בית משפט השלום בתל אביב זיכה (יום ד', 1.9.04) את חברת 'דלק' ומנהלה לשעבר אבינועם פינקלמן, מהעבירות שיוחסו להם, ובין היתר כוונה להטעות משקיעים בדוחות מיידיים שהגישו מטעם החברה, בפרשה שכונתה "עסקת פורד".
השופט דוד רוזן קבע בהחלטתו, כי לנאשמים לא היתה כל כוונה פלילית להטעות משקיעים, והחליט להרשיע אותם בעבירה טכנית הקשורה בניסוח הדוח, שאינה כוללת רכיב של כוונה פלילית ביסוד הנפשי.
מדובר בעבירה על סעיף 53(ג)(8) לחוק ניירות ערך, המוגדר כ"עבירת קנס", שעונשה פי 3 מהקנס הקבוע בחוק העונשין, העומד כיום על 12,900 ש"ח, ובסך הכל כמעט 40 אלף ש"ח.
הרקע: "עסקת פורד" נשוא כתב האישום שהוגש על-ידי הפרקליטות לאחר חקירה של רשות ניירות ערך, הוא פגישה שהתקיימה בינואר 99' במלון דן אכדיה בתל אביב, בין נציגי דלק ונציגי החברה הישראלית לאוטומובילים, שהיתה אז בעלת הזיכיון לייבוא רכבי פורד לישראל. לאחר הפגישה, הגישה חברת דלק דוח מיידי לבורסה, אך נטען כי מהדוח הושמטו פרטים בכוונה להטעות את המשקיעים.
בכתב האישום, הואשם פינקלמן בשתי עבירות: הכללת פרטים מטעים בדוח מיידי ואי קיום דרישת רשות ניירות ערך, בנוגע למו"מ שניהלה החברה לקבלת הזיכיון של חברת פורד בארץ.
דלק לא דיווחה על ניהול המשא-ומתן - למרות שבמועד המו"מ היתה תלויה הצעת רכש מצד דלק השקעות, לפיה היא תרכוש מהציבור מניות של חברת הדלק הישראלית בע"מ.
הגיעו לסיכום אך דיווחו רק על מגעים ראשוניים על-פי כתב האישום, ניהלה קבוצת דלק מו"מ, ואף הגיעה לסיכום והבנות לרכישה (על-ידי דלק מוטורס) של הזיכיון לשיווק מכוניות פורד, מחברת מכשירי תנועה - בראשה עומדים צבי נטע ואיתמר גיבתון.
על-פי הסיכום, תמורת המכירה אמורה היתה חברת מכשירי תנועה לקבל 14 מיליון דולר, שיוגדרו "דמי ויתור". בין הצדדים אף הועברה טיוטת הסכם. למרות זאת, נטען בכתב האישום, לא דווח הדבר לבורסה ולרשות ניירות ערך. תחת זאת, נמסר דיווח מיידי שבו נמסר על מו"מ ראשוני בלבד, וכלל לא ניתן ביטוי להבנות ולהסכם שהושג.
בכתב האישום טוענת הפרקליטות, כי ההודעה המטעה נמסרה על-אף הסיכום המוקדם וההנחייה שקיבלו פינקלמן וחברת דלק מיצחק תשובה, בני גאון (שהיה אז היו"ר) וגורמים נוספים, למסור דיווח מלא על המצב לאשורו.
'גלובס' חושף את המו"מ דבר קיום המו"מ פורסם בציבור רק מאוחר יותר, בידיעה של העיתונאי דוד חיון ב'גלובס'. חיון דיווח, כי קבוצת דלק הודיעה באותו יום שדלק מוטורס שבבעלותה עשויה לקבל בתקופה הקרובה את הזיכיון לייבוא ולמכירת מכוניות מדגם פורד.
באותה כתבה נאמר, כי דלק מגדירה זאת כ"מגעים ראשוניים". בכתב האישום, הציגה הפרקליטות את הדיווח העיתונאי כעדות לכך שהעיתון הוטעה על-ידי הנאשמים, מה שהביא בוודאי גם להטעיית הציבור.
