התפתחות דרמטית בפרשת האזנות הסתר: חוקר יאחב"ל לשעבר, סטניסלב יאז'מסקי, מציע עתה לשמש "עד מדינה" כנגד ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. יאז'מסקי מתחייב להתייצב בישראל תך 24 שעות מעת שיוסכם על כך, ובלבד שתינתן לו חסינות - כדי שיוכל לחשוף ולהציג ראיות, הנוגעות למעשים בלתי חוקיים לכאורה שביצע מזרחי, בתפקידו כראש יאחב"ל.
הצעה זו באה על-רקע כוונת ראש הממשלה, אריאל שרון, לקיים היום (יום א', 27.1.02) דיון בממשלה, ולקבל החלטה המעבירה אל מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, בקשה לערוך בדיקה בנושא זה ולהגיש לממשלה חוות דעת בפרשה זו.
הצעת-החלטה ברוח זו כבר הוגשה על-ידי השרים ראובן ריבלין ואליהו סויסה לפני מספר ימים, והיא זו המצויה עתה על סדר היום של הממשלה בישיבתה היום. נודע, כי בהצעת-החלטה זו תומכים מרבית שרי הממשלה. על-פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, "המבקר חייב בהכנת חוות דעת בכל עניין שבתחום תפקידיו, אם יתבקש לכך מאת הכנסת, מאת הוועדה [לביקורת המדינה, י.י.] או מאת הממשלה". על סעיף זה מסתמכים איפוא שרי הממשלה.
הצעתו של יאז'מסקי מתקשרת להצעת-החלטה המונחת בפני הממשלה. במכתבו מיום 24.1.02, מציע יאז'מסקי להעמיד עצמו לרשות גורמי חקירה בכירים בישראל, במטרה לחשוף מידע וראיות, המצביעים על כך כי ניצב משה מזרחי, בתפקידו כראש יאחב"ל, הורה לתמלל ו/או לבצע תרשומות ו/או שרטוטים של האזנות סתר, וזאת באופן הנוגד את החוק וחורג מצווי בית המשפט. מזרחי הכחיש פעם אחר פעם את החשדות נגדו. ואולם, פעם אחר פעם התגלו ראיות המחזקות את החשד לפיו חרג מהחוק ומצווי בית המשפט.
יאז'מסקי מתייחס לעשרות חקירות, בהן הוקלטו מאות אישים ותומללו שיחות בניגוד לחוק והצווים כאמור. בין היתר מדובר על תימלולי שיחות מהאזנת סתר שבוצעה במחצית הראשונה של 1999 לקווי הטלפון של ליברמן, ובהן: שיחות פוליטיות שניהל ליברמן עם ראש הממשלה אריאל שרון (בעת ששרון היה יו"ר האופוזיציה); שיחות שקיים עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו; שיחות שניהלה רעייתו, אלה ליברמן, עם גורמים רבים, בהן שיחות רבות עם פעילי התנועה ושיחה אחת לפחות עם יפה דרעי; שיחות שניהל ליברמן עם פרקליטיו, עורכי הדין אלדד יניב ודב ויסגלס; וכן מדובר בשיחות נוספות בתיקים אחרים, בהן שיחות אישיות שקיימו רעייתו, בתו ובנו של אביגדור קהלני עם גורמים רבים.
יאז'מסקי שיגר את הצעתו, ובכתב, באמצעות בא-כוחו עו"ד חנן גולד, אל שורה של אישים: נשיא המדינה, משה קצב; השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו; סגן השר לביטחון פנים, גדעון עזרא; יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ אופיר פינס-פז; היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין; ומפכ"ל המשטרה, רנ"צ שלמה אהרונישקי.
במכתבו מציע יאז'מסקי, לחילופין, להעמיד עצמו לרשות חוקרים בלתי תלויים במסגרת חיקור דין בחו"ל, "במסגרתו ישיב במלואן על כל השאלות ויספק את כל המידע והראיות להוכחת טענותיו בדבר התנהגותו העבריינית של ניצב משה מזרחי, בעת פיקודו על היאחב"ל, תוך מסע הפחדה וטרור כלפי חוקרי ושוטרי היחידה אשר אליהם רוחש מרשי כבוד והערכה רבים".
נודע, כי יאזמסקי, שנמלט לחו"ל - לקנדה, עבר בימים אלה למדינה אחרת, שלה אין הסכם הסגרה עם ישראל. נדידנו למדינה אחרת באה זמן קצר לאחר שמשטרת ישראל פתחה בחקירה ובמצוד אחריו, בסיוע האינטרפול. נודע, כי יאז'מסקי עבר לברזיל. ממדינה זו מנהל יאז'מסקי את ענייניו, ואת מגעיו לשוב לישראל ולהפוך "עד מדינה" כנגד מזרחי.
