יבוטלו ההיתרים להעסקת עובדים זרים לטובת רישיונות העסקה לתאגידים

ב-30 באפריל 2002 מינה שר האוצר צוות בינמשרדי בראשות המשנה לממונה על התקציבים, יעל אנדורן, ובהשתתפות 3 נציגים ממשרד התמ"ת, נציג משרד המשפטים ו-3 נציגים נוספים ממשרד האוצר, לתכנון אופן מתן זיכיונות להבאתם לישראל והעסקתם הזמנית של עובדים זרים. הצוות התבקש לגבש הצעה למתן מספר מוגבל של זיכיונות להעסקת עובדים זרים בישראל, מתוך מטרה לייקר את עלות העסקתם של העובדים הזרים, להבטיח מתן תנאים הוגנים לעובדים ופיקוח נאות על העסקתם ולתת פתרון הולם לסוגית מעבר העובדים הזרים ממעביד למעביד. מסקנות הצוות התקבלו פה אחד על-ידי נציגי כל המשרדים ואושרו על ידי מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור. במשרד האוצר אומרים כי בחינה של הסוגיות המרכזיות הקיימות בתחום העסקת העובדים הזרים העלתה כי מבנה הענף הנוכחי מעודד תופעות שתוצאתן היא דווקא הגדלת מספר העובדים הזרים בישראל. זאת, תוך פגיעה קשה בעובדים הישראלים ברמות השכר הנמוכות ובניגוד למגמות אותן מבקשת הממשלה לעודד: הרחבת הזדמנויות התעסוקה לעובדים ישראלים, הקטנת האבטלה ועידוד מקבלי גמלאות הקיום המתמשכות להשתלב בשוק העבודה. מהאוצר נמסר כי בשנת 2001 הגיע שיעור העובדים הזרים בכוח העבודה בישראל (ללא עובדים פלשתינאים) לשיא, ועמד על כ-11%. זאת לעומת ממוצע של כ-5% מכוח העבודה במדינות OECD. "הגורם המרכזי למספרם הגבוה של העובדים הזרים בשוק העבודה הישראלי הינו היות העובדים הזרים כוח עבודה זול, זמין ויעיל. "בנוסף, שיטת ההעסקה הנוכחית 'כובלת' בפועל את העובד הזר למעסיקו הספציפי, ויוצרת לו תמריץ לעבוד ללא היתר אצל מעסיקים אחרים - שכן העסקה ללא היתר אינה כרוכה בכבילה. בכך נמנעת התחרות בין המעסיקים על העסקת העובד, תחרות שתשפר את תנאי שכרו ותביא בעקיפין לייקור עלות העסקתו", אומרים באוצר. הוועדה סבורה כי הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת מספר העובדים הזרים הינה המשך ייקור עלות העסקתם, שתביא לביטול כדאיות העסקתם היחסית לעומת עובדים ישראלים. בנוסף, הוועדה סבורה כי יש לקבוע מנגנון כלכלי, שיאפשר לכוחות השוק לקבוע את עלות העסקתם של העובדים הזרים בהתחשב במספר שקבעה הממשלה כי ניתן להעסיק בישראל בכל שנה. כפועל יוצא מכך, סבורה הועדה כי אין עוד מקום להקצאה ביורוקרטית של היתרים להעסקת עובדים זרים למעסיקים, אלא שיש לאפשר למעסיקים להתחרות ביניהם על מכסת העובדים הקיימת בענף, כך שהעובד הזר יבחר לעבוד אצל מי שיהא מוכן לשלם על כך את המחיר הגבוה ביותר, בהתאם לעקרונות הכלכליים הבסיסיים ביותר. לנוכח עקרונות אלה, להלן עיקרי המלצות הועדה: 1. הממשלה תוסיף לקבוע מכסה להעסקת עובדים זרים בכל ענף עבודה שהעסקה כזו מותרת בו. 2. לא יינתנו עוד היתרי העסקת עובדים זרים פרטניים למעסיקים בענפים שבהם תותר העסקת עובדים זרים. 3. העובדים הזרים שיורשו לעבוד בישראל בענף פלוני - יועסקו על ידי תאגידים שיחזיקו ברישיון להעסיק עובדים זרים באותו ענף (מספרם של תאגידים אלה יהיה מוגבל). כל אחד מן התאגידים המורשים יורשה להעסיק מספר מוגדר של עובדים זרים, שינוע בין 500 ל-2,000. 