חברת דלק יוצגה בהליך על-ידי עו"ד גיורא אדרת, אבינועם פינקלמן יוצג על-ידי עו"ד פיני רובין והפרקליטות יוצגה על-ידי עו"ד מלכתא אלמור.
רמת הפירוט של הדיווח השופט דוד רוזן ציין בהחלטתו, כי אין הוא נדרש להכריע בטענת הנאשמים, לפיה לא היו חייבים להגיש דוח מיידי, ועשו כן רק מרצונם הטוב. רוזן קבע, כי הוא מסיק מהתנהגותם כי הם סברו שהם חייבים להגיש את הדוח.
באשר לרמת הפירוט בדוח, קבע רוזן כי "משפורסם דוח מיידי, צריך הוא לשקף האירוע המדווח, גם אם מפורסם בקצרה, בצורה נכונה וראויה לעיני ציבור המשקיעים. ציבור המשקיעים אמור לקבל מידע עדכני באופן שיאפשר לו להיערך בהתאם, לבחון הנתונים, ולשקללם לטובתו.
"רמת הפירוט הצריכה תלויה במידה רבה בסוג ומהות האירוע הנידון. עיסקה שנחתמה יכול ותדווח במשפטים קצרים, ומשא מתן לקראת עיסקה יכול ויצריך דיווח מפורט רב פרטים ושורות, ולהפך. כל מקרה לגופו, כל מקרה לנסיבותיו.
"רמת הדיווח הנדרשת בעיסקה מהותית אינה צריכה, בהכרח, להיות רחבה יותר ומפורטת יותר מעיסקה פחות מהותית. לגישתי, עיקר העיקרים בדיווח היותו משקף האירוע באופן המאפשר לציבור המשקיעים קבלת החלטות נכונות.
"כפי שציין פרופ' גרוס בחוות דעתו, רמת הדיווח צריכה להיות כזו שלא תהיה מטעה. יש לנסח את הדיווח בצורה זהירה ושמרנית על-מנת שלא תצטייר תמונה אופטימית - אנו נוסיף או פסימית - בעיני ציבור המשקיעים".
מה היה בפגישה לאחר ששמע את העדויות השונות, קבע השופט כי מבחינה עובדתית "בפגישה במלון דן אכדיה לא נידונו, כל עיקר, אפשרויות שונות לשיתוף פעולה. הנושא היחיד שנידון בין הצדדים, וסוכם כפי שסוכם, היה מכירת זיכיון ליבוא והפצה של רכבים מתוצרת פורד".
השופט הוסיף, כי "ניתן לפסוק בצורה נחרצת כי ביום 12.01.99 נתקיימו מגעים בין דלק מוטורס לבין נציגי היבואן והמפיץ הבלעדי של מכוניות פורד בישראל. בפגישה הנ"ל נידונה רכישת זיכיון חי"ל ליבוא והפצת רכבי פורד, על-ידי הנאשמת. בפגישה סיכמו בעלי השליטה של חי"ל ושל הנאשמת מחיר עבור ויתור חי"ל על הזיכיון. הפגישה היתה המשך ישיר לצעדים נוספים שננקטו על-ידי נציגי הנאשמת להשגת הזיכיון.
כללה של סוגיה: המגעים העולים מן התמונה העובדתית, שנצטיירה בבית המשפט, אינם יכולים לחסות בצל התיבות 'מגעים ראשוניים'".
לא צריך לכתוב בדוח את המחיר השופט דחה את עמדת התביעה, לפיה היה על הנאשמים לפרסם בדוח את המחיר של הזיכיון. "פרסום המחיר עליו דובר במפגש אכדיה עלול היה ליתן לציבור המשקיעים מידע, שעלול היה להטעותו", קבע השופט רוזן.
