שנה לאחר ששידור הפרסומת הופסק: בג"צ הורה הבוקר (ד', 1.9.04) לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להתיר את שידור הפרסומת לארוחת איטריות מהירת-הכנה, המשווקת תחת השם "מג'יק נודלס", בכיכובו של השחקן צחי נוי.
השופטים ברק, גרוניס וג'ובראן קיבלו את עתירתה של חברת נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ (Neto), וקבעו כי החלטות ועדת אד הוק פרסומות ו-ועדת הערר של הרשות - בטלות.
הרשות השנייה: הפרסומת מבזה בעיקר את הנשים התאילנדיות נזכיר, כי התשדיר בכיכובו של השחקן צחי נוי (שגילם את יהודל'ה בסדרת הסרטים "אסקימו לימון") כ"נודל'ה", מראה את נודל'ה בבית מלון בתאילנד, שם הוא מנסה בגמלוניות "להתחיל" עם בחורה מקומית. להפתעתו, הבחורה הנ"ל מכה אותו מכות נמרצות בסגנון ה"קונג-פו", ללא הסבר. נודל'ה שואל "מה עשיתי?" באנגלית עילגת, ואז נשמעים דברי הקריינות הבאים: "תירגע, נודל'ה. לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך 4 דקות. אבל מג'יק נודלס כן. ...מג'יק נודלס". בין המילים "מוכנה" ו"בתוך" מתחלפת תמונת השחקנים בתמונת המוצר. התשדיר הופק על-ידי משרד הפרסום יהושוע TBWA.
לאחר שהפרסומת שודרה כ-50 פעמים בחודש דצמבר שעבר, הורתה "ועדת אד הוק פרסומות" של הרשות להפסיק את שידורו, משום שבאמירה "לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות" יש "משום פגיעה ברגשות הציבור, בטעם הטוב ובכבוד האישה". ועדת הערר לפרסומות דחתה את הערר שהגישה העותרת, לאחר שקבעה כי הפרסומת, הזמינה לקהל שבוי, ובפרט דברי הקריינית בה, פוגעים בנשים התאילנדיות, מבזים ומשפילים אותן על רקע שיוכן הקבוצתי, ומציגים את האישה כ"אובייקט מיני" ואת הגבר כמי שנוהג ב"וולגריות קיצונית".
משכך, קבעה ועדת הערר, הפרסומת פוגעת בטעם הטוב ומגלה אפליה, אלימות ורמיזות מיניות בוטות. העותרת הציעה לוועדה תסריט חלופי, שנדחה אף הוא.
העותרת: מדובר בפרסומת הומוריסטית נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ עתרה לבג"צ וטענה כי החלטות הוועדות חורגות ממתחם שיקול הדעת של הרשות השנייה, ופוגעות בחופש הביטוי המסחרי שלה. לטענתה, הפרסומת כלל אינה פרובוקטיבית או פוגענית, הן משום שתכניה תמימים והומוריסטיים במופגן (ולכל היותר מציגים דווקא את האישה כצד החזק), והן מפני שלא קיים קהל רלוונטי העלול להיפגע מן הפרסומת. עוד טענה, כי היא מופלית לרעה משום שהיא חברה קטנה, ולראיה מנתה שורה ארוכה של פרסומות ותשדירים מסוגים אחרים, שאושרו לשידור על-ידי הרשות, על אף שכללו תכנים פרובוקטיביים וסטריאוטיפיים מובהקים.
הרשות השניה טענה, כי הפרסומת מציגה ומנציחה סטריאוטיפ פסול של האישה התאילנדית כאישה "זולה" ו"קלה להשגה", הזמינה ככלל לקשר מיני. נטען, שמדובר במסר מפלה, מבזה, משפיל ומטריד, הפוגע בנשים כולן, ובמיוחד בקבוצת הנשים התאילנדיות, שהיא קבוצת מיעוט חלשה מקרב ציבור העובדות הזרות בארץ.
ברק: רק דברי הקריינות בפרסומת הם בעייתיים הנשיא אהרן ברק, שכתב את פסק הדין, ציין כי "כללי האתיקה [של הרשות השנייה בנושא הפרסומות; נ.ש.], הרחבים מני ים לפי לשונם, ראויים לפירוש זהיר ואחראי, כך שפגיעתם בחופש הביטוי תצטמצם אך למידה ההכרחית למימוש תכליותיהם".