4. מתן הרשיון לתאגיד יותנה בתשלום דמי רישיון לאוצר המדינה. גובה דמי הרישיון בגין כל עובד שיעסיק התאגיד ישקף את הפער שבין עלות העסקת עובד זר לבין עלות העסקת עובד ישראלי, או סכום גבוה ממנו. דמי הרישיון יחושבו כמכפלת הסכום האמור במספר העובדים הזרים שהתאגיד יורשה להעסיק בתקופה שבעדה משתלמים דמי הרישיון, בהתחשב במספר שעות העבודה הנורמטיבי שעובד זר עובד מדי חודש. 5. כמעבידיהם של העובדים הזרים, יהיו התאגידים המורשים מחויבים בתשלום שכרם של העובדים הזרים ובמתן כל התנאים להם זכאים העובדים לפי דין ממעבידיהם. התאגידים יהיו אחראים גם לתשלום כל האגרות וההיטלים החלים לפי דין בגין העסקת עובדים זרים. 6. כל תאגיד מורשה יחויב להפריש עבור כל עובד זר שהוא מעסיק, מדי חודש, סכום כסף מוגדר, והעובד יהיה זכאי לקבל את הסכום שנצבר על שמו עם עזיבתו את ישראל בתום תקופת עבודתו. 7. מי שיבקשו להעסיק בפועל עובדים זרים בענפים ובמקצועות בהם מותרת העסקת עובדים אלו יפנו לתאגידים המורשים, על מנת להעסיק בפועל עובדים זרים המועסקים על ידי התאגידים. לא תהיה הגבלה מנהלית על מספר העובדים הזרים שמעסיק בפועל יוכל לקלוט לעבודה אצלו (בכפוף למכסות הכוללות בענף שתקבע הממשלה, כאמור). מעסיקים בפועל כאלה לא יזדקקו להיתר כלשהו - כל עוד הם פועלים בענף שבו מותרת העסקת עובדים זרים. לנוכח עודף הביקוש הצפוי, תתפתח תחרות בין מי שמבקשים להעסיק בפועל עובדים זרים בענף, ותחרות זו תביא לכך שמחיר העסקתם של אותם עובדים יעלה ביחס למצב הקיים כיום. 8. לעובדים הזרים תישמר הזכות למעבר בין מעסיקים בפועל ובין התאגידים המורשים, ובלבד שלא יעבדו בענף עבודה אחר מזה שהורשו לעבוד בו, כך שתבוטל הכבילה בין העובד הזר למעסיקו. ביטול הכבילה והזכות למעבר חופשי בין מעסיקים ומעסיקים בפועל בתוך אותו ענף, יביאו אף הם לייקור עלות העסקתם של העובדים הזרים ולשיפור תנאי שכרם ותנאי העסקתם. 9. מעסיקיהם בפועל של העובדים הזרים יהיו מחויבים להקפיד ולוודא כי העובדים המועסקים אצלם בפועל זוכים לתנאי העסקה נאותים, וישאו גם הם באחריות לאי מתן תנאים כאלה לעובדים הזרים. 10. לא יחול שינוי במדיניות הממשלה לעניין איסור הבאת עובדים זרים נוספים לעבודה בישראל (המדיניות הידועה כמדיניות "שמים סגורים"). 11. לשם הבטחת זכויותיו של העובד הזר ימונה ביחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נציב קבילות אליו יוכלו העובדים הזרים לפנות בכל מצב בו הם סבורים כי זכויותיהם לא נשמרו. הנציב יהיה מוסמך לברר את התלונות ולצורך כך יהיה זכאי לקבל מידע מהתאגידים המורשים. את הדוח המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד האוצר תחת הכתובת: [קישור]