"פרסום סך 14 מיליון הדולר עלול היה לסכן ולשבש המהלכים שנתקיימו לגיבוש העיסקה. בפרסום זה היה כדי לשדר תמונת מצב אופטימית עד כדי הטעיה, הכל כאשר העיסקה טרם בשלה ונדבכים חשובים בה טרם לובנו וסוכמו. לא הוכח בפני, כי פרסום המחיר הנ"ל, בוודאי בנסיבות ענייננו, היה נדרש על-פי חוק ו/או על-פי נוהג ו/או על-פי מבחן סבירות שהוא".
הדוח מכריז בקול רם שהמו"מ הבשיל לכדי הסכמה "הנה נא", כותב השופט רוזן, "במילים ספורות הובהר בדוח המיידי, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הצדדים עומדים על סף סיכום וחתימת הסכם. לא ניתן להבין אחרת את הדוח. הדוח מכריז, כי הצדדים נמצאים בשלבים הסופיים של המשא-ומתן. הדוח מכריז בקול רם וצלול, שהמשא-ומתן הבשיל לכדי הסכמה, והחתימה צפויה בזמן קרוב ביותר. קשה להבין היאך בהודעה ברורה, מפורשת וגלויה שכזו, ניתן להטעות את ציבור המשקיעים?!".
היסוד הפלילי הנדרש בעבירות שבכתב האישום הוא מסוג "מטרה", ציין השופט רוזן. הפסיקה קבעה כבר, כי "אין צורך כי התביעה תוכיח כי הנאשם התכוון הלכה למעשה להשיג המטרה. די בכך, שמטרה זו עמדה לנגד עיניו".
ההתייעצות עם רשות ני"ע מוכיחה שלא היתה כוונה להטעות השופט ציין, כי הנאשמים פנו לרשות ניירות ערך, באמצעות עו"ד שמעונוב, ששטח בפני נציגי הרשות את התמונה העובדתית על כלל עובדותיה ונדבכיה העיקריים, וביקש לקבל הנחייתם המשפטית. עו"ד שמעונוב התייעץ עם המחלקה המשפטית ברשות ניירות ערך, במסגרת הליך שימוע מוקדם ("פרה-רולינג") כשהוא מעלה את רעיון ה"אופציה", כ"לבוש משפטי", פתרון שנדון אצל הנאשמים לבעיה בה פגשו. ואולם, הרשות שמרה על זכותה שלא להשיב לנאשמים.
"פניה זו של הנאשמים למחלקה המשפטית של רשות ניירות ערך מעידה על תמימות דרכם ותום ליבם. הנאשמים נתקלו בבעיה ולא ניסו להתפתל ו/או להתעקל עימה. הנאשמים באופן מיידי פנו במישרין, לרשות וביקשו הדרכתה".
"התנהלות הנאשמים קודם לפרסום הדוח המיידי מלמדת על היותם חפים מכל כוונה להטעות את ציבור המשקיעים. הנאשמים פנו להתייעץ עם הרשות בנפש חפצה ובידיים נקיות. הנאשמים ידעו כי הרשות מכירה נדבכי המו"מ עם חי"ל. הנאשם לא התכוון, ולו בשמץ קצת, להטעות משקיע סביר בדרך פרסום הדוחות המיידיים".
"הנאשמים מודיעים לציבור המשקיעים בצורה ברורה, למעשה בלתי מסוייגת, שבגין האיסור החל עליה בתקנה 13 הנ"ל נמנעת דלק מלבצע את העיסקה. הודעה מפורשת זו של הנאשמים בדוח המיידי מעידה על העדר כל מחשבה פלילית שהיא להטעות את ציבור המשקיעים. הודעה מפורשת זו מדברת בעד עצמה. הודעה מפורשת זו מניחה לפני ציבור המשקיעים את המידע הרלבנטי בצורה בהירה ונאותה".
גזר הדין יפורסם במועד אחר.
ת.פ. 3794/02 מדינת ישראל נ' אבינועם פינקלמן ואח'