הרפורמה המדוברת עליה הכריז יואב להמן, המפקח על הבנקים, לפני כשנה, נראית כשלב היישום הבא בפעילות אגף הפיקוח על הבנקים. זאת, לאחר התערבות הפיקוח בנושא העמלות אותן גובים הבנקים מלקוחות והצעת החוק בנושא זה שהונחה בכנסת בשבוע שעבר.
מדובר בהוראות חדשות אותן עומד להוציא אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ולפיו לא יותר לבנקים לאפשר חריגות אשראי ללקוחות. כמו כן, צפוי להמן להורות לבנקים לחסל בתוך חודשים ספורים את החריגות הקיימות של הלקוחות ויאסור עליהם, כאמור, לאפשר בעתיד ללקוחות לחרוג ממסגרות האשראי.
בבנק ישראל סבורים, כי הבנקים חייבים לדאוג שהלקוחות לא יחרגו ממסגרות האשראי שאושרו להם. על-פי נתוני בנק ישראל לסוף יוני 2003, משיכת היתר של הציבור בישראל מסתכמת בכ-41.8 מיליארד ש"ח, כש-16.5 מיליארד ש"ח מהווים חריגה מהמסגרת.
החריגה הלא מאושרת גדלה בארבע השנים האחרונות ב-83%. בבנקים מעריכים כי כשני-שלישים מהחריגה היא של לווים גדולים, בעוד חלקם של משקי הבית הוא כ-5 מיליארד שקל בלבד.
הבנקים צפויים להיפגע מההוראה החדשה, שכן היא פוגעת בהכנסותיהם מריבית. עם זאת הבנקים עשויים להציע ללקוחות הלוואות כדי לכסות את החריגות; אף שמדובר בריביות נמוכות משמעותית מהריביות על חריגה ממסגרת האשראי, הבנקים יצמצמו את ההפסדים שייגרמו להם.
עדיין לא ברור מהי הסנקציה שיטיל הפיקוח על בנק שיחרוג מההוראה ויאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי. הפיקוח עשוי לאסור באופן מוחלט על הבנק לאשר חריגה, כלומר, הדבר כלל לא יהיה נתון לשיקול דעתו, אלא רגולטורית. לחלופין, הפיקוח יכול להטיל על הבנק קנס כלכלי, כך שהבנק יפסיד מהעובדה שהלקוחות נמצאים בחריגה ולכן לא יאשר להם לבצע זאת.
במועצה לצרכנות מברכים על המהלך. מנכ"ל המועצה, גלית אבישי, סבורה כי זהו צעד חשוב לפתיחת מערכת הבנקאות לתחרות על משקי הבית: "ברגע שיקטן האוברדראפט של הלקוחות - מידת התלות שלהם בבנקים תקטן", היא מסבירה.