לראשונה ב-50 השנים האחרונות, עלה השנה מספר היהודים המגיעים להתגורר ברפובליקה היהודית בירוביג'אן על העוזבים.
מאות יהודים שעזבו את הרפובליקה הרוסית לישראל, שבו אליה השנה. רובם מנמקים את חזרתם במצב התעסוקה הקשה, המצב הביטחוני, ובאי יכולתם להסתגל לתרבות העברית בישראל. בבירוביג'אן הם שמעו רוסית ויידיש.
איסא פרומשקין (68) אמר בסוף השבוע לכתב העיתון הבריטי, הדיילי טלגרף: "בישראל האנשים בטלנים, לא יודעים לעבוד. בישראל היתה לנו דירת חדר, כאן יש לנו שלושה חדרים. גם מזג האויר בבירוביג'אן טוב יותר".
בשנת 1926 החליטה מחלקת הלאומים של ברית המועצות לשלוח משלחת שתבדוק את התנאים להתיישבות מאורגנת בחבל מזרחי בלתי מיושב בסיביר. שטח שגודלו כגודל מדינת ישראל, רווי ביערות, ביצות וחיות פרא.
במאי 1934 החליט הוועד הפועל המרכזי להפוך את האזור לאוטונומיה יהודית. היידיש הוכרה כשפתו הרשמית של המחוז, לצד הרוסית.
אלפי יהודים עניים מאוקראינה וביילרוס הגיעו לאזור, אך למעלה ממחציתם עזבו לאחר מספר שנים. רק כמה אלפי יהודים נותרו לבסוף בבירוביג'אן והתרבות היהודית כמעט נעלמה לחלוטין.
אולם בשנה האחרונה חל מהפך: בית הכנסת הישן ברחוב לנין משופץ כעת. מרכז תרבות יהודי נפתח ובו ספרים ביידיש ועברית. אפילו עיתונים יהודים נמכרים בחנויות.
"זאת הפעם הראשונה בה ניתן לקיים כאן אורח חיים יהודי", אמר סגן ראש הרפובליקה, ולרי גורביץ'.