קרב אוויר מעל האוקיינוס: טיל החץ יירט את הסקאד

החץ לא אכזב: בניסוי ראשון מסוגו שנערך בשיתוף ישראלי-אמריקני ולאחר שבועות של הכנה, יירט הערב (ה', 29.7.04) בהצלחה טיל החץ הישראלי טיל סקאד מעל האוקיינוס השקט. בניסוי שנערך באתר הניסויים Point Magu בקליפורניה, זוהה טיל הסקאד כדקה לאחר שיגורו על-ידי מכ"מ 'אורן ירוק' אשר נפרס בחופי לוס אנג'לס. טיל החץ שוגר כדקה לאחר מכן, ויירט את המטרה. הניסוי המוצלח הערב מהווה מסר הרתעתי שאינו משתמע לשני פנים - בעיקר לאירנים. משמעות הדבר: לישראל יש כיום מערכת נשק המקטינה מאוד את איום הסקאדים מסוריה וה'שיהאב 3' האירנים. ישראל יצרה מאזן אימה חדש במזרח התיכון שמשמעו - איום ישראלי על איום הטילים.

מערכת החץ - רקע

המדובר במערכת טילים נגד טילי קרקע-קרקע (טק"ק), פרי פיתוח התעשיות הביטחוניות הישראליות. החץ הנו הטיל המתקדם מסוגו בעולם, ומסוגל לפתח מהירות של קרוב לתשעה מאך. הסוללה הראשונה הוכרזה מבצעית באוקטובר 2000. בשנת 1987, לאור הצטיידות מדינות ערב בטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח, החליט משרד הביטחון להצטרף לארה"ב בפיתוח ובהדגמת יכולת יירוט טק"ק מטווח בינוני, במסגרת תוכנית ה-SDI ("יוזמת ההגנה האסטרטגית", הידועה בכינויה "מלחמת הכוכבים"). בסוף 1988 נחתם הסכם להרכבת אב-טיפוס לטיל נגד טק"ק, החץ. ב-9 באוגוסט 1990 בוצע השיגור הראשון, ומאז נערכו שיגורים נוספים, שנועדו לבחון את מערכות הטיל. פיתוח הטיל התבצע בשני שלבים: בשלב הראשון נבנה טיל לצורכי ניסוי טכנולוגיות, שכונה "חץ 1". בשלב השני נבנה הטיל המבצעי, ה"חץ 2". מערכת טיל החץ אמורה, אם כן, לתת מענה לאיום של טילים בליסטיים ארוכי טווח. הניסוי הערב הנו שיאו של מאמץ פיתוח והצטיידות במערכת נשק ראשונה מסוגה בעולם. טיל החץ נבנה כך שיפגע בטיל אוייב עם כניסתו לאטמוספירה מחוץ לשטח ישראל. המערכת כוללת אף את מכ"מ 'אורן ירוק' (מתוצרת דלתא, מבוסס על טכנולוגיית "מערך מופע" Phased Array) שהוא המכ"מ המתקדם בישראל ומהתמקדמים בעולם, מסוגל לאתר בו זמנית מספר רב של מטרות בטווח של מאות ק"מ. המערכת כולה נשלטת מקרון הפיקוח 'אתרוג זהב' (מתוצרת תדיראן) ובאפשרותה ליירט כמה טילים במקביל ולבודד מטרות אמת ממטרות דמה. מפרט טכני: מימדים: אורך הטיל - 7.00 מטר, קוטר (בסיס) - 60 ס"מ; ביצועים: מהירות - 9 מאך, טווח - 70 ק"מ; משקל: 2800 ק"ג; יצרן: התעשייה האווירית לישראל.

בירושלים ובוושינגטון נושמים לרווחה

בישראל שרר מתח גדול מאוד לקראת הניסוי, חרף העובדה שעד כה החץ הוכיח את עצמו בכל הניסויים, למעט אחד. במערכת הביטחון משחררים הערב, אם כן, אנחת רווחה גדולה לנוכח הצלחת הניסוי. מדובר במבחן ראשון של טיל החץ מול טיל סקאד אמיתי. שר הביטחון, שאול מופז, בירך על הצלחת הניסוי ואמר, כי מדובר בנדבך מרכזי במערך ההגנה של ישראל בנוסף לעליונותן הטכנולוגית של התעשיות הביטחוניות הישראליות. "אנו בעידן של אי וודאות - מדינות המעגל השלישי ממשיכות במאמציהן להשיג יכולות בלתי-קונבנציונאליות ויכולות שיגור ארוכות טווח". עוד אמר השר מופז, כי "טיל החוץ הוא הטיל הטוב מסוגו אשר מהווה מכפיל כוח במערכה העתידית ולא פחות חשוב - מחזק את אפקט ההרתעה של מדינת ישראל". גורמים בחדר הבקרה בלוס אנג'לס דיווחו הערב לערוץ הראשון, כי הפגיעה היתה מושלמת ובגובה הנדרש, וטיל הסקאד הושמד. אריה הרצוג, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון, אמר הערב משדה הניסוי בקליפורניה: הניסוי היום הוא ניסוי ראשון כנגד מטרה המייצגת באמת את האיום שלנו. ביצענו ניסוי מושלם". עוד אמר הרצוג, כי "לחיל האוויר יש מערכת יוצאת מן הכלל. אנו ממשיכים גם בפיתוח וגם בפריסה של מערכת הנשק שהיא מערכת ההגנה הלאומית שלנו כנגד טילים בליסטיים וממשיכים בפיתוח, תוך שאנו רוצים להשיג יכולות ענגד איומים עתידיים - כאלה המתפתחים באירן למשל. אנו משוכנעים שנהיה בזמן עם כל היכולות הדרושות כדי לעמוד גם באתגרים הבאים".

