"מחדלה של באת כוח היועץ המשפטי הביא לשיבוש בהתנהלות ההליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה... עניינם של ההורים המיועדים לאימוץ כלל לא הובא בפני בית המשפט לענייני משפחה. חמור מכך, טובתו של הקטין, הצריכה לעמוד במוקד הדיון המשפטי, לא זכתה לייצוג של היועץ המשפטי או פקיד הסעד".
דברי ביקורת קשים אלה כתב (יום א', 29.8.04) נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, ביחס להתנהלותה של עו"ד בתיה הרטמן, באת כוחם של היועץ המשפטי לממשלה ומשרד העבודה בדיונים המשפטיים בפרשה שזכתה לכינוי "תינוק המריבה".
עו"ד הרטמן ייצגה את היועץ המשפטי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובערעור במחוזי. בין לבין, כאשר הגיע ההליך לעליון הוחלפה הרטמן בעו"ד מיקי חשין, אז גם השתנתה עמדת היועץ בנוגע להתנגדות להכרזה כ"בר אימוץ", וגם על-כך מטיח ברק ביקורת.
העליון: המעמד המיוחד למאמצים - בשל המחדלים בתיק זה ואין בכך תקדים הדברים נכתבו במסגרת נימוקי בית המשפט להחלטה שנתן הרכב של 3 שופטי בית המשפט העליון - ברק אליעזר ריבלין ואסתר חיות - לפני כחודש, כאשר דחה את בקשת רשות הערעור של ההורים הביולוגיים על החלטתו התקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, להכיר ב"מעמדם" של ההורים המאמצים בהליכים על קביעת גורלו, על-אף שהם אינם "צד" להליך המשפטי.
באותה החלטה דחו השופטים גם את בקשת רשות הערעור שהגישו ההורים המאמצים, בבקשה להורות על חשיפת מידע הנוגע להורים הביולוגיים, ובין היתר לקבל פרטים מתיק האימוץ ואת חומר הגלם ששימש לקביעת מסוגלותם ההורית של ההורים הביולוגיים להחזיק בילד.
מפאת דחיפות ההחלטה היא ניתנה אז בלא נימוקים והשופטים הורו להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על-מנת לסיים את הדיון בו בהקדם האפשרי, וכעת כאמור פורסמו נימוקיה, בהם מבקר הנשיא ברק בחריפות את עבודתה של באת כוח היועץ המשפטי לממשלה.
לגופו של עניין קבעו השופטים, כי "אין להורים המיועדים לאמץ כל מעמד בשלב הראשון של הליכי האימוץ [בו מוכרז הקטין כ"בר אימוץ"; נ.ש.]. גם אם ההחלטה המתקבלת פוגעת בהם, אין הם זכאים לעיין בחומר או לערער על תוצאות ההליך". ומדוע בכל זאת חורגים השופטים מעקרון זה? "המקרה הנידון הוא חריג בנסיבותיו בשל התקלה שנפלה בבית המשפט לענייני משפחה (הן בעמדת היועץ המשפטי והן בהחלטת בית המשפט) ואין בו כדי להוות תקדים".
"מחדלה שיבש את התנהלות ההליכים בביהמ"ש" ברק מציין בהחלטתו, כי הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה היו מצויים בשלב שיקול הדעת, שעיקרו השאלה האם טובתו של הקטין היא שהוא יוכרז "בר אימוץ". בשלב זה, "יש לתת משקל לזכויות של ההורים הביולוגיים. כן יש מקום להתחשב באינטרסים של ההורים המיועדים לאמץ".
במצב זה, "מחובתו של בא-כוח היועץ המשפטי ובסיוע פקיד הסעד, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מקיפה של העובדות והשיקולים הרלוונטיים... כדי לאפשר בחינה ממצה של טובת המאומץ. על בא-כוח היועץ להציג את כל ההיבטים הקשורים בהורים הביולוגיים, בקטין ובהורים המיועדים לאמץ. עליו לתת דעתו להשלכות של החלופות השונות על רווחתו של הקטין".
ואולם, קובע ברק, "דבר מכל אלה לא נעשה במקרה הנידון. באת-כוח היועץ הסכימה לביטול ההכרזה כ'בר אימוץ' ללא כל תשתית עובדתית וללא דיון ענייני בסוגיות הטעונות בירור... עניינם של ההורים המיועדים לאימוץ כלל לא הובא בפני בית המשפט. חמור מכך, טובתו של הקטין, הצריכה לעמוד במוקד הדיון המשפטי, לא זכתה לייצוג של היועץ המשפטי או פקיד הסעד".
