חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו לאחר שבע שנות מחקר את
תעלומת העקרות של צמח השום. השום הוא אחד מצמחי התבלין הפופולריים ביותר בעולם, מקורו במרכז אסיה והוא צמח עקר לחלוטין אשר במשך אלפי שנים התרבה רק בדרך אל-מינית.
לאחרונה, הצליח צוות חוקרים - בראשות פרופ' חיים דוד רבינוביץ, רקטור האוניברסיטה העברית וחוקר במכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, וד"ר רינה קמנצקי ממכון וולקני - לפתור את התעלומה בת אלפי השנים. שבע שנות מחקר שכללו לימוד של המורפולוגיה ההתפתחותית והפיזיולוגיה של הצמח הניבו פתרון פשוט לתעלומת העקרות של השום.
בתהליך הגדילה של השום מתפתחים הבצל והתפרחת בו-זמנית באביב. שני התהליכים מווסתים כאחד על-ידי טמפרטורה ואורך היום. במשך אלפי שנים בררו החקלאים את הצמחים המניבים בצלים גדולים שהבשילו מוקדם. הגידול המהיר של הבצל דרש את רוב המשאבים הזמינים של הצמח והותיר אך מעט להתפתחות התפרחת.
כתוצאה מהמחסור, התנוון ניצן התפרחת בשלב מוקדם של התפתחותו ונגרמה עקרות מוחלטת. לחלופין, צמחים שהצליחו להצמיח גבעול תפרחת פיתחו בצלים קטנים בקודקוד התפרחת שגרמו להתנוונות ניצני הפרחים.
לאחר שצוות החוקרים הבין את התנאים הסיבתיים להתפתחות העקרות ואת תגובת הצמח, גידלו את צמחי השום בתנאים מבוקרים בהם ווסתו אורך היום והטמפרטורה. כך הצליחו למנוע או לעכב את התפתחות בצל-השום, לעודד את התפתחות ניצני הפריחה ואת התארכות גבעול התפרחת, ולאפשר את התפתחות הפרחים, את קיומם של תהליכים מיניים תקינים ואת יצירת הזרעים והבשלתם.
"ביצירת הפריחה והזרעים פתחנו לרווחה את השונות הגנטית שהוקפאה במשך עשרת אלפי שנים", אומר פרופ' רבינוביץ. "עתה אפשר לחקור את הגנטיקה של הצמחים האלה, להשביח את השום ולפתח זנים חדשים המניבים יבולים כבדים של בצלים בעלי איכות רצויה, כגון: מגוון צבעים, חריפות ומתיקות, שננות ובצלים גדולים; לפתח צמחים סבילים לתנאי הסביבה ולפגעים ביוטיים, ולמעשה, ליצור גנטיקה חדשה".
תוצאות המחקר פתחו אפשרויות חדשות למחקר הפיזיולוגיה והגנטיקה של אחד מצמחי התבלין החשובים ביותר בעולם. אוכלוסיות הנבטים שהתקבלו בניסויים אלה מתפצלות במרבית התכונות הכלכליות והמגוון שנוצר יכול עתה לשמש להשבחה בכלים של גנטיקה קלסית. בין המטרות המיידיות: עמידות למזיקים, למחלות ולעקות ביוטיות (על-ידי אורגניזם חי), שיפור היבול, התאמה למגוון אזורי אקלים, הבשלה מוקדמת ומאוחרת והשתמרות טובה.
החוקרים מפנים עתה את מאמציהם לחקר הבסיס המולקולרי של תהליך הפריחה ולזיהוי הגנים המעורבים בבקרת הפריחה של השום.
תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת המוביל בתחומו של החברה האמריקנית למדע ההורטיקולטורה (Journal of the American Society for Horticultural Science).