"צפיתי בפרסומת", ציין ברק, "האזנתי לקריינות המלווה אותה. ראשית יש להבהיר, שככל שיש בפרסומת מן הפגמים שמצאה בה הרשות, הרי שאלה מצויים רק בדברי הקריינות הנשמעים בסופה, ולא בהיבט הוויזואלי שלה".
"מהחלטות הרשות ומטיעוניה בפנינו ניתן להבין, שאף בראייתה דברי הקריינות הם שהיוו העילה לפסילה. די בכך כדי להסיק, שעמדתה הקיצונית של הרשות ביחס לפרסומת – פסילה קטגורית – לא היתה מידתית. לכל הפחות, היה על הרשות להתיר את שידור הפרסומת תוך מחיקת דברי הקריינות. אמנם, ספק אם העותרת היתה נענית להצעה כזו – שכן הקריינות היא שקושרת את סרטון הפרסומת למוצר המשווק. אולם מחובתה של הרשות היה לבחון ראשית את האפשרות הפוגעת פחות בחופש הביטוי המסחרי של העותרת, ורק נוכח דחיית אפשרות זו להורות על פסילה גמורה של הפרסומת".
ברק: הקריינות אולי בוטה, אך לא במידה המצדיקה פסילה לכן, הוסיף ברק, נותר כעת לבחון האם דברי הקריינות אכן מנוגדים לכללי הרשות, כפי שהיא טוענת. "לדעתי, האמירה 'לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות', בהקשר בו היא מופיעה בפרסומת, אינה פוגעת בטעם הטוב במידה המצדיקה את פסילת הפרסומת. באיזון התועלת שבפסילת הפרסומת, אל מול העלות שבשלילת חופש הביטוי המסחרי של העותרת, ידה של האחרונה על העליונה".
ברק הביע את חוסר הנוחות מהלשון הבוטה, אך הוסיף כי לצערנו זהו הנוהג בחברה. "מדובר באמירה מתחכמת, העושה שימוש בביטויים מן הלשון המינית העממית תוך הסבתם לתיאורי המוצר. גם אם הביטויים אינם ערבים לאוזנו של אדם זה או אחר, עדיין קשה לראות בהם פגיעה קרובה לוודאי, אף לא פגיעה חמורה ומשמעותית, ברגשות הציבור (כלשון המבחנים שהוצעו בפרשת קידום)".
הרשות לא הציגה מחאה של הציבור, למרות שהפרסומת שודרה פעמים רבות ברק הוסיף, כי "פסילתה, שודרה הפרסומת למעלה מ-50 פעמים. למרות זאת, לא הציגו בפנינו המשיבים נתונים אודות מחאה של קהל כלשהו נגד הדברים... ככלות הכל, מדובר בפרסומת היתולית, שההקשר ההומוריסטי שלה ניכר לכל אורכה. אין הכרח לאהוב אותה. ניתן, ואולי אף ראוי, להצר על כך שהוולגריות היתה למאפיין של הלשון היומיומית במחוזותינו. ואולם הדרך להיאבק בתופעה זו אינה בשלילת חופש הביטוי המסחרי ממשווקים וממפרסמים, היושבים בתוך עמם".
לפיכך, ביטל ברק את החלטות ועדת הפרסומות וועדת הערר, והורה להתיר את שידור הפרסומת. הרשות השנייה חוייבה לשלם לעותרת את הוצאות המשפט, בסך 20 אלף ש"ח.
סגן יו"ר Neto, עדי עזרא, אמר בתגובה כי "אנו מברכים על ההחלטה. לא היה מקום לפסילה גורפת של פרסומת הומוריסטית במהותה. הפרסומת למג'יק נודלס, בכיכובו של צחי נוי, היתה הבסיס לנדבך מרכזי והכרחי ממהלך שיווקי שלם. הפסילה המיותרת גרמה לנטו נזקים כבדים אותם אנחנו אומדים, ונשקול את צעדינו בהמשך".
בג"צ 226/04 נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ואח' 