חברת ועדת החינוך והתרבות, ח"כ ענבל גבריאלי, החליטה כי תיענה להצעתו של חבר הליכוד, ג'קי בוביל, ואיש ההסברה ומפיק אירועי בידור, עופר שטרית, לקדם הצעת חוק בוועדה (יום ב', 2.8.04).
הצעתם של השניים: לקדם הצעת חוק המגבילה מכירת כרטיסים למופעי במה על-פי מבחני גיל.
בעבר, הוסדר עניין זה על-ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות (בשמה העממי-צנזורה). עם השנים חל פיחות במעמדה ולאחרונה בעקבות בג"צ לאור, הוצאו מכלל סמכויותיה ביקורת מחזות והצגות אשר אינם נתונים לכל פיקוח ממסדי, למעט זו של הצופים עצמם.
לטענת השניים, בעקבות כך נוצר חסר מהותי, עת לצד היעדר פיקוח על המחזות המועלים ותוכנם (עניין שהיה שנוי במחלוקת, אולם בעקבות בג"צ לאור ונוכח חשיבות חופש הביטוי והיצירה-הפך לנחלת הכלל ובוטל כאמור), אין כל מוסד חוקי המסדיר הגבלת גיל הצופים לעניין מחזות, הצגות ומופעים ציבוריים.
"מצב זה אינו ראוי ואינו רצוי, השאיפה להגן על קטינים מפני חשיפה לאלימות, מין, אכזריות, עברינות ועוד, בין אם באמצעות המחשה ויזואלית או מילולית הינה לדעתנו נחלת הכלל וככזו מצאה ביטוי בסעיף 17 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, בהצהרת זכויות הילד בישראל, ובשורת חיקוקים ובראשם חוק סיווג וסימון שידורים מזיקים התשס"א 2001", כך בפנייתם.
שאיפה זו באה אף לידי ביטוי בפעולתה הנוכחית של המועצה לביקורת סרטים ומחזות העוסקת כיום בפועל בסיווג ובהגבלת גילאים לעניין צפיה בסרטים.
מחקרים רבים מצביעים על כך, שחשיפה של קטינים לתופעות של אלימות, מין וסמים עלולה לפגוע באלה, שכן שנות הילדות הן שנות למידה שבהן מתעצבת בין היתר רמת התוקפנות האישית. יהיה מי שיטען, כי בעידן המתירני בו אנו חיים ובו הילדים חשופים באמצעי תקשורת כמעט לכל, הטלת מגבלות גיל היא בבחינת כוסות רוח למת. אלה יוסיפו גם, כי המחקרים טרם הוכיחו מעבר לכל ספק את הקשר הישיר בין החשיפה לתכנים אלימים לבין ההתנהגות. עם זאת, המאבק על נפשם ועיצוב דמותם של הילדים והנוער - מחייב.
"...אנו סבורים כי המאבק על נפשם ועיצוב דמותם של הילדים והנוער שלמרבה הצער הינו מאבק מר וקשה, מן הראוי שישודר מסר כי לא הכל מותר בפרט בעידן בו ההורים והמורים נכשלים לא פעם במאבק זה". כדוגמא לדבריהם, מביאים השניים דוגמא ממופעי הסטנד אפ.
תרבות הסטנד אפ בישראל נמצאת בעלייה מתמדת ותופסת נפח רחב משוק הבידור, החומרים הכתובים שבהם משתמשים סטנדאפיסטים במופעים הם כאלו המכילים תכנים "למבוגרים בלבד" ונכתבו לקהל בוגר, ואינם ראויים להיות מושמעים בפני בני נוער קטינים על-אף היותם לא פעם ביקורת נוקבת לגיטימית ורלוונטית על תופעות בחברה הישראלית.
"נדהמנו לגלות, כי לעיתים הורים מביאים עמם את הילדים למופעי סטנד אפ מבלי לקחת בחשבון את התכנים במופע העוסק בנושאים אשר נכתבו ומיועדים לקהל בוגר.
למדינה יש גם אחריות מוסרית. ילד בגיל 13 ואיש בן 30 לא יעשו את אותה הבחנה בין הומור בערב חד-פעמי לבין תוכן שהולכים איתו הביתה. ילדים חוזרים הביתה עם התכנים, מבוגרים לא".
שטרית מדגיש, כי אין בהצעה כל כוונה להטיל פיקוח על תכני מופעים והצגות ולא לפגוע בשום אופן בחופש הביטוי והיצירה אלא להטיל מגבלות גיל בלבד כנהוג במדינות רבות נהורות.
בימים אלה פנו השניים לגופים הרלוונטים לטפל ביישום המלצותיהם, פניה אישית נעשתה לחברת ועדת חינוך ותרבות ח"כ ענבל גבריאלי שהביעה את נכונותה והסכמתה להגיש הצעת חוק בבית המחוקקים להסדרת הפיקוח בעניין הגבלות גיל במופעי במה.