ועדת החקיקה למעמד האישה בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד סמדר בן-נתן, העבירה בראשית השבוע למשרד המשפטים את הערותיה לתזכיר הצעת חוק העונשין בנושא סחר בבני אדם.
יו"ר הוועדה, עו"ד בן-נתן, ציינה בראשית הפניה למשרד המשפטים, כי הוועדה מברכת על היוזמה לחקיקת החוק המוצע, שהינו חשוב ונחוץ.
הוועדה מציעה להוסיף לסעיף 377א לחוק העונשין, המגדיר את עבירת הסחר בבני אדם, איסור כולל על סחר בבני אדם, מאחר שבנוסח המוצע מופיעה רשימה סגורה של 6 מטרות המוכרות מהמציאות הנוכחית כמטרות שלשמן נסחרים בני אדם: נטילת איבר מאיברי הגוף, הולדת ילד ונטילתו, עבדות, מעשה זנות, השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה ועבירת מין.
לדעת הוועדה, רשימה זו משקפת את המציאות הקיימת כיום, אולם מאחר והאיסור בסעיף מיועד להיות, על סחר בבני אדם ככלל, הסעיף עשוי להחמיץ את מטרתו באם יתפתח או יתגלה סחר למטרות אחרות שאינן נזכרות בסעיף. מאחר והמציאות מתפתחת תמיד מהר יותר מהליכי החקיקה, ולראיה העובדה שהאיסור על סחר בנשים לצרכי זנות נחקק רק בשנת 2000, לאחר שהתופעה היתה קיימת כבר מראשית שנות התשעים.
על-מנת שלא לחזור למצב זה, מציעה הוועדה להפוך את איסור הסחר לכללי יותר, ואת הרשימה לרשימה פתוחה, על-ידי הוספת המילה "לרבות" בסעיף 377א(א): "הסוחר באדם, לרבות כדי שיהיה נתון לאחד מאלה, דינו - מאסר 16 שנים".
בנוסף, מציעה הוועדה להחליף את הביטוי "פרסום והצגת תועבה" שהינו אחת המטרות לשמן נסחרים בני אדם, במונח "פורנוגרפיה", כך שיירשם לאסור סחר בבני אדם לצורך "השתתפות בצילום פורנוגרפיה או בהצגת פורנוגרפיה".
"המינוח "תועבה" לקוח מסעיף 214 לחוק העונשין, המכיל את האיסור על פרסום והצגת תועבה. הוועדה ציינה, שאיסור התועבה הינו מעורפל ונטול כל הגדרה בחוק, ולכן הפך לאות מתה בספר החוקים. "איזכורו בהקשר זה יהפוך, על-כן, גם סעיף זה ללאו בר מימוש", ציינה עו"ד בן-נתן.
לדבריה, "קיים הבדל תהומי בין שני המונחים. המונח פורנוגרפיה משמש לתיאור התעשיה העוסקת בהפקת סרטים וכן צילומים מפורשים של אקטים מיניים לצרכי סיפוק מיני, תעשיה המשתמשת תדיר בנשים וילדים ללא הסכמתם, או בהסכמה שהושגה תוך לחץ או אמצעי מירמה והונאה שונים, וכן בנשים וילדים שנסחרו לצרכי הפקת אותם סרטים".
הוועדה סבורה, כי אם ברצון התיקון אכן להפוך סחר בבני אדם לצורך יצירת סרטי ותצלומי מין לבר-עונשין, אז המינוח הנכון והמדוייק להשתמש בו הינו "פורנוגרפיה", בדיוק כפי שנעשה באמנה בדבר מיגור הסחר בילדים. התיקון לחוק מיועד, בין היתר, להתאים את החוק הפנימי בישראל למחוייבויותיה של ישראל על-פי האמנה למיגור הסחר בילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים. "אין ספק שזוהי התופעה אותה ביקשה למנוע האמנה ושאותה מכוון למנוע התיקון לחוק", ציינה עו"ד בן-נתן.
בן-נתן הוסיפה, כי "הצעת החוק עוסקת בסחר בבני אדם ולא בשאלת הצגתם הפומבית של סרטים אלו המאוזנת אל מול חופש הביטוי. הצעת החוק עוסקת במעשים עצמם המבוצעים בגופם של בני אדם, כאשר הסחר לצורך שימוש זה בגוף האדם הינו אסור ללא קשר לסובלנות החברתית ביחס להצגתם של סרטים אלו. נכון הוא שהפורנוגרפיה עצמה אינה אסורה, אולם כך גם הזנות עצמה, והאיסור בהצעת החוק אינו אוסר על פורנוגרפיה אלא על סחר לצרכי פורנוגרפיה".
