פרקליטות המדינה הגישה היום (27.7.04) את תגובתה לבקשת רשות הערעור שהגיש רוצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, יגאל עמיר, בעניין החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מסוף חודש מאי האחרון, שלא לאפשר לעמיר להתייחד עם ארוסתו, ד"ר לריסה טרימבובלר.
כזכור, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב מפי סגן הנשיא בר אופיר, כי יגאל עמיר לא יישא את ד"ר לריסה טרימבובלר ולא יתייחד איתה. בכך אימץ למעשה בית המשפט את החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר את נישואיו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין בין כותלי הכלא.
עוד קבע בר אופיר כי נישואים והתייחדות של אסיר עם בחירת ליבו אינה זכות יסוד, אלא טובת הנאה המוענקת לאסיר, וככזו היא נתונה לשיקול דעת שירות בתי הסוהר ובית המשפט לא יתערב בה. בר-אופיר הוסיף וקבע אז, כי עמיר מוסיף להיות מסוכן, גם בין כותלי הכלא, וכי הוא עושה נפשות לתורתו הקוראת לפגיעה באישים פוליטיים ואזרחים ערבים, ומשתף בכך את טרימבובלר.
על קביעות אלה הגיש עורך דינו של עמיר, שמואל קספר, בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. עו"ד קספר טען לאחר מתן ההחלטה כי השופט "ננעל" על החלטה כנגד מרשו, לאחר שנפגש בלשכתו עם אנשי שב"כ וקיבל מהם "חומר סודי" בנוגע לעמיר. הוא הוסיף אז, כי בכוונתו לבקש שהרכב מורחב של בית המשפט ידון בעניין.
בכתב תגובתה גורסת המדינה כי דין בקשתו של עמיר למתן רשות הערעור להידחות. בראש ובראשונה, נטען כי על פי ההלכה הפסוקה, רשות ערעור ניתנת רק במקרים נדירים, המעלים שאלה משפטית חשובה, או נושא אחר שחשיבותו כללית, שטרם הוכרעו.
בעניין זה טוענת המדינה, לא הועלתה על ידי עמיר שאלה משפטית שטרם הוכרעה, וכמו כן אין בבקשה משום עניין בעל חשיבות כללית המצדיק מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.
עוד טוענת המדינה, כי גם לגופו של עניין לא נפל כל פגם בהחלטת המדינה ובהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הסירוב לבקשתו של עמיר, וגם מטעם, טוענת היא, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.
המדינה ממשיכה וטוענת כי עמיר מוגדר כ"אסיר בטחוני" וככזה הנהלים הקובעים לגביו, מראים כי ההחלטה בנושא ההתייחדות נתונה לשיקול דעתו של מנהל בית הסוהר.
זאת ועוד טוענת המדינה, על פי הפקודות, הכלל הוא כי לאסיר בטחוני לא תנתן אפשרות ההתייחדות, אלא אם שירות הבטחון הכללי חיווה דעתו במפורש כי הוא אינו מתנגד לכך.
"במקרה דנן, גורמי הבטחון לא רק שלא חיוו דעתם כי אינם מתנגדים לכך, אלא הביעו דעתם באופן פוזיטיבי שאין מקום לאפשר למבקש התייחדות, וזאת מטעמי בטחון המדינה", נכתב בתגובה.
המדינה ממשיכה ומציינת כי עמיר לא הביע חרטה על פשעיו בעבר "והוא ממשיך לדבוק באידיאולוגיה הטרוריסטית שהניעה אותו לרצח רה"מ רבין ז"ל". יתרה מכך נטען כי מחומר שאסף השב"כ עולה כי עמיר מחזיק גם כיום "באידיאולוגיה רדיקלית והרסנית שחיציה מופנים כלפי יעדים אנושיים ומוגדרים", וביניהם אנשי ממשל. כן טוענת המדינה, כי מהחומר עולה, כי עמיר מקיים קשר שיחות רצוף מתאו עם מקורבים רעיוניים, אשר קשובים לתורתו, ומוסיף לקיים דו שיח מיליטנטי עם ידידיו ודורשי טובתו.
לאור אלה ממשיכה המדינה, ולאור מדעיו עם קרובים בעבר לצרכי תכנון אירועים טרוריסטיים "עולה חשש ממשי לפיו הוא לא יהסס בעתיד להשתמש בבת זוג לצרכי פגיעה בבטחון ובסדר הציבורי".
זאת ועוד, טוענת המדינה כי קיים גם מידע ספציפי לגבי לריסה, ממנו עולה כי לריסה עצמה שיתפה פעולה עם המבקש בעשיית מעשים אסורים, וסייעה בידיו להוציא מכתבים ומסמכים אל מחוץ לכלא ללא היתר. כן קיים מידע כי היא יצרה קשר עצמאי עם גורמים חיצוניים וקיצוניים. נסיבות אלה, כל חטענת המדינה, מצדיקות מניעת התייחדות של המבקש עם לריסה.
המדינה גם טוענת כי ישנם טעמים חסויים נוספים התומכים אף הם בעמדה זו. טעמים אלה מפורטים בחוות דעת חסויה, שתוצג על ידי המדינה בעת הדיון בעניין במעמד צד אחד.
המדינה מתעמתת בתגובתה גם עם פסק דין וייל שבו פורטו טעמים שונים מדוע יש לאפשר לאסירים התייחדות עם נשיהם וקובעת כי נימוקי פסק דין וייל אינם חלים במקרה של עמיר, בין אם בשל העובדה שעמיר שפוט למאסר עולם ללא יכולת להשתחרר, בין בשל העובדה שעמיר לא היה בעל משפחה כאשר נכנס לבית הסוהר ובין בשל העובדה שמחמת היותו מבודד אי ההתייחדות לא יפגע בקשריו של עמיר עם אסירים אחרים. לפיכך טוענת המדינה "כל הטעמים שבגינם המליץ בית המשפט הנכבד בפסק דין וייל לאפשר התייחדות לאסירים מסוימים, לא חלים בעניינו של המבקש".
יתרה מכך, קובעת תגובתה של המדינה, מעיון בחוק עולה בבירור כי המחוקק סבר שיש להתייחס באופן מיוחד ומחמיר למי שרצח ראש ממשלה ממניע פוליטי-אידיאולוגי. מאותו טעם, אף לולא היו מתקיימים כל הנימוקים שפורטו לעיל, היה מקום לכאורה להמנע מלתת למבקש פריביליגיה זו של התייחדות, שאותה ביקש עמיר.
"לאור כל האמור לעיל עד עתה, ובפרט נוכח חוות הדעת של גורמי הבטחון המצביעה על סיכון בטחוני הנשקף מהתייחדותו של יגאל עמיר עם הגב' לריסה, החליט המשיב לדחות את בקשת המבקש להתייחדות. החלטה זו של המשיב, הינה סבירה ועניינית... ומכל הטעמים דלעיל, הכוללים הן טעמים בטחוניים, הן טעמים הקשורים לרציונאלים המצדיקים התיחדות (שאינם מתקיימים במבקש), הן טעמים מעשיים, והן טעמים הנוגעים לצורך למנוע אפליית המבקש לטובה אל מול כ- 3300 אסירים בטחוניים אחרים, נבקש את דחיית כל הטענות שהועלו נגד ההחלטה לגופה", סיכמה הפרקליטות את טענותיה.
מחר, בשעה 17:00, יקיים בית המשפט העליון דיון בבקשתו של עמיר לערער על ההחלטה.
רע"ב 5614/04 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר