נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, מותח ביקורת על אופן קבלת החוקים בכנסת, בנימוקיו להחלטת בג"צ שניתנה לפני מספר שבועות, בנוגע למועד הבחירות הבאות לכנסת, נימוקים המתפרסמים היום.
כזכור, בג"צ קיבל לפני מספר שבועות 4 עתירות שהגישו סיעת חד"ש-תע"ל וחברי הכנסת מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ואחמד טיבי, באמצעות עו"ד אוסאמה סעד, וקבע כי הבחירות הבאות צריכות להתקיים בשנת 2006 ולא בשנת 2007. בכך הפך בג"צ את החלטתה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השופטת (בדימ') דליה דורנר באחת מהחלטותיה האחרונות כשופטת פעילה.
בחודש מרס השנה, באחת מהחלטותיה האחרונות כשופטת פעילה, קבעה השופטת דליה דורנר, כי הבחירות הכלליות הבאות לכנסת יתקיימו בנובמבר 2007 - ולא בשנת 2006, כפי שסבר היועץ המשפטי לממשלה. דורנר הכריעה, למעשה, בשתי שאלות: האחת, האם היא בכלל מוסמכת לדון בשאלת מועד קיום הבחירות. השנייה, אם היא מוסמכת לכך, מתי אכן יש לקיים את מועד הבחירות הבאות.
בג"צ מותח ביקורת בנימוקים להחלטת בג"צ מותח הנשיא ברק ביקורת על בית המחוקקים ושואל "האם כך ראוי הוא להכניס שינויים מהותיים בהסדרים השלטוניים שלנו? חוק רגיל אין לקבל בחפזון. לצערנו, לעתים מתקבלים אצלנו חוקים העוברים שלוש קריאות ביום אחד - יומיים".
"בוודאי כך לעניין קבלתן של הוראות בחוק-יסוד. אלה מעצבות את דמותה של החברה ואת שאיפותיה. הן קובעות את מסגרותיה הפוליטיות. הן מניחות את היסוד לערכיה החברתיים. הן קובעות את שאיפותיה, מחוייבותה ומגמותיה של החברה. הן נועדו לכוון התנהגות לתקופה ארוכה. הן קובעות את המסגרות לחקיקתם של חוקים, ולהתנהלותו של הממשל", קובע ברק שמדגיש כי חוקי היסוד מחייבים גישה המבוססת על מירב שיקול הדעת האפשרי בכינונם של חוקי יסוד או בתיקונם.
"יש להצטער על החפזון שגרם לתקלה שבפנינו, ומשוכנעים אנו כי הלקחים נלמדו", מסכם ברק את החלטתו.
כאשר ראש הממשלה מפזר את הכנסת, מהי תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה? כידוע, משך כהונתה של כנסת נבחרת הוא 4 שנים. סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת קובע, כי אם החליטה הכנסת להתפזר מיוזמתה, תהא תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה, "עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר 4 שנים מיום הבחירה". סעיף 22 לחוק קבע, כי הוראה זו תחול גם במקרה בו ראש הממשלה החליט על פיזור הכנסת. מכאן יוצא, כי תיתכן כנסת שתקופת כהונתה תעלה על 4 שנים.
עד שנת 99', בה תוקן חוק יסוד הממשלה, זה אכן היה המצב. ואולם, בשנה זו תוקן החוק ובוטלה הסיפא של סעיף 22 האמור, כך שנותר מצב בו החוק לא התייחס לשאלת תקופת כהונת הכנסת כאשר ראש הממשלה הוא שפיזר אותה. רק משתוקן חוק היסוד שוב, בשנת 2001, הוספה מחדש ההוראה, הקבועה כיום בסעיף 29, ולפיה רואים שוב בכנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה ככנסת שהחליטה לפזר עצמה. ואולם, הוראה זו נכנסה לתוקף רק בחודש ינואר 2003.