סדרת הניסויים - חץ 1

ניסוי 1 - (9 באוגוסט 1990): נועד לבחון את מערכת הבקרה ואמצעי החישה הנישאים על-ידי הטיל ומנחים אותו למטרתו, בזמן השיגור. הניסוי הופסק מספר שניות לאחר ההמראה והטיל הושמד בהוראה מהקרקע, עקב חשש שיסטה ממסלולו ויפגע במקום יישוב. הסיבה לתקלה: מכ"מי העקיבה הקרקעיים לא הצליחו לעקוב אחר מעוף הטיל. ניסוי 2 - (25 במרס 1991): נועד לבדוק את מערכות הטיל בזמן השיגור. השיגור בוצע מספינה בלב-ים. תקלה בטיל גרמה לקטיעת הניסוי; ניסוי 3 - (31 באוקטובר 1991): נועד לבחון את כושר היירוט של החץ, ששוגר גם הפעם מספינה, לעבר טיל מטרה. התקלה שהכשילה את השיגור השני אירעה שוב; ניסוי 4 - (23 בספטמבר 1992): נועד לבדוק את מערכות הטיל בזמן השיגור. המערכות פעלו כמתוכנן והחץ הגיע לנקודה שנקבעה לו בשמיים. הטיל הושמד, כמתוכנן, לאחר 45 שניות. ניסוי זה, שהסתיים בהצלחה, חתם את שלב הבדיקות הראשוניות של המערכת; ניסוי 5 - (28 בפברואר 1993): נועד לבחון את כושר היירוט של הטיל. החץ הצליח להגיע לחליפה קרובה מאוד עם טיל המטרה ששוגר מולו. לראשונה, הוכחה יכולתו של החץ ליירט טק"ק; ניסוי 6 - (14 ביולי 1993): נועד לבחון את כושר היירוט של הטיל. התרחשה חליפה קרובה בין החץ לבין טיל המטרה; ניסוי 7 - (14 באוקטובר 1993): נועד לבדיקת מערכות. התרחשה חליפה קרובה בין החץ לבין טיל המטרה; ניסוי 8 - (1 במרס 1994): הטיל לא שוגר עקב נפילת המחשב הקרקעי; ניסוי 9 - (12 ביוני 1994): הטיל שוגר כנגד טיל מטרה ויירט אותו בהצלחה.

ניסויי חץ 2:

ניסוי 1 - (30 ביולי 1995): נועד לבדוק את מערכות ההיגוי, הבקרה והשיוט של החץ. הניסוי נערך ללא טיל מטרה; ניסוי 2 - (20 בפברואר 1996): ניסוי מוצלח נוסף. גם הפעם לא שוגר טיל מטרה; ניסוי 3 - (20 באוגוסט 1996): יירוט מוצלח. החץ השמיד בהצלחה את טיל המטרה; ניסוי 4 - (11 במרס 1997): עוד יירוט מוצלח. גם הפעם החץ השמיד בהצלחה את טיל המטרה; ניסוי 5 - (20 באוגוסט 1997): הטיל הושמד בהוראה קרקעית עקב תקלה במערכת הניהוג של הטיל; ניסוי 6 - (14 בספטמבר 1998): הטיל שוגר לעבר מטרה מדומה, שיצר סימולאטור מטרות ממוחשב. הניסוי הסתיים בהצלחה; ניסוי 7 - (1 בנובמבר 1999): ניסוי מערכתי מלא. הטיל שוגר לעבר מטרה מדמה של טיל סקאד, פגע בה והשמידה; ניסוי 8 - (14 בספטמבר 2000): החץ שוגר לעבר טיל המטרה "אנקור שחור", ששוגר ממטוס F-15 ודימה טיל סקאד. החץ פגע במטרה והשמידה; ניסוי 9 - (27 באוגוסט 2001): ניסוי מערכתי מלא בו שוגר החץ לעבר טיל מטרה מסוג "אנקור שחור", המדמה מעוף של טיל בליסטי. היירוט בוצע בטווח גדול מ-100 ק"מ ובגובה רב יותר מבעבר. החץ פגע במטרה והשמידה; ניסוי 10 - (5 בינואר 2003): ניסוי מערכתי מלא אשר לא כלל יירוט. ארבעה טילים שוגרו לעבר ארבע מטרות סימולציה במטרה לבחון את ביצועי המיירט בתנאי טיסה מיוחדים ואת יכולת המערכת ברצף של שיגורים; ניסוי 11 - (16 בדצמבר 2003): בחינת ביצועים משופרים שהוקנו למערכת כחלק מחוזה השיפור שנחתם עם האמריקאים, הכולל בין היתר, יכולת יירוט בגובה רב.