|
תנאים קשים ובלתי אנושיים - זו מנת חלקם של עצירים ואסירים, ב-35 מתקני מעצר שנבדקו במהלך 2001 על-ידי הסניגוריה הציבורית, בראשה עומד פרופ' קנת מן. מדוח שערכה הסניגוריה עולה תמונה קשה לגבי השמירה על זכויות העצירים, תמונה הנוגדת את החוק ומושכלות ראשונים, בתחום כבוד האדם - המעוגן חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. [עיקרי הדוח בהמשך] הדוח הוגש לידי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, וזה כבר הנחה את שירות בתי הסוהר ואת המשטרה לפעול מיידית לתיקון המצב. היועץ קבע, כי על מערכות אכיפת החוק לראות עצמן כשדולה למען העצירים והאסירים - "אוכלוסיה שאין לה קול משלה". לדבריו של רובינשטיין, למרות הקשיים התקציביים ישנם שינויים רבים שניתן לבצעם בטווח הזמן הקרוב, ובכלל זה בתחום התנאים האנושיים, ביקורי משפחות וטיולים. בדיון אצל רובינשטיין סוכם, כי יוקם צוות בראשות היועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים, ניצב חנה קלר, שירכז תלונות בנושא תנאי המעצר ויטפל בהם. "בסופו של יום, בחלק ניכר מהנושאים מדובר בשאלות של מימון ותקציב, וראוי כי הגורמים הרלוונטיים יתנו לכך את דעתם". להלן עיקרי הדוח: כללי במרבית מקומות המעצר שנבדקו תנאי המעצר קשים ביותר, לא עומדים בדרישות חוק המעצרים והתקנות ופוגעים פגיעה חמורה בזכויות העצורים ובכבודם. ברוב המכריע של מקומות המעצר, העצורים לא נהנים מהזכויות המגיעות להם - או שמדובר במקומות שהמבנה הפיזי שלהם לא עומד בדרישות החוק, כלומר, יש לשפצם באופן מיידי או לבטל את הכרזתם כמקומות מעצר, או שבשל הצפיפות העולה על המותר, או בשל סיבות אחרות, גם אם המבנה הפיזי סביר, לא זוכים העצורים למלוא זכויותיהם, כמו למשל, עצורים רבים שלא מקבלים מיטה לישון בה. - צפיפות קשה ולינת עצורים על הרצפה ללא מטה קיימת בעיית צפיפות קשה ביותר בחלק ניכר ממתקני המעצר. ב-19 מתוך 35 מתקני המעצר בהם נערכה ביקורת על-ידי אנשי הסניגוריה הציבורית, קיימת בעיית צפיפות בתנאי המעצר. ב-8 מתקני מעצר בהם נערכה ביקורת היו ביום הביקור עצורים שלא קיבלו מיטה לישון בה ונאלצו לישון על מזרנים שהונחו על הרצפה. - עצורים מוחזקים מעל לשבעה ימים ולעיתים גם חודשים ללא כל יציאה להליכה באוויר הפתוח ב-21 מתוך 35 מתקני המעצר שנבדקו על-ידי אנשי הסניגוריה הציבורית לא ניתנת לעצורים האפשרות לצאת להליכה יומית באוויר הפתוח. במתקני מעצר אלה נשללת זכות זו גם מעצורים המוחזקים מעל לשבעה ימים, והזכאים בהתאם לחוק. כמה מהעצורים בהם פגשו אנשי הסניגוריה הציבורית הוחזקו במתקני המעצר, ללא כל יציאה לאוויר הפתוח, משך שבועות ואף חודשים. - תנאי אוורור בלתי סבירים ב-19 מתקני המעצר מתוך 35 מתקני המעצר ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, תנאי האוורור בתאי המעצר קשים ביותר ואינם עומדים בדרישת המינימום שנקבעה בחוק המעצרים בתקנות. - תאורה קלושה שלא מאפשרת קריאה באופן סביר ב-12 מתקני מעצר מתוך 35 מתקנים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, התרשמו המבקרים שהתאורה החשמלית בתאים היא תאורה חלשה שאינה מאפשרת קריאה באופן סביר. - מקלחת ושירותים שאינם מופרדים ביניהם ואי הפרדה בין מקלחת והשירותים לתא המעצר ב-5 מתקני מעצר מתוך 35 מתקני מעצר בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית לא קיימת הפרדה, כנדרש בתקנות, בין השירותים ובין חלק המגורים של התא. וב-27 מתקני מעצר אין הפרדה בין הפרדה בין תא השירותים והמקלחת, בכל התאים או בחלקם, והעצורים נאלצים לעשות את צרכיהם מעל לחור הנמצא מתחת למקלחת. - אי אספקת אמצעים לשמירה על תנאים היגייניים ותברואתיים ב-17 מתקני מעצר מתוך 35 שנבדקו נתגלו ליקויים הקשורים לאפשרות של העצורים לשמור על היגיינה אישית. ב-8 בתי מעצר לא מתאפשר לעצורים להכניס ציוד אישי לתא המעצר וב-6 בתי מעצר לא מספקים לעצורים ציוד אישי