"על הממשלה להגדיר יעדים ארוכי טווח עבור המדיניות החברתית שלה. זהו תנאי הכרחי לדרוג תוכניות העבודה על-פי סדרי עדיפויות. בנק ישראל הציע שני יעדים לטווח הבינוני: הגדלת שיעור התעסוקה לפחות עד למימדים המקובלים, בממוצע, במדינות ה-OECD, בעיקר באמצעות המגזר העסקי; והיעד השני - צמצום מימדי העוני, לשיעורים הטיפוסיים באירופה".
כך אמר היום (ב', 6.9.04) נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בכנס של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא "מעורבות המגזרים בשירותים החברתיים" שהתקיים במעמד נשיא המדינה, משה קצב.
"לו היעד של הגדלת שיעור התעסוקה היה מושג היום ושיעור התעסוקה אצלנו היה דומה לממוצע המקובל בעולם, היה מספר המועסקים אצלנו גדול בכ-400,000, שעה שמספר המובטלים כיום נמוך מ-300,000; לו היעד של צמצום מימדי העוני היה מושג היום ומספר המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני היה יורד לשיעורים המקובלים באירופה, היה מספר המשפחות העניות פוחת ביותר מ-25%", המשיך קליין ואמר בנאומו היום.
קליין הוסיף וציין, כי מורכבות הנושא החברתי מחייבת הקמת מַטה על-ידי הממשלה לניהול יעיל של המדיניות החברתית. תפקידי המטה יהיו לעקוב באפן שוטף אחר ביצוע המדיניות, להציע בה התאמות תוך שמירה על הראייה הכוללת, לתאם בין גופי הביצוע השונים, להביא נושאים לממשלה לצורך החלטה, ולדווח אחת לרביע לממשלה ולציבור על ההתקדמות בהשגת היעדים, כאשר האחריות לביצוע מדיניות זו מוטלת על משרדי הממשלה ושאר הגופים העוסקים.
"הקמתו של מטה זה תשקף את מחוייבותה של הממשלה לפעול בנחישות כדי לקדם השגת יעדים חברתיים במסגרת המדיניות הכלכלית להאצת הצמיחה, המחייבת שמירה על שיעור יורד, יחסית לתוצר, של הוצאות, מסים, גרעון וחוב של הממשלה".
נגיד בנק ישראל רואה את תפקידה העיקרי של הממשלה בהתווית היעדים בתחום המדיניות החברתית ולתת להם תוקף בהחלטות ממשלה, בחוקים ובתקנות.
"אין צורך ואף לא רצוי שהממשלה תבצע את כל התוכניות בתחום זה בעצמה. כושר הביצוע של גופים פרטיים, או של גופים ציבוריים הפועלים בגמישות מנהלית בתקציב נתון, בדרך כלל טוב יותר. רצוי לחלק את המימון לתכניות האלה בין משלמי המסים בכללם לבין מקבלי השירות, על-פי קריטריונים עליהם יש להחליט, וכן לשקול את השאלה מתי על הממשלה לרכוש את השירותים ישירות מהספק או לעשות זאת באמצעות מתן שוברים יעודיים למקבלי השירות. ברור, כבר היום, שיש חשיבות רבה לצורת התיאגוד של ספקי השירותים כדי להגדיל את ההסתברות לניצול יעיל של המקורות, אשר יהיו כנראה מוגבלים במיוחד עוד תקופה די ארוכה".
קליין פירט בנאומו את הדרכים בהן צריכה לדעתו הממשלה לפעול על-מנת להשיג את המטרות המקוות, בהן: צמצום התמריצים להישאר מחוץ למעגל העבודה; הסרת חסמים המונעים כניסה למעגל העבודה; הפעלת תוכניות הכשרה מקצועית, שרות תעסוקה, וייעוץ בבחירת מקצוע.
תוכניות תומכות ביציאה לעבודה כמו מעונות יום, צהרונים, הסעה למקומות עבודה, חיבור הפריפריה למרכזי תעסוקה באמצעות השקעות בתחבורה; הגדלת התמורה לעבודה של מעוטי השכלה באמצעות מס הכנסה שלילי.
הקמה והפעלה שוטפת של בסיס מידע על הכנסות המשפחה מכל המקורות לצורך מיקוד התמיכות הכספיות באלו הזקוקים לכך; חיזוק רשת הביטחון החברתית לכל מועסק על-ידי קביעת חובה של פנסיה תעסוקתית מזערית; שיפור האכיפה של חוקי העבודה וכללי הזכאות לקבלת קיצבאות; תוכניות מיוחדות בחינוך ובבריאות לאזורים ולאוכלוסיות בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך.