"מחדלה של באת כוח היועץ המשפטי לממשלה", כותב ברק, "הביא לשיבוש בהתנהלות ההליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. אין למנוע מבית המשפט מכלול שלם של שיקולים אינטגרליים הדרושים להכרעה בהליך. האופן בו התקיים ההליך אינו תואם את עקרון 'טובת המאומץ' ואת דרישות הצדק הבסיסיות. בנסיבות חריגות אלה, אין מנוס מלהכיר במעמדם של ההורים המיועדים לאמץ לצורך הגשת הערעור... עם זאת, אין בכך כדי להפכם לבעלי דין לכל דבר ועניין".
"ההתנהלות המשובשת גרמה צער וכאב לכל הנוגעים בדבר" ברק מוסיף ומבקר את ההתנהלות השערורייתית של נציגי היועץ. "עמדתה של באת כוח היועץ בתיק זה לא היתה עקבית... הסכמתה של באת-כוח היועץ לביטול ההכרזה ללא בחינה של 'טובת המאומץ' והאישור לכך מצד בית המשפט לענייני משפחה, הם שהביאו לשיבוש בהתנהלות ההליך. בעקבות התנהלות זו, סטה ההליך השיפוטי כולו בעניינו של הקטין מהפסים התקינים של דיני האימוץ".
"בנסיבות חריגות אלה, החלטת ביהמ"ש המחוזי להכיר במעמד ההורים המיועדים לאמץ, לצורך הגשת ערעור, היתה מוצדקת. כעת יש לעשות הכל כדי להשיב את ההליכים לפסים תקינים".
"ההתנהלות המשובשת בעניינו של הקטין הביאה להתמשכות מיותרת של ההליכים וגרמה צער וכאב לכל הנוגעים בדבר. יש להבטיח כי הדברים לא יישנו בעתיד".
עו"ד גלעד קורינאלדי, ממשרד פרופ' מיכאל קורינאלדי, המתמחה בין היתר בדיני משפחה, אמר על ההחלטה יוצאת הדופן, כי "ביקורתו החריפה של הנשיא ברק צריכה להדליק אור אדום לכל הגורמים המעורבים ביחס לקלות הבלתי נסבלת בתהליכי קבלת ההחלטות. בנושאי אימוץ, יש לדון בכובד ראש ובמחשבה מעמיקה טרם גיבוש עמדה, דבר שלא נעשה בתיק זה. לנגד עיניהם של כל העוסקים בענייני אימוץ, צריכה לעמוד טובתו של הקטין ורק טובתו.
המחוזי מקבל את הערעור של ההורים המאמצים כזכור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של ההורים המאמצים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהחלטה פרוצדורלית שאינה נוגעת להחלטה המהותית בעניין גורלו של התינוק. בינתיים, התינוק נשאר אצל ההורים המאמצים, כפי שקבע בית המשפט.
בהחלטתם, קבעו השופטים סביונה רוטלוי, יהודית שטופמן וישעיהו שנלר, כי "נראה כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בעת שלא נעתר לבקשת המערערים לממש את זכות השימוע והטיעון שלהם, בעת שזכויותיהם והאינטרסים שלהם היו צפויים להיפגע והסתפק במסירת מידע חלקי בשלב מאוחר של הדיון".
"גם אם החוק איננו מסדיר את מעמדם של ההורים המיועדים לאימוץ בשלבים השונים של תהליך האימוץ, אין בכך כדי לומר, שהם חסרי מעמד. מאידך, אין בכך, בהכרח, כדי להכיר במעמדם כצד לכל דבר ועניין, אם יהיה בכך כדי לעקר את תכלית חוק האימוץ ואת הסדריו הדיוניים המשמשים את תכליתו", קבעה השופטת רוטלוי.
מעמד משפטי מוגבל עם זאת, קבעו השופטים, המעמד המשפטי שניתן להורים המאמצים יהיה מוגבל: אסור לבאי כוחם לחקור בחקירה נגדית את ההורים הביולוגים וההורים עצמם אינם זכאים לקבל פרטים מתיק האימוץ ואת חומר הגלם ששימש לקביעת מסוגלותם ההורית של ההורים הביולוגיים להחזיק בילד, אלא רק באי כוחם יעיינו בחומר.
מדובר בתסקיר שהגישה מומחית שמונתה לבדוק את רצונם של ההורים הביולוגים לגדל את הקטין ביחד או לחוד; את הזוגיות והקשר ביניהן ומסוגלותם לגדלו ביחד, ובין לחוד, לרבות תוך קבלת עזרה מצד בני משפחה; את סוגיית טובת הקטין, היינו, האם להעבירו מהמשפחה המאמצת למשפחה הביולוגית או למי מההורים [
להחלטת בית המשפט המחוזי ולהשתלשלות הפרשה - ראו קישור].
בע"מ 6930/04, בע"מ 6509/04 פלונית ופלוני המיועדים לאימוץ הקטין נ' האב הביולוגי ואח'