לטענתה, יובטח שיוויון בין הדעות השונות ולא יינתן יתרון לדעה של בעל המאה. הרשות השנייה הוסיפה בתגובתה, כי כך אף מקובל ברבות ממדינות אירופה. בתשובה שהגיש "המפקד הלאומי" לבג"צ נטען, בין היתר, כי כמו במודל המקובל בארה"ב ושאושר על-ידי בית המשפט העליון שם, אין מקום לפטרנליזם בשידורי הרדיו והטלוויזיה, ולפיכך יש לבטל את האיסור הקבוע בכללים. לטענתם, ממש כשם שהציבור חשוף ללא הגבלה למסרים פוליטיים ובנושאים אידיאולוגיים שנויים במחלוקת בעיתונות הכתובה, באינטרנט, מעל לוחות המודעות והאוטובוסים, ובאמצעים רבים אחרים, הכלל ללא "פילטר עיתונאי", כך גם אין מקום להגבלה כזו ברדיו ובטלוויזיה. הציבור במדינה דמוקרטית בוגר ואחראי מספיק לערוך את הסינון והבדיקה בעצמו ללא פיקוח של השלטון. דווקא מתן אפשרות לשידור מסרים פוליטיים ברדיו ובטלוויזיה, יתן במה לדעות מגוונות יותר, אשר משיקולים עיתונאיים לא ניתנת להם במה. כמו כן, ישנם מסרים של תנועות פוליטיות המבקשות לקרוא לציבור הרחב להצטרף אליהן ולתמוך בהן ומטבעו של שידור חדשותי או עיתונאי, הדבר אינו מתאפשר. עוד הם טענו, כי הטענה המתחסדת, כאילו היתר לשידור מסרים פוליטיים בתשלום יגרום לחשיפת יתר של דעות מטעם גורמים בעלי ממון לעומת תנועות עממיות ועניות, איננה יכולה לתפוס כאשר ברור וידוע לכל, כי דעות פוליטיות נזקקות כיום למימון כספי על-מנת שניתן יהיה להפיצן לציבור הרחב, גם ללא קשר לשידור ברדיו. כמו כן, ברור כי גם אם יותר שידור תשדירי פרסומת בנושאים פוליטיים, היקף השידורים יהיה מוגבל ויישמר פיקוח על סוג המסרים ותדירותם.

קמפיין 'המפקד הלאומי'

קמפיין 'המפקד הלאומי' של פרופ' סרי נוסייבה ועמי איילון שודר זמן מה ברדיו, עד אשר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הורה לרשות השידור להפסיק את שידורו, בעקבות פנייתו של העיתונאי יואב יצחק, אשר חשף כאן ב-Nfc, כי רשות השידור הריצה את הקמפיין בניגוד לכללים, בהיותו שנוי במחלוקת ציבורית [ראו קישור]. 'המפקד הלאומי', מפרסמים נוסייבה ואיילון, הינו יוזמה אזרחית ישראלית-פלשתינית חדשה, שמטרתה לקדם תהליך השגת שלום בין ישראל לבין הפלשתינים. המפקד הלאומי יניע מהלך ציבורי שמטרתו השפעה על מנהיגי שני הצדדים, כולל החתמה המונית על הצהרת עקרונות משותפת שבבסיסה הנוסחה של "שתי מדינות לשני עמים". גם כאן, טוענים העותרים לפגיעה בחופש הביטוי. בנוסף, טוענים איילון ונוסייבה, בית המשפט העליון קבע בעבר כי ייתכנו מקרים בהם יאושר תשדיר, על-אף שהוא עוסק בנושא הנמצא במחלוקת ציבורית, שכן התשדיר עצמו אינו מעורר מחלוקת. כדוגמא לכך, הם מביאים את עתירתם של צלי רשף ותנועת 'שלום עכשיו' לבג"צ נגד רשות השידור, ערב בחירות 1992, בה ביקשו להפסיק את שידורו של תשדיר ממלכתי מטעם משרד השיכון, המעודד איכלוס יישובים ביש"ע, בטענה שמדובר בתעמולת בחירות. באותו מקרה קבע בג"צ, כי התשדיר אמנם עוסק בנושא השנוי במחלוקת ציבורית, אך הוא לכשעצמו אינו מעורר מחלוקת בתוכנו או בצורתו ולכן אין עילה לפסלו.

בג"צ 10203/03 "המפקד הלאומי" נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'