בסיסי. - אי מתן לשימוש בטלפון לעצורים הזכאים לכך על-פי חוק ב-5 מתקני מעצר ציינו אנשי הסניגוריה כי אין במתקן המעצר טלפון ציבורי, ובאותם מקומות מתאפשר לעצורים לשוחח בטלפון רק לעיתים רחוקות ביותר. - עצורים אינם זוכים לממש את זכותם, על-פי חוק, לקבלת מבקרים ב-8 מתקני מעצר לפחות, מתוך 35 מתקני המעצר בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, אין חדר ביקורים המיועד לביקורי משפחות, והעצורים אינם זוכים לכן כלל לביקורי משפחה. - תנאים לא נאותים למפגש עצורים עם עורכי דינם ב-6 מתקני המעצר מבין אלה שנבדקו אין חדר נפרד המיועד למפגש עו"ד-עצור. עורכי הדין נאלצים לקיים את פגישותיהם בחדרים שאולתרו לצורך העניין או בפרוזדור בית המעצר, בלא שתישמר פרטיותו של העצור וסודיותה של הפגישה. - אי שמירה על כללי ההפרדה בין סוגי עצורים ואסירים כנדרש בחוק ב-21 בתי מעצר מתוך 35 המתקנים בהם נערכו הביקורת לא נשמרות הוראות ההפרדה במלואן. ב-9 בתי מעצר לא נשמרת כראוי ההפרדה בין עצרים ובין אסירים שפוטים, ב-15 בתי מעצר לא נשמרת ההפרדה בין עצורי ימים ובין עצורים עד תום ההליכים. ב-7 בתי מעצר צוין שאין הפרדה בין עצורים, שזהו מעצרם הראשון ובין עצורים אחרים. - העדר שילוט המודיע לעצורים על זכויותיהם ב-7 מתקני מעצר ציינו אנשי הסניגוריה כי אין כל שילוט המיידע את העצורים לגבי זכויותיהם וחובותיהם. - סיווג שגוי של העצורים בבתי המעצר הגורם לשלילת זכויותיהם בכמה מתקני מעצר התברר כי מפקדי מתקני המעצר מניחים בטעות, שרק מי שהתקבלה החלטה לעצרו עד לתום הליכים המשפטיים נגדו, זכאי לזכויות המוקנות בחוק לכל עצור הנמצא לאחר הגשת כתב אישום בעניינו. - תנאים קשים בחדרי מסורבי כניסה בנמל התעופה בן-גוריון "חדרי מסורבי כנסיה" בנמל התעופה בן-גוריון, בהם לא מוחזקים עצורים פליליים, הם אחד המקומות בהם שוררים התנאים הקשים ביותר מכל מתקני המעצר של משטרת ישראל. סיכום ומסקנות בפרק הסיכום והמסקנות כותבים החוקרים, כי מהנתונים שרוכזו לעיל ומשיחות עם מפקדי מתקני המעצר, המפורטים בדוחות הביקורת עצמם, עולות מספר מסקנות נוספות שיש מקום לשים אליהן לב לשם תיקון דחוף של המצב הקיים (ציטוט): - גם כשמתקני מעצר מלאים, ממשיכה המשטרה להפנות אליהם עצורים ומפקדי מתקני המעצר מקבלים הוראה לקלוט את אותם עצורים נוספים. זאת, על אף המשמעות הברור היא, שעצורים יחוזקו במתקן המעצר בתנאי צפיפות קשים וללא מיטה לישון עליה; - במתקני המעצר המשטרתיים מוחזקים עצורים רבים לאחר שהוגש בעניינם כתב אישום (עצורים עד תום ההליכים המשפטיים או הממתינים החלטה בבקשה לעצרם עד תום ההליכים) ולעיתים גם אסירים שפוטים. פתרון בעיית הצפיפות במתקני שירות בתי הסוהר והעברת אותם עצורים ואסירים למתקני השב"ס, בהם ככלל התנאים סבירים יותר, היה כמובן מקל על בעיית הצפיפות. המצב בו מחד, כניסת העצורים לבתי המעצר נמשכת ללא התחשבות ביכולת הקליטה של בתי המעצר (או תוך התחשבות ביכולת לקלוט עצורים בתנאי צפיפות ובתנאים אחרים מנוגדים לחוק), ומנגד סירוב או אי יכולת, שירות בתי הסוהר לקלוט עצורים ואסירים, שאין כל סיבה שהמשטרה תמשיך להחזיקם, יוצר "צוואר בקבוק" בלתי נסבל; - ברבים ממתקני המעצר שבתחנות המשטרה התנאים הפיזיים קשים גם לשהייה של מספר שעות או מספר ימים, וודאי שאין הם מיועדים לשהיית עצורים לתקופות ארוכות. בפועל מוחזקים בתחנות משטרה, למשך תקופות ארוכות, גם עצורים שהוגש בעניינם כתב אישום ונשללות מהם זכויות בסיסיות, כמו הזכות לקבלת ביקורים, הזכות לשוחח בטלפון והזכות להליכה יומית באוויר הפתוח; - גם במתקני מעצר שעברו שיפוץ נמשכת הפרת זכויות העצורים, בעיקר בכל הנוגע לצפיפות בתאים וללינה על הרצפה; - נראה שלעיתים גמישות וניוד של עצורים בין מתקני מעצר ואף בתוכם (כמו בין תאים "המיועדים" לעצורים יהודים או לעצורים ערבים), תוכל להקטין במידת מה את מספר העצורים שנשללות מהם זכויותיהם. |