במכתב אל האישים הנ"ל טוען יאז'מסקי, כי כבר בנובמבר 2000, עת נחשפה פרשה זו בעיתון גלובס, הוא ביקש להעמיד עצמו לרשות גורמי החקירה. מיד לאחר החשיפה בגלובס נעצר יאז'מסקי ונחקר על-ידי המשטרה, בחשד שהוא זה שמסר לגלובס את המידע אודות המעשים המיוחסים למזרחי. לאחר מכן ביקש יאז'מסקי למסור לחוקרים את המידע המפליל כנגד מזרחי, אך אלה "התעלמו באופן אלגנטי מדבריו, ולבסוף שחררו אותו בתנאים מגבילים - איסור יציאה מן הארץ וכן איסור למשך 30 יום להיפגש עם עיתונאים וחברי כנסת".
עו"ד גולד טוען במכתבו, כי שולחו פנה לגורמים שונים, ובהם לפרקליטות ולחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), כדי למסור את המידע שבידיו. "מרשי הדגיש באוזניהם, שבידיו נמצאות ראיות המאששות את דבריו אותן יהיה מוכן לחשוף אם יקבל חסינות, אך כל דבריו נפלו על אוזניים ערלות".
עתה, כאמור, מציע יאז'מסקי עצמו כ"עד מדינה". לדבריו, הוא פועל בדרך זו בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת, המייחסים למזרחי הפרת צווים לכאורה, עבירות על חוק האזנת סתר ושימוש לרעה בכוח המשרה. יאז'מסקי מתייחס לפרסומים במעריב, באתר מחלקה ראשונה ובערוץ 1. במקביל, מציין עו"ד גולד, "פורסם באותן ידיעות כאילו מרשי נמלט מישראל מחזיק בידו חומר ראייתי ביטחוני העלול לסכן את ביטחון המדינה. מסע ההשמצה כנגד מרשי דומה למנהגיהם של עובדי עכו"ם בימי קדם אשר היו מוציאים להורג שליח אשר איתרע מזלו והביא בשורות רעות. הטענות לפיהן מרשי עלול לפגוע בביטחון המדינה ו/או שהוא מחזיק באמתחתו חומר ביטחוני רגיש הינן הכפשות חסרות שחר. אין בחזקתו ומעולם לא היה בידו חומר כגון דא. זאת ועוד, בהיותו פטריוט וציוני אמיתי, מרשי לא יפגע בביטחונה של מדינת ישראל בשום מצב".
באמצעות בא-כוחו מספר יאז'מסקי, כי הוא התגייס למשטרה "מתוך אמונה ולהט ציוני, והיה לשוטר השנה", אך לאחר שהתנגד למעשיו של מזרחי, "הפך בן-רגע למוקצה מחמת מיאוס ביחידתו הוא. עם חלוף הזמן הפך המצב לבלתי נסבל, הבשילה התובנה שאין לו ברירה, אזי עשה מעשה כמעשה פנחס בן-אליעזר המקראי, ונטל עימו חומר אשר יש בו להוכיח את מעשיו הבלתי חוקיים של מפקד יאחב"ל דאז וראש אח"ק דהיום ניצב משה מזרחי".
רובינשטיין פתח בבדיקה התפתחות נוספת בפרשה, הינה הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על החלטתו לבדוק את פרשת האזנות הסתר לשר אביגדור ליברמן. החלטת רובינשטיין התקבלה, בעקבות המידע הרב שחשפנו כאן ובמעריב, לפיו ביצעה המשטרה האזנות סתר ותימללה שיחות באופן בלתי חוקי ותוך הפרה חמורה של צווים של בית המשפט. רובינשטיין הודיע לעיתונות רשמית על החלטתו ביום ו' (25.1.02), וזאת יום לאחר שהודיע השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, על החלטתו "לבדוק עם תומם" את העניינים שנחקרו בפרשה. לכן נאלץ רובינשטיין להחליט על בדיקה. ממשרד המשפטים נמסר: "לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הועבר אתמול על-ידי המשטרה החומר שבידיהם הקשור בהאזנות שבוצעו במסגרת החקירה, הנוגעת למר ליברמן והוא נבדק עתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה". ככל הנראה, מבקש רובינשטיין, בדרך זו, לשכנע את הממשלה - שנועדה לדיון בנושא זה, להימנע מקבלת החלטה המעבירה את הפרשה לבדיקת מבקר המדינה. ואולם, רבים משרי הממשלה נחושים בדעתם לעמוד על עריכת בדיקה על-ידי גורם חיצוני, בלתי תלוי. שכן, על-פי המידע שכבר הצטבר, פרקליטת המדינה עדנה ארבל, והיועץ המשפטי לממשלה עצמו, כשלו לכאורה בטיפול בפרשה, ועד עתה העניקו לניצב מזרחי גיבוי וחיפוי - למרות המידע המביך והבעייתי שכבר התגלה. על-פי החוק, קיבל רובינשטיין מידי חודש מידע על האזנות הסתר. למרות זאת, הוא לא פעל ולא בדק כנדרש את אופן פעילותה של המשטרה בפרשה זו. מבקר המדינה יידרש עתה לבדוק, בין היתר, גם את חלקו של רובינשטיין בפרשה.