7 שופטי בג"צ יפרסמו ביום חמישי (18.8.04) בשעה 11:00 את פסק דינם ב-3 העתירות שהוגשו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה ובנו גלעד, בפרשת 'האי היווני' בשל חוסר ראיות מספיקות.
שופטי ההרכב שדנו בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת יוסי שריד (יחד-מרצ) ואיתן כבל (העבודה), הם אהרן ברק, אליהו מצא, מישאל חשין, יעקב טירקל, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי. במעמד הקראת פסק הדין יהיו 3 השופטים הבכירים ברק, מצא וחשין.
לאחר הדיון האחרון, מסר היועץ מזוז לבג"צ את דוח סיכום הראיות שנכתב בפרקליטות מחוז המרכז ('דוח שיבר') ועליו התבססה פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, בהחלטתה להעמיד לדין את ראש הממשלה שרון ובנו גלעד.
מזוז העביר בנוסף גם דוח קודם שנכתב בפרקליטות מחוז המרכז, בצורה של חוות דעת, ובו נכללו המלצות הפוכות, לפיהן יש לסגור את תיק החקירה נגד שרון ובנו מחוסר ראיות.
בג"צ מעולם לא התערב בהחלטת היועץ שנומקה ב"חוסר ראיות" נזכיר, כי עד כה מעולם לא התערב בג"צ בשיקול דעתו של היועץ שלא להעמיד אדם לדין, כאשר החלטת היועץ נומקה ב"חוסר ראיות" (להבדיל מנימוק של "חוסר עניין לציבור"). רק במקרה בו יקבעו השופטים כי החלטת היועץ הינה "בלתי סבירה באופן קיצוני", הם יתערבו בשיקול דעתו הרחב.
בפסק הדין המנחה בסוגיה (בג"צ 2534/97 בעניין יונה יהב), נקבע כי "כתב אישום אמור להיות מוגש באותם מקרים בהם משוכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה. בכך מתקיים איזון ראוי בין הערכים שביסוד מטרותיו של המשפט הפלילי, לבין הערך של מניעת פגיעה שאינה הכרחית בחשוד ובמשפחתו".
דעת הרוב בפסק הדין סברה, כי שונה החלטת היועץ המשפטי לממשלה בדבר דיות הראיות להעמדה לדין, מאשר כל החלטה אחרת של רשות מינהלית, בנוגע למידת ההתערבות בה.
עם זאת, נראה כי הנשיא ברק הרחיב הפעם את הרכב השופטים הדן בעתירות כדי להראות לציבור שהדיון נעשה בכובד ראש.
התנועה לאיכות השלטון: מזוז הציב רף גבוה מהנדרש בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען, כי הראיות בתיק מבססות אפשרות סבירה להרשעה ואילו מזוז למעשה הציב רף גבוה יותר כתנאי להגשת כתב אישום, שמשמעותו התניית הגשת כתב אישור בתיק זה בסבירות קרובה לוודאית להרשעה. עוד נטען, כי מזוז חרג בכך מסמכותו ונטל לעצמו סמכויות של בית משפט להכריע בתיק, ללא סמכות ותוך עירוב רשויות באופן הפוגע באכיפת החוק.
התנועה טוענת, כי בכך "חרג מזוז מעיקרון השוויון בפני החוק, הפלה לטובה את ראש הממשלה ובנו, ובכך פגע בערך יסוד ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק".
שריד וכבל: ההחלטה פוגעת בשוויון ומבוססת על שיקולים זרים בעתירתו טוען חבר הכנסת שריד, כי החלטת היועץ התקבלה בחוסר תום לב ועל בסיס שיקולים זרים. לדבריו, היועץ "יצר משבר עמוק במערכת המשפט ואכיפת החוק, וכי החלטתו מטילה רבב בכל מערכת קבלת ההחלטות של הפרקליטות, ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט". לטענת שריד, פעל מזוז בפרשה כסניגור, הבוחן את חומר הראיות מנקודת השקפה המוטה לטובת החשוד, ונתן פרשנות בלתי סבירה לעובדות בתיק.
חבר הכנסת כבל טוען, כי החלטתו של מזוז פוגעת בעיקרון השוויון, והיא מחייבת התערבות גם בשל הסוגיה העקרונית של העמדת אנשי ציבור בכירים לדין בעבירות של שוחד והפרת אמונים. לדבריו, "מזוז חרג מעקרון השוויון כשהחליט שלא להעמיד לדין איש ציבור, ובכך יצר איפה ואיפה. היועץ המשפטי נהג באי סבירות קיצונית בהחלטתו, וההחלטה רצופה שגיאות משפטיות ועובדתיות". בנוסף טוען כבל, כי מנוסח החלטתו של מזוז עולה כי היועץ לא בחן את מלוא חומר הראיות בתיק.
בתשובת המקדמית של המדינה לעתירות נאמר, אמר היועץ מזוז, כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון עסקה רק באפשרות להרשיעו, ואין מדובר במתן תעודת יושר ציבורית לאיש מן הנחקרים.
בג"צ 5675/04, 5765/04, 5766/04 התנועה לאיכות השלטון בישראל ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'