בנובמבר 2002, לאחר שנוכח כי אין לו רוב להעברת מדיניותו בכנסת, החליט ראש הממשלה, אריאל שרון, בהסכמת נשיא המדינה, על פיזור הכנסת ה-15 וקיום בחירות לכנסת ה-16. במועד פיזור הכנסת היתה, כאמור, לאקונה בחוק, ולא היתה הוראה המתייחסת לתקופת כהונת הכנסת הבאה, במקרה בו פוזרה הכנסת על-ידי ראש הממשלה,
מכאן התגלע סלע המחלוקת בשאלה: האם תקופת כהונת הכנסת היא ארבע שנים, ואז מועד הבחירות יהא ב-2006, או שמא מתכלית החוק ומכוונת המחוקק ניתן ללמוד כי דינה של כנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה כדינה של כנסת שהתפזרה מרצון, ולפיכך מועד הבחירות יהא בשנת 2007.
ברק: "העם בחר בכנסת לארבע שנים בלבד" בקבלו את העמדה המשפטית שסוברת כי הבחירות צריכות להתקיים בשנת 2006 ולא בשנת 2007 כותב הנשיא ברק:
"הנני סבור, איפוא, כי מהוראות חוק-יסוד: הכנסת (סעיף 36) ומחוק-יסוד: הממשלה (סעיפים 18, 20, 21 ו-22) לא משתמעת תפיסה כללית, לפיה די בעצם החלטה כדין על קיצור תקופתה של כנסת אחת כדי להאריך את תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה".
ברק מוסיף וקובע כי בחוק-יסוד הכנסת נקבע במפורש כי "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה" (סעיף 34). אמנם, כותב ברק, חוק-יסוד הממשלה קבע שתי עילות נוספות להתפזרות הכנסת (הבעת אי-אמון ואי-קבלת חוק התקציב), אך הוא גם קבע במפורש כי הוראות חוק-יסוד הכנסת, הדורשות חוק של הכנסת לשם התפזרותה, אינן חלות לעניין שתי עילות אלה (סעיף 21(ב)).
"אין להסיק מלשונם המשתמעת של חוק-יסוד הכנסת ושל חוק-יסוד הממשלה עקרון כללי לפיו מקום שכהונתה של כנסת אחת מתקצרת, מתארכת כהונתה של הכנסת שלאחריה", כותב ברק, שמוסיף כי
"אין כל אפשרות לבנות "קונספציה" משתמעת המתעלמת מקיומן של הוראות הגישור המפורשות".
"גם אילו סברתי כי מהוראותיהם של חוק-יסוד: הכנסת (סעיף 36) ושל חוק-יסוד: הממשלה בטרם תוקן (סעיפים 19, 20, 21 ו-22) ניתן להסיק "קונספציה", "כי מקום שמתקצרת כהונתה של כנסת אחת, מתארכת כהונתה של הכנסת הבאה", הייתי סבור כי ניתן לתת ביטוי פרשני לקונספציה זו רק אם יש לה עיגון מפורש בחוק-יסוד, ואין להגשימה אך מתוך לשון משתמעת. ביסוד גישתי זו מונחת התפיסה כי בעיני ההוראה הבסיסית בחוקי היסוד היא זו הקבועה בסעיף 8 לחוק-יסוד: הכנסת, לפיה "תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה", כותב נשיא ביהמ"ש העליון.
"אין זה ראוי לפיכך", כותב ברק, "כי נגיע למסקנה פרשנית בדבר הארכת תקופת כהונתה של הכנסת שלאחר התפזרותה או פיזורה אך על הבנה המשתמעת מלשון החוק. שינוי כה יסודי בתפיסות היסוד החוקתיות שלנו מחייב הוראה מפורשת".
"אכן, רק הוראה מפורשת בחוק-יסוד צריכה לאפשר תוצאה לפיה החלטה של ראש הממשלה - כמי שמהווה ראש וראשון ברשות המבצעת - יוכל על ידי פיזור הכנסת לקבוע את תקופת הכהונה של הכנסת שלאחריה לתקופה שמעל ארבע שנים", מסכם ברק את דעת 7 השופטים שתמכו בהחלטתו.
בג"צ 2257/04 סיעת חד"ש-תע"ל ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 ואח' 