בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי, ברמה של 4.1%. הסיבה: האינפלציה במשק נמצאת ברמה של 2% - בתחום היעד השנתי של הממשלה (1%-3%). ריבית הפריים (ריבית הבסיס של הבנקים לפקדונות והלוואות) תיוותר ברמה של 5.6%.
ריבית בנק ישראל הופחתה בשיעור מצטבר של 5 נקודות אחוז, החל מסוף שנת 2002 ועד אפריל 2004.
בבנק ישראל מסבירים, כי ההחלטה שלא לשנות את הריבית זה החודש החמישי ברציפות, מתבססת על כך שההערכות לגבי התפתחות האינפלציה לתקופה של שנה ושנתיים קדימה - עפ"י הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון והתחזיות השונות של חזאים פרטיים - עקביות עם יעד יציבות המחירים של הממשלה. זאת, גם לאחר עלייה מסוימת בהן בחודש האחרון.
"המשך היציבות והרגיעה בשווקים הפיננסיים, יחד עם אישור התקציב ל-2005 בממשלה באופן שמאשרר את האסטרטגיה התקציבית שנקבעה אשתקד, והמשך ההתאוששות בפעילות הריאלית - מהווים רקע להחלטה לא לשנות את הריבית גם בחודש ספטמבר", אומרים בבנק המרכזי.
התנהגותו של שוק המט"ח ראויה לציון עוד מסבירים בבנק ישראל, כי בהקשר להמשך היציבות בשווקים הפיננסיים ראוי לציין בעיקר את שוקי המט"ח, האג"ח הממשלתיות והמק"מ.
כך, הרגיעה הנמשכת בשוק מט"ח מתבטאת בעיקר בנפחי מסחר מצומצמים יחסית, מפעילות הטרוגנית במסחר - קרי, קיומם של מספר רב של תנועות הנובעות מביקושים למט"ח מצד אחד, ומהיצעים של מט"ח מהצד האחר - על רקע צרכים וציפיות שונות, המקזזים במידה רבה אלה את אלה.
כתוצאה מכך, ייצוא ההון מקזז את ייבוא ההון ושער החליפין ממשיך להתנהל ללא תנודות גדולות וללא מגמה, תוך מרווחי מסחר שנותרו נמוכים.
"התנהגות זו של שוק מט"ח ראויה לציון במיוחד לאור המשך הצמצום בפער הריבית בין השקל לדולר והתרחבות בפער (השלילי) בין השקל ללירה סטרלינג. בשוק האג"ח הממשלתיות - הן האיגרות הנומינליות (מסוג "שחר") והן הריאליות (מסוג "גליל") - ניכרת יציבות יחסית בתשואות, זה החודש הרביעי ברציפות, לאחר שאלה היו במגמת עלייה בארבעת החודשים הראשונים של השנה.
"התשואות בשוק המק"מ משקפות הערכה של הפעילים בשוק - כמו גם של חזאים פרטיים - כי העלאת הריבית השיקלית הצפויה על-ידם תהיה מאוחרת יותר, יחסית לציפיותיהם בחודשים שקדמו", אומרים בבנק ישראל.
נמשכת ההתאוששות במצב המשק בבנק ישראל מדגישים כי מחויבותה של הממשלה לאסטרטגיה התקציבית שקבעה אשתקד באה לידי ביטוי באישורה את התקציב לשנת 2005 על בסיס יעדי התקציב עד סוף העשור - גירעון שלא יעלה על 3 אחוזי תוצר והוצאה ממשלתית שלא תגדל ביותר מאחוז לשנה ריאלית - מהווה בסיס חיוני להמשך הפעילות הכלכלית של המשק ולהעלאתו על פסים של צמיחה מתמשכת.
"כמו כן, ביצוע התקציב לשנת 2004 עקבי עם יעדי התקציב שנקבעו לגביה. חשוב עתה, כי אישור התקציב ל-2005 ע"י הכנסת ייעשה באפן עקבי עם אסטרטגיה תקציבית זאת של הממשלה.
"המשך המדיניות בדרך זו תוביל בסופו של דבר לירידה במשקל החוב הממשלתי בתוצר ולירידה בשיעורי הריבית לטווח ארוך, ותאפשר שמירה על ריביות נמוכות יותר לטווח קצר. בכך תיווצר התשתית לצמיחה באמצעות המגזר הפרטי, תוך שמירה על היציבות הפיננסית של המשק.
"ההתאוששות בפעילות הריאלית נמשכת וזאת, תוך ירידה במשקל ההוצאה הממשלתית בתוצר וגידול בתוצר העסקי, שהגיע לקצב של כ-5 אחוזים בארבעת הרבעונים האחרונים", אומרים בבנק המרכזי.
נדרשת תפנית חיובית גם בהשקעות בבנק ישראל מציינים, כי על מנת להבטיח צמיחה מתמשכת חייבת לבוא תפנית חיובית גם בהשקעות בענפי המשק. לשם כך, נדרש המשך מדיניות מאקרו-כלכלית - ריבית ותקציבית - שתמשיך לפנות מקורות לפעילות המגזר הפרטי ותתמוך בקיומן של ריביות ריאליות נמוכות יחסית לכל הטווחים.
התעשיינים: החלטת הריבית נכונה "החלטת בנק ישראל שלא לשנות גם החודש את הריבית היא החלטה נכונה" - כך אומר רימון בן שאול, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים.
בן שאול טוען, כי אי הפחתת הריבית ע"י בנק ישראל היא צעד נכון. זאת בעקבות העובדה שקיימות ציפיות לתהליך הדרגתי של העלאת ריבית בארה"ב בחודשים הקרובים, שכבר הועלתה לאחרונה ב-0.5%.
"עם זאת, בשלב זה גם אין מקום להעלאת ריבית ע"י בנק ישראל כיוון שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון נמוכות מ-2%. כמו כן, התנהגות שער החליפין אינה מצדיקה העלאת ריבית.
בן-שאול מציין, כי תנאי הכרחי להמשך ההפחתה בריבית הוא הקפדה על משמעת תקציבית ושמירה על יעד הגרעון. על הממשלה להמשיך ולצמצם את ההוצאה הציבורית בתקציב 2005 וזאת על מנת להפנות משאבים לסקטור העסקי, דבר שיאיץ את הצמיחה.
בן שאול קורא לממשלה לא לפגוע בתקציב המו"פ, להמשיך ולעודד את היצוא, לא לבטל את הטבות המס לעובדי המשמרות בתעשייה, לעגן בחוק מסלול תעסוקה ולסייע לעסקים קטנים.
אם ההתאוששות במשק תמשך, אומר בן שאול, על הממשלה יהיה להמשיך במדיניות של הפניית העודפים להפחתת מיסים. לדעתו, הפחתת המיסים תגביר את הפעילות המשקית ותתרום לצמיחה ולצמצום האבטלה.
כלכלני התאחדות התעשיינים מציינים, כי פער הריבית כיום בין ישראל לבין ארה"ב הינו גבוה ומגיע ל-2.6% ובין ישראל לאירופה הוא מגיע ל-2.1%.
