נציגי ההסתדרות הרפואית והאיגוד הניאונטולוגי נפגשו לכינוס חירום בנושא מצב הפגים בישראל. המסר העיקרי שעלה מן הכינוס הוא: תמותת הפגים במשקל נמוך בישראל היא בין הגבוהות בעולם המערבי כולו.
"התכנסנו כאן להרים קול זעקה על מצבם החמור של הפגים בישראל", כך אמר ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בפתח הכינוס, שהתקיים בבית החולים איכילוב בתל אביב.
ד"ר בלשר אמר, כי נראה שמשרד האוצר ויתר על הפגים, על החולים במחלות כרוניות ועל הקשישים - האלמנטים החלשים בחברה, וכי אם יצביעו השרים ביום ראשון על התקציב המוצע - הם יחרצו למעשה את גורלם של הפגים. הוא קרא לממשלת ישראל להוסיף לאלתר 280 מיליון שקל לתקציב מערכת הבריאות.
בכינוס נמסרו נתונים רבים, בין היתר מדוח מבקר המדינה, שפרסם כזכור ממצאים מאוד קשים על המציאות בפגיות, והצביע על כך שהן פועלות בתת תנאים הגורמים לטיפול לקוי בפגים. פרופ' אהוד זמורה, מנהל המחלקה הניאונטולוגית בסורוקה, אמר כי התקן בישראל עומד על 460 מיטות, כאשר בפועל מטפלים ב-530 תינוקות ולעתים אפילו ב-700. כלומר, התינוקות מטופלים בסטנדרטים מאוד נמוכים, ומקבלים הרבה פחות מהמגיע להם.
פרופ' זמורה הוסיף, שלפי הנתונים של מרכז המחקר בכנסת, יש צורך לשדרג 100 מיטות מהקיימות כעת למיטות טיפול נמרץ פגים, בנוסף יש צורך עוד 150 מיטות, מהם 50 מיטות טיפול נמרץ ו-100 טיפול מיוחד. כמו-כן יש להוסיף 150 אחיות. מדובר בתוספת עלות של 25 מיליון שקל לשנה עבור השדרוג ו-75 מיליון שקל תוספת לקיים. סך הכל תוספת כוללת של מאה מיליון שקל לשנה.
פרופ' פרנסיס מימוני, מנהל מחלקה ניאונטולוגית בביה"ח איכילוב, הגדיר את התנאים השוררים בפגיות כ-"מציאות קפקאית", ואמר שהוא מתבייש לעבוד בתנאים אלה בארץ. לדבריו, בעוד שבבריטניה - שלא ידועה בהשקעה הרבה שלה לבריאות - יש אחות על כל פג מונשם ואחות על שני פגים הזקוקים לטיפול מיוחד, הרי בבית החולים שלו יש אחות על כל 5-6 פגים מונשמים ואחות על כל 8 תינוקות הזקוקים לטיפול מיוחד. הוא הוסיף עוד, כי פג שמפתח זיהומים, יש לו סיכוי של פי ארבע לפתח שיתוק מוחין ונכויות.
לדבריו, אחוז התמותה של הפגים במשקל 500-1,000 גרם הוא בין הגבוהים שבין המדינות המפותחות ועומד על 40%, זאת בהשוואה ל-30% בארה"ב ו-20% בלבד באוסטרליה ובגרמניה.
פרופ' יוסי לסינג, יו"ר האיגוד הגינקולוגי ומנהל מחלקת נשים ויולדות באיכילוב, אמר כי המצב הוא פרי החלטה קרה של ממשלת ישראל, וכי בהיררכיה של התקציב - מעמד הפגיות נמוך מאוד.
ד"ר שמואל יורמן, מנהל הפגייה בבית החולים הלל יפה ויו"ר פורום המנהלים של איגוד הניאונטלוגים, אמר כי רפואת הפגים היא מקצוע צעיר יחסית, ואולי בגלל זה מעולם לא תוקצבה כיאות. הניאונטולוגים נאבקים עתה כדי לעורר מודעות לכך שהפגים הם פציינטים כמו כולם.
השלכות מצבו העגום של הסיעוד על הפגיות בא לידי ביטוי בדבריה של איריס שטיין, אחות אחראית טיפול נמרץ פגים בבית החולים רמב"ם. שטיין אמרה, כי האחיות כולן מיומנות ומקצועיות מאוד, אך עליהן להתמודד עם עומס בלתי מתקבל על הדעת ולעשות עשרות פעולות בשעה.
נושא נוסף שנדון בכינוס היה היותה של הניאונטולוגיה למקצוע במצוקה: בשל היותו מקצוע כה תובעני הן מבחינת שעות העבודה, הלחץ והעומס והן מבחינה רגשית, לא מצטרף דור חדש של רופאים למקצוע. כך למשל הגיל הממוצע של הרופאים הניאונטולוגים הוא 55.
ד"ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, אמר כי בתי החולים מתקשים להתמודד עם הגרעונות שיוצרות הפגיות, כיוון שהביטוח הלאומי מעביר היום 60 אלף שקל לכל פג, בשעה שהעלות בפועל היא 135 אלף שקל. לדבריו, משרד הבריאות מכיר במצוקה והוא שם את תקציב הפגיות בראש דרישותיו במסגרת תקציב הבריאות לשנת 2005.
בכינוס השתתפו גם שתי אמהות לפגים. אחת האמהות, גלית נחום, אם לשלושה פגים, שסיפרה שכל ילדיה חלו בזיהום - תוצאת הצפיפות בפגיות, וכי נאלצה להוציא את ילדה מהפגיה לפני הזמן מחשש שיחלה בזיהום.
משרד האוצר בתגובה:משרדי הבריאות והאוצר בוחנים את האפשרות לשנות את חלוקת התקציב לטובת הפגיות משרד האוצר מסר בתגובה לטענות אלו:
"לפני מספר שנים נחתם הסכם בנוגע למספר תקני האחיות בבתי החולים. משרד האוצר עומד בכל התחייבויותיו לפי ההסכם.
במידה וקיימת בעיה נקודתית בפגיות, האחריות למתן פתרונות הינה בידי משרד הבריאות בהתאם לסדרי עדיפויות פנימיים של המשרד. עם זאת, יש לציין כי משרדי הבריאות והאוצר בוחנים את האפשרות לשנות את חלוקת התקציב לטובת הפגיות מתוך מסגרת התקציב הקיימת של משרד הבריאות".
